מכללת דוד ילין, תכנית דיאלוג

מכללת דוד ילין בירושלים מציעה קורסים ייחודיים למעוניינים להיות שותפים בעיצוב תרבות של מחלוקת בקבוצה רב גונית.

הקורסים עוסקים בהידברות ובשיח, באמצעות לימוד בחברותות משותפות לפרחי הוראה דתיים וחילונים. לצד הקורסים האקדמיים מתקיימת גם קבוצת לימוד לצוות ההוראה.
הנחות היסוד של התכנית:
• ילדי ירושלים לומדים בבתי ספר מגזריים ההולכים ומטפחים כל אחד את ייחודו, ובמקרים לא מעטים במובחן מן האחרים. בהשאלה אפשר לדמות את בתי החינוך לאיים איים, כשרק חלק מתושביהם מכירים את דרכי הגישה מאי לאי ולא כל אי מוכן להעניק אשרת כניסה לכל.
• יש סיכוי לקדם את ההיכרות בין האוכלוסיות השונות ולטפח דיאלוג משמעותי ביניהן באמצעות לימוד משותף העוסק בבירור הזהות התרבותית-חברתית הייחודית והמשותפת, והתורם להתפתחות האישית והמקצועית של כל המשתתפים,
• לרוב המכריע של הקהלים ישנה תחושת שייכות טבעית אל המקורות. העניין בהתחדשות תוך גילוי רבדים שונים של השפה עשוי להיות משותף לכולם. ההכרות עם שורשי המילים נוגעת מצד אחד בטקסטים עתיקים ומודרניים, ומצד שני בשורשי הזהות – אישית וציבורית.
• אוכלוסיית המכללה – סטודנטים ומורים, מגיעה מרקעים חברתיים ותרבותיים שונים ומייצגת את רוב גווני הקשת החברתית בישראל. בקבוצות הלימוד מתרחשים תהליכים מרתקים על רקע הבסיס התרבותי המשותף מצד אחד, השונות והפערים מצד אחר. יש צורך במסגרת שתזמן עיבוד משמעותי של המתחים באמצעות התמודדות עם הטקסטים של המורשת המשותפת.
• האמונה בכוחם של מפגש אנושי בלתי אמצעי ושיחה מונחית לקדם הקשבה מכבדת, יכולת הכלה והתארגנות מחדש מול ה'אחר'.

מטרות התכנית:
1. עיצוב ופיתוח עמדה יהודית-ישראלית פלורליסטית.
2. לימוד מקורות מן התרבות היהודית והישראלית כאמצעי להתמודדות עם השונות תוך פיתוח רגישות ואמפתיה לאחר.
3. מיצוי האפשרויות הגלומות בלימוד משותף ליצירת שיח קבוצתי הכולל ערכי סובלנות, כבוד לאחר, הכרה הדדית ותרבות של מחלוקת.
4. יצירת מודל עבודה להתמודדות חינוכית עם האתגר של עידוד ההידברות בין קבוצות חלוקות באמצעות תכני הוראה ויצירת שיח תרבותי-חברתי מכבד ומפרה.

עדויות של סטודנטים:

"אף פעם לא פחדתי לשמוע דעות שונות של אנשים שונים, ובקורס הזה ממש נהנתי לשמוע דעות שונות, למרות שלא נתקלתי בויכוחים חדשים, היתה אווירה ממש כיפית ומקבלת כאן! הרגשתי פחות מתגוננת. זאת אומרת, בתור אדם דתי, אני בעלת נטיה לקחת דברים על הדת בצורה אישית. עכשיו אחרי שנוכחתי לראות שהטקסטים האמורים קשורים לכולם ותמיד רלוונטיים – אני מרגישה פחות צורך להתגונן, ויותר מרגישה שז השייך לכולם ואין לי על מה 'לקחת אחריות' ".

"היה מעניין להיפתח לדעות אחרות. לא תמיד היה לי קל לקבל אותן ללא סוג של שיפוטיות או ביקורתיות, זו נקודה שאני צריך בה לעבוד על עצמי. התחברתי לדרך של השיקוף, ההגיון הפנימי ודעתי באשר להגיון זה. אני משתדל ואשתדל להמשיך ולהסתכל גם על טקסטים אחרים בצורה דומה. זה היה תהליך של התחברות (מחודשת או לא אני לא בטוח) עם היהדות. אצלי זה בעיקר בכל הקשור להלכה ולמצוות וכאן ראיתי גם צד אחר, שיותר מתחבר לי של היהדות".

"היה נפלא Uמשמעותי, מחכים ומעשיר. היה נפלא לגלות חשיבה פמיניסטית אמיתית בקרב נשים דתיות ולשבור עוד כמה דעות קדומות. זה חידוש שלדעתי צריך להפוך לחובה במכללה. אני מרשה לעצמי יותר ויותר לחקור את היהדות ולהשתמש במקורות כדי להעביר נושאים חברתיים לתלמידי, קוראי ועוד... הקורס גורם לדיונים וחברויות אמיצות וכנות לא רק בקרב אלו המחזיקים בדעות דומות".

"גיליתי תפיסות שונות ודרכים שונות לפרש את הטקסטים השונים ולמדתי יותר על מושגים שהכרתי פחות בעבר. קשה לי לתאר את התהליך, אך הקורס החזיר בי את הרצון לנסות ולשנות ולשפר דברים, רצון שאבד מתוך ייאוש שלא תמיד אצליח להביא לשיפור כלל. בלימוד בחברותות הפקתי יותר ויותר הבנה שח הטקסט בצורותי השונות, התחברות אליו ואל השיחות שהתפתחו מתוך ההתעסקות בו."

"חוויה של הבנה שכל אחד מגיע מעולמו שלו, עולם עם ערכים, נורמות ומנהגים שונים משלי, ומתוך כך הבנת השוני ופיתוח דיאלוג המבוסס על כבוד לאדם – מהיותו אדם ברוא האל. תהליך של הקשבה, הסתכלות שונה על טקסטים, תוך כדי הקשבה לפני הכל ורק לאחר מכן פירוש אישי שלי – זהו דבר שתורם המון לחיי היום יום".

"בקורס יצא לי לשבת ולדבר עם אנשים מרקע שונה לגמרי משלי ואמונות ודעות אחרות. היה כיף לשמוע ולקבל ראיה אחרת מעולם אחר. אני מאמינה כי הדרך לשינוי ולעשייה היא בראש וראשונה להכירבכך שאין רק דרך אחת בעולם ודעה אחת, אלא קשת הדעות והאמונות היא זו שמחברת אותנו ומאפשרת לנו להמשיך הלאה ולקדם יחד רעיונות חשובים. אני מגיעה מרקע דתי-לאומי, מעולם עם מערכת ערכים ואמונות נורא מוגדרות ומובנות, אך מצד שני גם מעולם פתוח ומקבל. אני חושבת שהקורס היה עבורי עוד הזדמנות לשמוע דעות חדשות אך לא לימד אותי מהתחלה כיצד לעשות זאת. הפתיחות והסובלנות הם ערכי יסוד שעליהם התחנכתי ואיתם באתי לקורס. יחד עם זאת, הוא כן פתח עבורי צוהר לראיה טקסטואלית אחרת. היכולת להסתכל על טקסט יהודי ממקור מקראי (מקור בו אני מאמינה מאוד ועליו חיי האישיים נבנים), ולהסתכל עליו ולבחון אותו בצורה אחרת ואקטואלית יותר".

,לימוד עם סטודנטים בעלי רקע שונה ודעות שונות עזר לי לפתוח את הראש ולימד אותי להקשיב. בנוסף זה עזר להסתכל על המון דברים מצד אחד ולצאת מן הקיבעון שהייתי בו. עזר לי נורא בלתת כף זכות לאנשים ולהסתכל על משהו לא רק מהצד שלי – תמיד יש שני צדדים למטבע. גדלתי ולמדתי עד כמה הערכים של האדם הם מה שחשוב באמת. פתחתי את הראש לנושאים שלא הייתי חשופה אליהם בעבר. פשוט למדתי לקבל דברים ואמירות שונות משלי. זה לא אומר שהסכמתי עם כל דבר אלא למדתי לקבל שיש עוד דברים חוץ ממה שאני חושבת וזה לא אומר שהם אינם נכונים. החברותא תרמה לי המון ונתנה לי אופציה להביע את עצמי והשמיע את דעתי. אני לא אוהבת לדבר לפני כתה שלמה ובקבוצה הקטנה היה לי יותר קל ובאמת ניהלתי דיון עם אנשים שונים".

"אני חושבת שלמידת הטקסטים היתה נורא מעניינת ומאירת עיניים. בזכות הסטודנטים בעלי רקע שונה ודעות שונות, כל אחד יכול לראות דברים אחרת ממה שהאמין בו עד כה. התהליך האישי שעברתי לא היה כל כך גדול כי אני פתוחה לקבלת דעות אחרות. הקורס מהנה וחשוב ותורם לפתח את החשיבה ואת יכולת הקבלה וההכלה וכמו כן הוא מאוד טוב לפתח תרבות דיון. הקורס נותן דרך להתמודדות עם חילוקי דעות ועם קבלת דעות שונות משלך ולא ללכת עם הראש בקיר. לראות גם מה שמסביבך ולמצוא את האיזון בין מה שאתה מאמין בו לבין מה שאחר מאמין וגם אם אינך מסכים, לכבד ולקבל את דעתו כשונה".

"היה מעניין. היו רגעים שהיה לי קשה לשמוע שאנשים אומרים דברים ללא ידע וללא ביסוס, או שאנשים דתיים לוקחים מנדט על היהדות ומציגים את היהדות כ"שלנו". היהדות היא של כל יהודי! הדרך של שיקוף, אישוש אמפתיה, תגובה היא דרך חשובה וטובה".

"זו הפעם הראשונה שאני משתתף בקורס שמיועד לניהול דו-שיח בעמדו שונות ןמנוגדות לחלוטין, ויש לפעמים חוסר אהדה כלפי השני. אבל בכלל נהנתי לשמוע דעות אחרות. מצד אחד שמעתי ביקורות שלא חשבתי עליהן והובאו לתשומת ליבי. מצד שני,אני מקווה שגם אני השמעתי דעות שהתקבלו בתשומת לב".

"מענין לראות איך כל צד בחברה שלנו רואה את עצמו ואת האחרים בצורה שונה...ידעתי שיהיה מעניין יותר מאשר ללמוד טקסט בעצמי או עם חברים שלי שבאים מאותו רקע כמו שלי. התבהר לי עד כמה כל אחד רואה כל דבר מנקודת ראותו, למרות שמדברים על אותו עניין בדיוק. כמה שונים אנחנו... למדתי להבין מאיפה מגיעות דעות שונות. מה עומד מאחורי כל דעה מהי צורת החשיבה מאחוריה. אני לא בטוחה שלמדנו יותר להקשיב אחד לשני, אבל כן ניתן מקום לכל אחד להביע את דעתו. המרצה שאל הרבה שאלות מכוונות כדי לחשוף שונויות בין הקבוצות השונות בכיתה... הדרך שבה ניתחנו את הטקסטים "מכריחה" אותך לבחון מחדש את הטקסט מכמה זוויות".

"הקורס מאוד מעניין ופותח את הראש למחשבות של אנשים אחרים ושל סגנונות חיים שונים. השיעור גרם לי להבין עד כמה הייתי סגורה בחברה שלי.. התחלתי מאוד סגורה ובטוחה בדרך החיים שלי. המשכתי בהזדהות עם חלק מהכותבים שדרכם אינה דרכי. השיעור גרם לי יותר להבין את דרכי ולהיות בטוחה בה, אך גם להבין דרכים אחרות".

"השיעורים הראשונים היו קשים ומאתגרים. הגעתי לשיעור בידיעה שהוא יגע בדברים מאוד אישיים וחששתי מכך. הרגשתי בודדה במרקם הכתה. בהמשך נוצרו מחנות בכתה לטוב ולרע. נוצרו עמדות"ממלכתיות" יותר – הפכתי חלק מ"החילונים". בשלב הזה ההשיעורים הפכו פחות קשובים, לטעמי. פגשתי דעות קדומות וחוסר נכונות של הכיתה לקרוא קריאה מקדימה, מה שאילץ את הדיון פעמים רבות להתמקד בהבנת הנקרא... לא דובר על הדעות הקדומות באופן אישי, כלומר לא התמודדנו עם הדעות הקדומות שלנו. למשל, היתה הנחה שאני בורה בכל הקשור ליהדות מעצם היותי חילונית היתה מאוד נוכחת בפניות אלי. למדנו לקרוא את הטקסט עצמו ופחות להשליך עליו את ההנחות המקדימות שהיו לנו עליו. איפה הנשים? נותני הטון היו בעיקר הגברים. האם לא ניתן למצוא הגות של נשים?"

"הסרט על הקהילה הרפורמית צרם לי.... קצת קשה לי קבל דעותיהם של אנשים לא דתיים בכלל ! קשה מכיוון שאיני יכולה להסביר להם כיצד לפתוח את עיניהם ולהבין כי התורה היא האמת....התהליך האישי שעברתי הינו חיזוק אמונתי הדתית ואישוש האמונה שבי... אינני חושבת שהקבוצה או חברי הקבוצה עברו תהליך מסויים... אך למדנו לקבל יותר אחד את דעתו של השני...היה לי כיף להשתתף ולהביע את דעותי".

מערך שיעור - "מיומנות הדיאלוג":
דיאלוג פורה מותנה בהקשבה הדדית, בסובלנות ובאמירות מכבדות.
בהקשבה כמו גם בקריאה אנחנו נדרשים לפנות מרחב פנימי כדי לאפשר לטקסט או לדיבור לפלס דרכם אל התודעה. זוהי מיומנות לא פשוטה הכוללת השקטה של הקולות הפנימיים, התכוונות לקליטה ושמיעה, הקשבה ממוקדת בטקסט או באחר.
הקושי הוא בהשהיית מערכות האסוציאציות המתעוררות באופן כמעט אוטומטי, או בהשהיית הקשב החצוי והעיסוק הבו-זמני בתגובה או ביצירה האישית.
כדי ללמוד הקשבה מכבדת וסובלנית אנחנו נדרשים בתחילה למהלך מלאכותי הכולל שיקוף, אישוש ותיקוף, אמפתיה ורק אחר כך תגובה. התגובה יכולה להתייחס, להתווכח, לחלוק, להסכים. השלבים הללו מבטיחים בדרך כלל גם תגובה רגישה יותר ומדייקת יותר מבחינה עניינית.
תהליכים אלה מחדדים את המודעות לאבחנה בין הטקסט כשלעצמו לבין מה שהוא מעורר בתוכנו. לכל טקסט – כתוב או דבור, עצמיות המיוחדת לו, הגיון פנימי, מבנה דעת ורגש, סגנון ועוד. יחד עם זאת, הקורא או המקשיב מהווים את הקונטקסט בתוכו הוא מהדהד. הטקסט מעורר תחושות, רגישויות, הזדהויות, התנגדויות, אסוציאציות מגוונות.
זוהי התנסות מובנית המציעה דיאלוג עם הטקסט (או האחר) במספר שלבים.
המודל המובנה מבוסס על שיטת "אימגו" שגובשה ע"י ד"ר הארוויל הנדריקס (פסיכולוג).
בבית המדרש להתחדשות, שנוסד על ידי חבורה של אנשי חינוך וטיפול, עובד המודל לצרכים שונים. לפניכם קטע קצר המציג חלק משלבי הלימוד הדיאלוגי.
הלימוד הדיאלוגי / הרב דב זינגר, ראש הישיבה התיכונית "מקור חיים":
הביטוי הלשוני "תלמוד תורה" מתייחס ללמידה כסוג של התרחשות בו זמנית של לימוד והוראה כמערכת יחסים בין הלומדים לבין הטקסט. תפקידי המורה והתלמיד מתחלפים: הטקסט מלמד את המורה והתלמיד מלמד את הטקסט, וכן הלאה. משולש שהזרימה בו תמידית, בו כולם מלמדים וכולם לומדים בו זמנית. על מנת לוודא שההתרחשות אכן מתרחשת אנו מציעים מעין מהלך לימודי קבוע – תבנית או כלי – שמזמינים את הרוח לשרות עליה. לאחר קריאה ראשונית של הקטע הנלמד מתבקשים הלומדים להיענות לבקשות הבאות, בארבעה שלבים:
שיקוף
הלומדים בודקים שהם אכן שמעו את מילות הטקסט. בשלב זה אין להוסיף מילה על מה שנאמר. ניתן לתמצת אך גם בתמצות להשתמש רק במילות הטקסט, ולהיזהר מאד מכל פרשנות שהיא.
תקוף / אישוש
שלב זה בא לוודא שאכן אין אנו חוזרים על הכתוב רק כתוכיים, אלא שמים לב להגיון הפנימי של הנאמר. בדרך כלל נפתח שלב זה במילים: "אכן זה הגיוני ש...". אין בתקוף רמז להסכמה שלנו לנאמר אלא רק כניסה לתוך עולמו של הכתוב ואישושו.
אמפטיה
שלב שלישי זה הוא כבר שלב מתקדם יותר בדו-שיח עם הכתוב. כאן אנו מחפשים את הרגש, את הנקודה הפנימית שממנה נאמרו הדברים. גם בשלב זה אין עדיין התייחסות שלנו לנאמר. אנו רק בודקים שאנו מבינים את הכתוב לחלוטין.
תגובה
כאן כבר אנו מרשים לעצמנו להגיב. אנו יכולים לתאר היכן זה פוגש אותנו, מה הרגש שהדברים מעוררים אצלנו. כאן, אנו יכולים להגיב גם בנוגע לשלב התיקוף – ההיגיון הפנימי – ולטעון שהדברים אכן הגיוניים מאד, או לחלוק על הדברים ולטעון שאמנם אנו רואים מה חשב הכותב אך אין אלו דברים של טעם. כמובן שההתייחסות האישית לשלב האמפטיה מזמינה התייחסות אישית עוד יותר, והיא מגיבה לעצם טענתו של הכותב.
הקפדה על השלבים השונים נראית בתחילה כמלאכותית קמעה, אך יש בהרגל זה בכדי לשמור על השלבים השונים של הלימוד. יש כאן כבוד לכתוב, ושמירה על הגבולות המבחינים בין הרצון ללמוד לבין הרצון להתייחס ולהגיב. בהפרדה המלאכותית יש בכדי לשמור ולכבד את הכותב, ולהגיב אליו רק לאחר שבררנו שאכן אנו יורדים לחלוטין לסוף דעתו. בלימוד זה אנו מוודאים שאכן נוצרה שיחה בינינו לבין הכותב. בדקנו את נוכחותו ואת נוכחותנו מולו. כמו כן, שמרנו גם על פשט דבריו של הכותב אך גם לא הסתפקנו במילים עצמם וחיפשנו את הפשר הפנימי, הנסתר, את האינסופי העומד מאחורי הסופי.