הירשמו לידיעון צו פיוס
הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו
ענן תגיות
על חטא שחטאתי?
יום ה', 06/10/2011 - 10:52
מחשבות אבודות לפני יום כיפור.
והנה, כבר הגיע יום כיפור. ואני תוהה - כמה חודשים עברו מאז אותה הדלקת אור מיתולוגית? ואצבעות ידיי עולות אחת אחרי השנייה.
כבר שנים שיום כיפור הוא אחד הימים המסובכים ביותר בחיי.
מבכי קורע לב באמצע התפילה וחרטה אמיתית על חטאים זניחים בעולם של מצוות ודבקות, תוך כדי הרגשה פיזית של עין עליונה הבוחנת לב וכליות, מתהייה רגשית ושכלית על קיומה של השגחה פרטית;
נשים קטנות?
יום ה', 12/05/2011 - 10:15
אחד הנושאים שהכי שואלים אותי עליהם מאז שהתחלתי לחזור בתשובה (קצת מוזר להגיד "התחלתי" מאחר ותשובה הוא תהליך שחיים כל יום מחדש) הוא מעמד האשה ביהדות.
יוצא לי לא מעט להגיד דברים לחברות שלי, שלצערי בשמיעה ראשונה נשמע להן הזוי, אז הן ישר קופצות למסקנות שכנראה “שטפו גם לי את השכל”, ונאטמות לשמוע מה המשמעות העומדת מאחורי סיסמאות כמו “כבודה של בת מלך פנימה”.
נשמע נורא מוזר לאנשים שמוחקים מפרסומות דמויות של נשים (דוגמא אחרונה: עלמה זק ובנק הפועלים) - מה יש? הדתיים האלה כאלה סוטים שאינם מסוגלים להתמודד עם חיוך קטן של אשה, גם אם היא לבושה בצניעות? באמת שזה יכול לעורר אנטי.
משואות בהר הרצל או הלל בבית הכנסת?
פורסם: 06/05/2011
ערב יום העצמאות ה- 63 למדינת ישראל: 70% מקרב הציבור סבורים כי החברה הישראלית איננה מלוכדת. עם זאת, יום העצמאות עדיין נחשב יום מאחד. כך עולה מסקר שערך ארגון "צו פיוס". עוד עולה כי טקס הדלקת המשואות בהר הרצל מוביל על פני סממני החג האחרים בקרב על אהדת הקהל.
שהכל נהיה בדברו? - חלק שני
יום ה', 05/05/2011 - 15:18
אמנם לא על חתונה חשבתי, אבל המחשב שלי התמלא בשירי אהבה וציפייה ל”אחד”, שיהיה דומה לי, שירצה לחלוק איתי את החיים האלה, המוזרים האלה, שאולי ישנה את דעתי על ילדים וחתונה, שיהפוך הכל לכדאי.
ואף אחד לא בא לי.
הסיפור הידוע: מי שרצה אותי לא רציתי ומי שכן רציתי לא רצה אותי.
חמש שנים של בדידות וכמיהה לאהבה. אחחחח... כמה זה כאב.
טוב למות בעד ארצנו?
יום ה', 05/05/2011 - 13:06
אני לא מתכוונת להיכנס לויכוח של אמר או לא אמר טרומפלדור רגע לפני מותו את המשפט בכותרת. אני רוצה להקשיב רגע למשפט ולתהות - האם זהו משפט שהייתי רוצה לחנך לאורו?
"טוב" - פתיח המשפט מסמן שכאן יש משפט חיובי. כלומר על דרך החיוב מצד אחד, ומצד שני חיובי מבחינת היות המשפט מתאר דבר נעלה וטהור.
"למות" - האם זו המילה שהייתי שמה לידה את הציון טוב, כסימון וי בבחינה? האם זו מילה שהמשמעות המילונית שלה שלילית?
"בעד" - מילה חיובית. אין הוא אומר נגד מי הוא מת, אלא בעד מה.
שהכל נהיה בדברו? - חלק ראשון
יום ג', 03/05/2011 - 15:41
אני זוכרת את הרגע שהחלטתי לעבור לתל אביב...
בדיוק סיימתי ללמוד 4 שנים קשות וטובות כל כך, ושקעתי לדיכאון העמוק של החיים שלי. נקרא לו: “אז מה עכשיו לעזאזל?... “
וככה אני, הטיפוס המחייך תמידית, הצוחק כל רגע נתון, פתאום הפכתי למת מהלך. הרגשתי איך המבט שלי בעיניים התרוקן. לא הייתי מסוגלת למצוא מקום בתוכי שיחייה לי את הלחיים בחזרה. התחלתי להרהר שאני כבר בת 25, ועכשיו מתחילים החיים באמת.
נגד כיוון הזיפים / אלישיב רייכנר
פורסם: 02/05/2011
השבועיים בין פסח ליום העצמאות משרטטים במדויק את הפרופיל האנושי הישראלי לפי זיפי הזקן: מגולח, בלתי מגולח, קוצני. אלישיב רייכנר מציין ימים נוראים ומועדים משמחים.
חמץ בפסח
שבת, 23/04/2011 - 23:55
אז לסיכום אני לא יודע ממה אני נדהם יותר. מחוסר המודעות שלי, שגרמה לי קצת להרגיש כמו חיזר מנותק, או מכך שאף אחד לא העיר לי על זה וזה הרגיש כאילו זה היה מקובל שיש כאלו שלא שומרים כשר לפסח ויכולים לעשות זאת בריש גלי.
חמץ בפסח
חירות ההפרדה
יום ב', 18/04/2011 - 10:33
באחת מתוכניות המילה האחרונה האחרונות (המשפט נכון דקדוקית, רק שתדעו) אברי גלעד תיאר בפרוט את תחושת אי הנוחות העמוקה שעוררה בו ההפרדה שהתקיימה בחתונה שהוא הלך אליה.
בעקבות זה התפתח דיון בפורום המילה האחרונה בנושא. הדיון ארוך ומייגע אבל זה בהחלט עורר בי מחשבה על הנושא וניסיון להגדיר במילים מדוע, גם בי, זה מעורר כזו אי נוחות.
זה מה שכתבה הכלה:
מעבדות לחירות
יום ד', 13/04/2011 - 23:45
למען איזו מטרה הייתם מוכנים להשתעבד?
לו היו שואלים אותי את השאלה הזו סביר להניח שהייתי עונה בקצרה שאיני מוכן להשתעבד למען כלום, אני אוהב להיות חופשי.
לעומת זאת, אם הייתי נשאל למה אני משועבד התשובה הייתה ארוכה יותר. אני משועבד ללימודים, לעבודה, למילואים, לחברים, לאופנה, לחוקי המדינה ועוד כהנה וכהנה. אם כן, איך אני יכול לחשוב על עצמי כחופשי? ניתן עוד להרחיב את השאלה לתחום האינטימי, האם התחייבות לבן/בת זוג אינה השתעבדות גם כן?
