החלק שלנו בעיסקה הלאומית / דני רשף

בעצם ימי האינתיפאדה האלימים, נסענו קבוצה של חברים, אל ההתנחלויות בלב יהודה ושומרון. המטרה: ליצר חזון משותף שסביבו יוכלו אנשי שמאל וימין להתלכד כדי לעצב את מדינת ישראל בשנים הבאות.

למעשה טענו שיש שלש חלופות הסותרות אחת את השנייה.

אפשר לחלום על מדינה דמוקרטית בכל ארץ ישראל שבהכרח תהיה מדינה דו לאומית בשל הציבור הערבי הגדול החי כאן.

אפשר לשאוף למדינה יהודית בכל ארץ ישראל שבהכרח תאלץ, לכן, לעצב מסגרת פוליטית נפרדת לערבים שלא תוכל לחרוג מסוגיות מוניציפאליות ועדתיות לרמה הלאומית.

ואפשר לעצב מדינה יהודית דמוקרטית, שווה לכל אזרחיה, שבהכרח לא תוכל להכיל בתוכה אוכלוסיה ערבית גדולה מדי אחרת נחזור לתסריט הראשון של מדינה דמוקרטית דו לאומית.

הטענה העיקרית של המתנחלים כלפינו הייתה שהחזון של מדינה יהודית דמוקרטית בא להכשיר באופן חד צדדי את התביעה לוותר על אמונתם בישראל כנחלת אבות ולחזק את הדרישה מהם לפנות את בתיהם ואת הישובים בהם הם גרים, בשם הדמוקרטיה, מבלי שאנחנו נגדיר על מה אנחנו מוכנים לוותר ומה אנחנו מוכנים לעשות בשביל החצי השני של המשוואה – מדינה יהודית.

ממילא נאלצנו לנסות ולהגדיר, כשמאל חילוני, מהי מדינה יהודית ומה החובה שלנו להפכה לכזאת.

אם בעסקה לאומית עסקינן, הבנו שמדינה יהודית חייבת להציג את יהדותה בפרהסיה, בתחומים המקובלים של תחבורה ציבורית, שמירת חגי ישראל ומכירת חזיר. מותר לדרוש את זה מהחילונים, כי הוויתור הנדרש מצד החילוניים שלא לפתוח מסעדות בימי צום או להרחיק את חנויות הבשר הלבן מחוץ למרכזי הערים בטל בשישים מול הוויתור הנדרש מהמתנחלים. ברור שהחינוך הממלכתי צריך לעסוק יותר במורשת וחשיבת ישראל, בהיסטוריה של העם היהודי ובהיסטוריה של ארץ ישראל.

למעשה החילוניים שבנו צריכים להיות מעוניינים בכך, לא כוויתור, בדיוק כמו שכל עם אחר עוסק בלימוד ההיסטוריה של עצמו, ההיסטוריה של ארצו וההישגים הרוחניים של עמו.

במישור המדיני מדינה יהודית פרושה מדינה שהיא מרכזו של העם היהודי. צריך להיות לכך ביטוי בהקמת משרד לענייני העם היהודי שתפקידו יהיה לקשר בין ישראל לקהילות היהודיות ברחבי העולם. משרד שירכז ויעסוק בחינוך יהודי, בעזרה לקהילות במצוקה, בשימור המורשת היהודית המקומית ובחיזוק הקשר של הנוער היהודי בעולם למדינת ישראל.

נכון - חלק מההצעות עלולות לעורר התנגדות ולהיחשב כפלישה דתית דורסנית לחיי הפרט שלנו כחילוניים אבל אין לנו, השמאל החילוני, זכות לבוא בתביעות, בשם חזון משותף, לאחרים מבלי שנגדיר במדויק במה זה מחייב גם אותנו.

מדינה יהודית דמוקרטית, שבה חי מיעוט ערבי בשוויון זכויות מלא, אינו רק חזון מדיני אלא גם חזון חברתי המחייב גם אותנו – השמאל החילוני.

דני רשף הוא ממקימי תנועת ”היום השביעי”, מנהל אתר Global Jihad, וכותב בבלוג About Isreal

(צילום: Jerrold, רשיון cc-by-nc)