הפרדי!

מפתיע למצוא מאמר שקורא להפרדת ציבורים שלמים מהעניין המדיני בישראל, וקורא להפרדת דת ממדינה באתר של עמותה ששמה לה ליעד את איחוד כל הקצוות היהודיים-ישראליים בישראל.

בואי ואספר לך משהו, יהדות זה עם! כן! לא דת, ולא בטיח. את, בדיוק כמוני, חילונית ובת לעם ישראל תוך כדי. מצוות זה חלק מהמורשת, אבל אם נולדת יהודיה את גם ככה לעולם. והמדינה הזאת נולדה כדי לממש את חזון אבותינו במשך כל הגלות - לשוב הנה ולהיבנות מחדש כמו בימי בית ראשון ושני. ממש כך.

הסטאטוס קוו של בן-גוריון והרבנות הראשית בישראל, זה אחד הדברים הכי טובים שקרו במדינה הזו במישור החברתי. כן! אני גאה להיות יהודי, ולגור בארץ אבותי ואני לא מתבייש בכך. כמו שבארה"ב אין זכויות לפשיסטים וקומוניסטים, ומדינות באירופה דמוקרטיות עושות הרבה לשימור הצביון האתני של מדינתם. כך המדינה הזאת נבנתה במיוחד בשביל עם אחד - ישראל. כל ההתחשבויות במיעוטים זה רק משני ואחר כך. אנחנו קודם כל מדינת ישראל.

אני מתעב שנאת חינם, ומכבד כל אחד. אני גם ספיציפית נמצא בעבודה עם הרבה אנשים. ואף פעם לא אמרתי מילה למישהו - אפילו מישהו שעקף את חוק השבות ולא זכאי להיות כאן. אבל אתם הקיצוניים - אלה שמסתגפים במאה שערים, ואלה שחושבים שלאכול שרץ ימי עושה אותם לאזרחי העולם, עשו טובה. אל תגעו בסטאטוס קוו, אל תגעו ברבנות הראשית, אל תחשבו שהר הבית לא צריך להיות בידינו, ועוד כל מיני דברים - אתם יוצאים נגד רוב העם שבאמצע.

וכן אני חילוני, לא שומר שבת, לא שומר נידה, מקדש ביום שישי והולך כמה שעות אחר כך לבלות.

יהדות היא אכן עם, אך גם מדינה. ואם כולנו רוצים שהבית הזה ימשיך להתקיים לא רק כעם (כי אז בעצם, אין כל צורך בהגדרה תיאורטית של מדינה, או שטח גיאוגרפי מוגדר ונוכל להתפזר בקרב מדינות העולם כבעבר ולממש את אמונתנו הדתית) - עלינו לתרום ולהיתרם יחדיו, כי כך אי אפשר יותר. חולקת עליך בהיבט הרבנות הראשית וחושבת שיש צורך לנהוג ביהודי מדינת ישראל בגמישות בכל הנוגע לסוגיות שציינתי בפוסט. עם זאת, מכבדת שיש כמותך שמאמינים בדרכו של האורגן הזה, הלא הוא הרבנות הראשית - כחלק ממדינת ישראל. התחשבויות במיעוטים עלולות להיות סכנה גדולה לרוב כפי שקורה בארץ, וכי אז כל הרעיון הדמוקרטי של המדינה - אין לו שום אחיזה במציאות. באמירתך, אתה בעצם מצדיק את דבריי בפוסט: אין שום משמעות לישראל כיום, כמדינה דמוקרטית. ואם היא איננה כזו ומתפקדת רק כמדינת הלכה שמכבדת חוקי דת נוקשים, קיומה מצוי בסכנה ממשית: הרי רבים לא רוצים במדינה שמבכרת צד מסוים של האוכלוסיה על פני צד אחר, ואט אט רבים ירדו מן הארץ. ונראה אז, בעוד 2 עשורים או יותר - מי ילחם ויממן את אזרחי מדינת ישראל הקטנה, המאוימת ביותר ברחבי המזה"ת ואולי אף בעולם כולו?

לדר דגני, קודם כל תודה על התגובה. ומצטער על האריכות כאן, אבל חשוב לי להגיב.

ראשית שימי לב שהזכרתי דמוקרטיות מערביות בעליל, כמו ארה"ב וצרפת לדוגמא. אלו מדינות שקיימים בהם "חוקים מעל הדמוקרטיה" במרכאות, מהסיבה הפשוטה שהמדינה עצמה נוסדה בשביל עם מסוים (או קבוצה מסוימת) עם מנטליות והיסטוריה מסויימת. ככה בצרפת אסור ללכת עם רעלה, מהסיבה שבמהפכה הצרפתית הוגדרה צרפת מחדש - שוויון וחילון מדת כלשהי. וארה"ב אוסרת על מפלגות טוטאליטריות, (ובמידה מסויימת כאלו שרומסות את חופשו הכלכלי של הפרט - קומוניסטיות למשל.) אחת ההבנות שלפיה דמוקרטיה מאפשרת הרס של הערכים עליה נבנתה המדינה, כמו ההבנה הפשוטה של רוב האנשים במדינה - היא פשוט טעות. וכמו שלא תהיה לגיטמציה למפלגה טוטאליטרית / קומוניסטית בארה"ב, ורעלה בפומבי בצרפת, ככה לא צריכה להיות לגיטימציה למיעוטים שמעקרים את יסוד היהודי ישראלי של המדינה שלנו.

אני נגד כפיית ההלכה, בכל רמה שהיא. ישנו סטאטוס קוו שקובע דברים מינמאליים במיוחד, וחוץ מעניין השבת הכל מוסכם על רוב הציבור החילוני ועל כל הציבור הדתי על גווניו. (אגב עניין השבת, בגלל ריבוי ההלכות שבה, הנושא לא כל כך מוגדר מבחינה משפטית במדינה. לפי דעתי צריך ללכת על פי רוב היהודי הקיים באותו איזור. רוב הערים הם ערי אמצע כמו ראשון, פתח-תקוה, ב"ש, נתניה וכד' שם בדרך כלל אין בעיות. בערים כמו תל-אביב או ירושלים צריך לקבוע לפי השכונה, לדעתי.) ולא עוד יש לך בחזקת 100% עוברי ברית מילה במדינה כדת וכדין, ובחזקת 100% עולים לתורה בגיל 13. קרוב 100% בתים עם מזוזה, ועוד למעלה מ-80 אחוזים שלא אוכלים חמץ בפסח, צמים בכיפור, ומדליקים נרות חנוכה. תוסיפי את הזיקה הגדולה של רוב תושבי המדינה החילוניים לארץ ישראל מאז ומעולם, ועוד כל מיני אנשים שמקיימים דברים נוספים (תפילין עם ציצית וקריאת שמע, נרות שבת וקידוש, שמירת שבת למחצה וכד'), ואת העובדה שאין כמעט יהודי במדינה שלא מזהה את עצמו כיהודי - את ממילא מבינה שיש בסיס מאוד רציני לסטאטוס-קוו, למגילת העצמאות ולמדינה בכלל. מה שאת קוראת למעשה לדמוקרטיה, זה לא דמוקרטיה אלא אנרכיה. בו כל אחד עושה כמו שטוב לו בלי להתחשב ב"מגבלות המקום", ומנצל את הפרצות בחוק לטובתו תוך כדי רמיסת הערכים עליהם נקבעה המדינה.

ולסיום שתדעי אני מאוד בעד הדעה החילונית בסכסוך של בית-שמש. החילוני הממוצע הוא הרבה יותר מתון ונותן ליהודי חרדי או דתי את מקומו בחברה, ומקיים את מצוות ואהבת לרעך כמוך הרבה יותר מהרבה מאוד דתיים וחרדים (אהבת לרעך כמוך, במובן ההלכתי, לאהוב כל איש מישראל. לא כמו כאלה שסילפו אותו לטובת כל אדם באשר הוא.) והרבנות הראשית, היא גוף מתון. אני נולדתי חילוני, אבל הייתי פעם חוזר בתשובה (לציבור הדתי-לאומי), כך שאני מכיר דברים מקרוב. אני לא רואה סיבה שכל אדם שפשוט רוצה לעבור ממדינה נכשלת למדינת עולם ראשון ירצה להצטרף אלינו, תוך כדי גיור. וזה בפועל מה שקורה לרוב. מתגיירים אמיתיים שחושקים בעם שלנו ובדת היהודית באמת (כמו כמרים אדוקים לשעבר שרואים את הסילופים של הנצרות למשל), מצטרפים בנקל, והם מעטים במיוחד. כמו שאמרתי יש דברים שהם חלק בלתי נפרד מאיתנו, וזה לא סותר דמוקרטיה. מי שאחראים בעיני לסכסוך הזה אלה החרדים הלא-ציוניים, ובעיקר - התקשורת שמלבה את הלהבות כל הזמן. ולפעמים ynet נראה כמו בטאון דתי שמרני בשוודיה, עם השנאה שהוא מלבה כלפי ציבור שלם בגלל מס' זעום של חרדים, וזה עצוב. הזכרתי ערים כמו ראשון ופתח-תקוה, ערים שגרתי בהם, ולא ראיתי בעיות בכלל, ובערים כאלה רוב האוכלוסיה הישראלית גרה. אדרבא, כמו בסדרה "עספור" שיש בכל חבורה איזה אחד עם כיפה, רואים את זה בערים האלה חדשות לבקרים.

ושוב סליחה רבה על החפירה. שיהיה רק אהבת חינם בעם, אחד ולתמיד, אמן!