פורסם: 24/01/2012
כך תהרוס כל סיכוי לדיון עומק. לינוי בר גפן מגישה את המדריך השלם לחיסול הויכוח הציבורי והסטת הנושא.
ימים קשים עוברים על חובבי המלפפונים. אין זו עונתם. מכל עבר הם מותקפים בנושאים עבי בשר: הדרת נשים, איך לנהוג במהגרי עבודה ובפליטים, פינוי מאחזים, חופש ביטוי, הון ושלטון. שיחות הברזיה במשרד נודדות עבורם מהר מדי מתוספות השיער של אביבית מ"האח הגדול" לתספורת של תשובה. רק קיטרו בהומור על ההתרופפות שמחוללת הזיקנה במוצקות הירכיים וכבר נדרשו לעמדתם על חזקת הגיל הרך. צמרמורת קלה אוחזת בגוום כשהם ממלמלים "תודה לאל" עת נשאלו מה שלומם – הנה מגיעה שיחה על יחסם לדת ומדינה. את כאב הראש האיום שכל זה מחולל בם נזהרים הם שלא לכנות "מגרנה", פן יחשב הדבר לנקיטת עמדה בסוגיית המאחז המפורסם. שקט! מה הם כבר ביקשו?! קצת שקט!
מתוך מחויבות גם לפלח הזה באוכלוסיה, ליקטתי כמה רעיונות שיסייעו לו – וגם לכם, אם תרצו (לא, לא התנועה, אל תתחילו) – לחסל בהצלחה כל דיון ציבורי מהזן הדורש עובדות, ניתוח, להט ואיתנות ווקאלית בויכוחים:
- הטו את מרכיבי הדיון הרציונאליים אל העולם הרגשי – למן הרגע שעולה תלונה על התנהגות שהפכה לנורמה בקרב מגזר מסויים, מהרו ליירט אותה בביטוי: "מהדברים שלך עולה ריח של שנאת (הכנס שם מגזר)". כך תהפכו את העובדות, הסטטיסטיקות, הדוגמאות ושאר התימוכין האובייקטיביים שהצטייד בהם הצד השני לחסרי תועלת, שכן לא המציאות עומדת עוד על הפרק, אלא אך ורק התחושות שהיא מעוררת בו ותחושות הן דבר סובייקטיבי לחלוטין. אם יתאושש יריבכם מהמהלומה האמוציונאלית וימהר לענות: "אני לא שונא (הכנס שם מגזר), כמה מחבריי הטובים ביותר הם כאלה", הפגיזו אותו בדאגה עממית כנה מעדות ה"חיבוקי": "דברים כאלה רק מפלגים את העם", "כולם שונאים אותנו, אז אסור לנו לשנוא את עצמנו" וקנחו בגרזן הסופי: "עלינו להתאחד!"
- אסרו על הכללות – התייחסו אל ה הידיעה שמקדים יריבכם לשם מגזר כאל כתיבת שמו המפורש של אבינו מלכנו: אסורה בתכלית האיסור. לא עוד "החרדים", "התל אביבים", "המתנחלים". אה-אה, צק-צק-צק. ימנה נא בבקשה הצד השני את שמותיהם המדוייקים של כל סוגי העשבים השוטים של המגזר. אמנם אינכם מצויידים בשום נתונים מספריים על היקף האגפים במגזר המנואץ שסותרים את דבריו, אך אל חשש! הדרך ליצור לופ אפולוגטיקה אינסופי אצל יריבכם עוברת במשפט הקסם: "אבל לא כולם כאלה! למה להכליל?!" הוסיפו דוגמאות פרטיות מעולמכם הבלתי מייצג לחלוטין. אל תבחלו בהעלאת זכרונות פיקטיביים מהסבא שלכם שהיה רב אולטרה-ליברלי (אם אתם חילונים שלא רוצים להכנס לויכוח על הקצנה דתית), מקום העבודה ההטרוגני והסובלני (אם אתם חובשי כיפה שמגוננים על אחוקים תל אביבים) וכמובן – היקב המקסים ההוא שמעבר לקו הירוק (אם ממש אין לכם כוח להתווכח מה הגובה הרצוי של תג מחיר, החל מזה שמוצמד לבקבוק וכלה בכזה שמרוסס על בית פלסטיני).

דיון ציבורי - רעיונות לחיסול (צילום: פלאש 90)
- הפגינו דאגה מהחד-גוניות המשעממת, הרדודה והחושבת למרחקים קצרים של התקשורת – אין שום צורך להתעדכן במדיום מסורתי כמו טלויזיה, רדיו או עתון בסוגיות המהותיות שעל הפרק. בטוח שאפשר להחיל עליהם את אחד ממשפטי המפתח: "זהו? לא קורה יותר שומדבר בעולם חוץ מ(הכנס שם סוגיה)?", "התקשורת מראה רק צד אחד", "מחר הם כבר יתעסקו במשהו אחר".
- מצאו שרידי צביעות ברזומה של יריבכם – הוא טוען נגד ליגליזציה של סמים קלים? הזכירו לו את הג'וינט שעישן לפני עשוריים. הוא מודאג מעובד זר שקפא למוות בדרום העיר? חתכו את הנאום בתהיה כיצד הוא מעז לפתח אמפתיה לחלשים כשבחורף שעבר נסע לחופשת סקי מפנקת. אין שום צורך להכיר בכך שאנשים משנים את דעתם, כל זמן שהזכרון שלכם חד מספיק כדי לעמת אותם עם כל התנהגות מעברם שחרגה מגבולות הצדק האבסולוטי.
- הודיעו כיצד יסתיים הטיפול הממשלתי בבעיה שעומדת על סדר היום, גם אם היא בשלבי פיתוח דיון ראשוניים בלבד – בפיכחון מנוסה של מי שראו הכל ומתמצאים היטב בדפוס הטיפול המוסדי בנושאים שעל סדר היום, עדכנו את יריבכם המעוניין לפתח דיון על פתרונות אפשריים ליוקר המחיה/הקיפאון המדיני/ההשתמטות מצה"ל: "מה שהיה הוא שיהיה", "אבל בסוף הם תמיד מצביעים ליכוד", "ממילא אין בחירות באופק". אם יריבכם מתעקש שאתם ושכמותכם מונעים באמצעות הגישה הפאסיבית הזו כל שינוי לסיכוי, השתמשו בתנועת יד מבטלת ונענעו את הראש באיטיות תוך הפטרת: "הלוואי שהייתי תמים כמוך". המהדרין מוסיפים אנחה וחיוך אמפתי.
ואם כל זה לא עוזר והאדם מולכם מתעקש להתעמק בענייני דיומא מבלי לאפשר כל פתח לאסקפיזם, אין ברירה אלא להשתמש בנשק יום הדין. הפצצה שממוטטת כל בנין מילולי באשר הוא: עדכנו אותו שבר רפאלי העלתה תמונות חדשות לטוויטר. בהצלחה.













תשמעו היא פשוט מתחזקת ב"ה...
ה' הוא אבינו מלכינו....איזה עוננננג לשמוע את זה דווקא מלינוי בר גפן .
צדק חברתי
מה עשתה סתיו שפיר במלון 5 כוכבים במינכן והסעות VIP?
מה הקשר בין צדק חברתי למלון 5 כוכבים בחו"ל והסעות VIP? התשובה, תתפלאו לשמוע, היא סתיו שפיר.
שפיר, ממובילות מחאת האוהלים של הקיץ האחרון, כנראה לא חושבת שמעמדה הנוכחי מצדיק התנהלות צנועה - ל"גלובס" נודע כי שפיר התארחה בכנס DLD שהתקיים השבוע במינכן, גרמניה, בתנאי פאר.
מעבר לשאלה המתבקשת, מה למובילה של מחאה חברתית כשפיר ולהשתתפות בכנס DLD - כנס האינטרנט השנתי הגדול באירופה, המתעסק בעיקר בהתפתחויות טכנולוגיות ולא בדיוק בענייני יוקר המחיה ושוק הדיור הישראלי - נשאלת השאלה: האם "צדק חברתי" היא סיסמה בלבד שאינה תקפה למובילי המחאה?
ממש כמו אחרונת הפוליטיקאים, שפיר זועקת ביום למען מחוסרי הדיור, ובערב מנצלת את השתתפותה בכנס שאינו קשור למאבקה המוצהר, לקידום מה שנראה כמו כמעמדה הפוליטי. וחכו שתשמעו על התנאים.
ל"גלובס" נודע כי שפיר לנה (במשך כיומיים) במלון bayerischer hof בדירוג 5 כוכבים במינכן, גרמניה (לאתר המלון - לחצו כאן), וכן כי "זכתה" להסעות בגרמניה במכונית אאודי יוקרתית.
זה רק אני, או שיש עוד כמה שמרימים גבה על
הכתבה המתחסדת וה"תמימה" הזאת?
שיח ציבורי /שיח קוצני
לינוי זה לא שיח ציבורי אלא "שיח קוצני" שמכוון כלפי ראש הממשלה. בעיות כאלה היו בעבר ולא עלו לכותרות ישנה ביביפוביה במימדים עצומים מפני שעדיין אנשי השמאל מתונים גם קיצונים לא הפנימו כי ראש הממשלה הוא של כולם ומבצע את המדיניות של הנבחרים, דה לגיטימיזציה לא תועיל לאף אחד.
אני קורא לאנשי השמאל רדו מהסימפוזיון הזה וחפשו אפיק אחר.
לינוי אהבתי מאוד את פרשנות שלך באגו טוטאל.
הרבה הומור,שנינות,קלילות וצבע.
מה עם פרשון UFC ?
יש מצב?
אני חוששת שאף אחד מהמגיבים לא ממש הבין את המסר...
המסר הוא, שאנחנו חיים בארץ קשה, בין הרבה קבוצות קיצוניות, השיח לרוב רגשי ולא רציונאלי והסממן הכי מדוייק הוא ההכללות "חרדים", "ערבים", "מתנחלים", "חילונים", "ימנים", "שמאלניים" וכו'.
עצם ההכללה לקבוצות ומתן כותרת / שם לקבוצה, מבלי להבחין בגוונים השונים של חברי הקבוצה
זה מה שהורס את השיח והופך אותו לרגשי ורגשני.
כאשר נחנו מאויימים על ידי קבוצה שונה מהקבוצה שלנו
זה הופך למשחקי כח - אנחנו ואתם.
תגידי לינור, מה קורה?
כבר הרבה זמן לא שמענו ממך...מה קורה פה? מה קורה...מקו
היא לא פרשה? ניראית לי כלא רלוונטית
נו באמת
בתור דתי לאומי שמאוד לא מסכים עם הדרך החרדית, המאמר הזה פשוט זעזע אותי. כמה תירוצים טפשיים את מביאה כדי לקדש את ההסתה ולהוציא את האנשים שרוצים אחדות טיפשים. לצערי את לא שונה בעניין הזה מרובם המוחץ של חברייך בתקשורת. ב"ה העם שלנו הרבה יותר הוגן מהתקשורת שלו. זה ששתלת גם את הביטוי "תל אביבים", כאילו לא ברור נגד מי המאמר מכוון,זה זלזול באינטליגנציה שלנו. את יודעת טוב מאוד מי הקבוצות שבאמת סובלות מהכללה. זה שאת מפרסמת את זה דווקא באתר כזה זו הוספת חטא על פשע.
לינוי רוצים לראותך בטלויזיה
שובי לפריים טיים
היופי בכתבה הוא
שהיא מציגה בדיוק את הנתונים הנכונים שבהם משתמשים ''החרדים'' שהם בעצם קבוצה ששנואה כנראה על לינוי וכוללת כ 70% מהעם..... זה משנה אם הם רוסים חילונים? ממש לא ללינוי המתנגדים לדיעותיה הם ''חרדים'' והאמת או המציאות משנים משהו?
אישה חכמה-שימותו הקנאים
"דיון ציבורי"- מתנהל בתשקורת בין השמאל לשמאל הקיצוני ...
ככה זה כשאתה כבר לא רלוונטי ולא מוזמן לשום מקום טוב באמצע
כותב בלה בלה בלה איפושהו באיזו נישה נידחת
פה?
אני מתפלא על לינוי, שמצאה לה את האכסניה הזו על מנת לבטא את דעותיה. לינוי, שידועה בחילוניותה החליטה דוקא באכסניה הדתית הזו להתבטא? אין מקומות אחרים?
פשוט חבל, אם היא רוצה להישמע ע"י אנשים המתייחסים למה שהיא אומרת - זה לא המקום.
מצטער שרדיפה אחר האמת הורסת לבר-גפן את החשק להתווכח
קודם כל, בין השורות ברור לגמרי שבר-גפן אבלה בעיקר על כך שלא מאפשרים לה להכפיש חרדים גם בשיחות ברזיה בעבודה. (אמנם הוזכרו במאמר גם מגזרים אחרים, אבל רוב הנקודות שלה, למעט האחרונה, פשוט אינן תקפות לגבי שום ציבור אחר).
כלומר, החרדים לא סובלים די הכפשות ותעמולה ארסית בערוץ 1, 2, 10, ידיעות, מעריב, וואי נט וכל יתר ערוצי התקשורת. צריך גם שכל החברים של בר-גפן בעבודה ישתתקו כשהיא מתחילה ללכלך עליהם.
צריך לשאוף לאחדות? זה הורס לבר-גפן את האפשרות להתווכח...
צריך להימנע מהכללות כלפי ציבור שלם? אל תגידו את זה לבר-גפן, זה מבאס אותה (אלא אם אתם מדברים על הומואים או מסתננים. שם גם היא תסכים שאסור להכליל).
חושבים שהתקשורת רדודה? אל תגידו את זה לבר-גפן באמצע שהיא מתלהמת ליד הברזייה, זה יהרוס לה את כל הבוקר.
בקיצור, אני לא חושב שטענותיה של בר-גפן פחות "אמוצינאליות" משלי ובכל מקרה, אני לא חושב שאפשר לנהל דיון אמיתי בלי אמוציות.
אני חושב שהעיסוק התקשורתי בנושאים מסוימים (בעיקר כשזה נוגע לחרדים) הוא רדוד וקרנפי להחריד.
במה שנוגע להכללות, נדמה לי שהציבור היחיד שמתייחסים אליו כמקשה אחת בתקשורת הוא "החרדים" (אולי גם ה"מתנחלים". אף פעם לא אומרים בתקשורת "התל-אביבים", או ה"שמאלנים" או ה"קיבוצניקים").
בר-גפן, מצטער אם זה הורס לך את מצב הרוח המתלהם.
כתוב תגובה