קורס משותף לסטודנטים דתיים וחילונים במכללת אוהלו שבקצרין, העוסק בסוגיות הנוגעות למכנה המשותף, הזהות היהודית והשייכות לעם היהודי בימינו.
הקורס עוסק באתגרים שמציב קיום העם היהודי במדינת ישראל ובתפוצות במאה העשרים ואחת. אחד מהנושאים המרכזיים הנדונים בו הוא האופי השונה של שתי הקהילות המרכזיות בעם היהודי – מדינת ישראל ויהדות ארה"ב, על החוזקות והחולשות של כל אחד מהריכוזים, על התלות שלהם זה בזה ועל המכנה המשותף ביניהם. נדונה תפיסת הצורך במדיניות כוללת לעם היהודי מתוך אחריות כוללת לקיומו, ובמסגרתה מועלות סוגיות כגון גיור והצורך בהכרה בלגיטימיות של זרמים שונים ביהדות. דרכי ההוראה בקורס: לימוד מונחה סדנאי, שמקפיד לטפח הקשבה ואמפתיה לתפיסות שונות ולבלתי מוכר כתנאי בסיסי להתייחסות אליו ולדיבור עליו ועמו.
את הקורס מעבירה ד"ר רינה חבלין, וכך היא כותבת על דיאלוג: "האתגר בקורס מעין זה הוא קיום קורס אקדמי עיוני-סדנאי שמצליח לפעול לא רק במישור הקוגניטיבי, אלא לאפשר ללומד להיפתח כדי לקיים דיאלוג אמיתי עם השונה ממנו, ולהציב סימני שאלה ותהייה במקום שקודם הייתה נקודה - אמירה וודאית. דיאלוג איננו two men talking to themselves"" (שייקה אופיר), אלא סיטואציה שבה האדם מצוי בעמדת הקשבה, ופותח את כוליותו לזולתו. יש בפתיחות זו איום וסיכון של זהות המקשיב. החשיבות של קיום מסגרת דיאלוגית כזאת בקרב מורים או פרחי הוראה היא חשובה בשל פוטנציאל האפקטיביות שלה. המורים מביאים עמם לתלמידיהם לא רק מידע אלא את עצמם. ראוי שהמורים לא רק ידעו על מורכבות החברה הישראלית, אלא יהיו פתוחים אליה ולמגוון ה"אמיתות" שהיא מכילה".
















כתוב תגובה