מחב"קים - מעגל חגים בקהילה

תכנית מפגשים לעידוד מעורבות הקהילה במעגל השנה העברי, בשיתוף החברה למתנ”סים.

במרכז התכנית פעילות קהילתית משותפת לתושבים דתיים וחילונים בחגים ובמועדים, תוך מתן דגש על מפגש. 13 מתנ”סים מרחבי הארץ שותפים בפרויקט, וכל אחד מהם מקיים אירועים קהילתיים לאורך השנה וסביב חגים ומועדים. כמו כן בכל מתנ”ס פועלת קבוצת פעילים, השותפה לעיצוב האירועים.

מעגל השנה העברי הוא אחד מיסודות הזהות היהודית. סקרים מראים, כי רוב הציבור היהודי בישראל מציין בדרך זו או אחרת את חגי ישראל וימי הזכרון. ניתן לומר כי מעגל השנה העברי הוא גם הדבר שעליו ישנה הסכמה כמעט מוחלטת בכל חלקי הציבור. להסכמה זו חשיבות חברתית עליונה, בפרט לאור העובדה שהיהדות מהווה סלע מחלוקת בעיקר בעניינים הקשורים לדת ומדינה. כאן, מסיר הציבור את המחלוקות מן הסוג הזה ומבקש לציין את זהותו היהודית מתוך חגיגה ורצון לחוות את פניה היפים של היהדות. כיום חוגגים במרכזים הקהילתיים את חגי ישראל מאות אלפי אנשים, וזאת מתוך הבנת ערכם החברתי של החגים.

השילוב המיוחד הזה, שבין הרצון לחגוג ובין יכולתם של המתנ"סים להיענות לכך, הוליד את מחב"קים. התכנית נועדה להפגיש בין מעגלים חברתיים בקהילה, תוך ניצול האנרגיות הקיימות סביב חגים. התכנית מבקשת להעצים את המהלך ולהעמיק את הפעילות. אנו רואים בחשיבות רבה מעורבות פעילה של פרטים וקבוצות בקהילה בנעשה סביב מעגל השנה, חגים וימי זיכרון. מעורבות בסדר היום הקהילתי תעניק למהלך כמה יתרונות: המשתתפים יהפכו לא רק למקבלים אלא גם לנותנים; המשתתפים ייקחו חלק בעיצוב מתכונת החג שלהם, כך שהתוצאה תתאים לצרכי הקהילה המסוימת; הם גם יעשו למען הפצת הרעיון, לשיווק התכנית ולגיוס מעגלים נוספים.

בצד שרשרת היתרונות שהזכרנו לעיל בולט יתרון נוסף אחד, שהוא אפשר לומר בנפשנו: יתרון זה נובע מן המפגש של פרטים וקבוצות בקהילה סביב נושא הקשור לזהותם. במהלך העבודה המשותפת, מתפתח כמעט מאליו דיאלוג בין השותפים. לדיאלוג זה תרומה חשובה ביותר להיכרות ולצמצום הניכור. זהו מפגש בין עולמות, בין תרבויות, בין תפיסות עולם ובין מסורות הבאות ממחוזות קרובים ורחוקים. המפגש בין המעגלים החברתיים הללו מעשיר מאד את חיי הקהילה, צובע אותם בגוונים ססגוניים ועושה את האירוע לחוויה נעימה. במקרים רבים איננו יודעים מה מצוי בקהילה שלנו, איננו מכירים אנשים, איננו מודעים ליוזמות ולפעילויות המתרחשות מתחת לאפנו. אירוע החג בקהילה אמור לשנות תופעות אלו בדרך חיובית ומעשירה.

מחב"קים וחנוכה:

החג מכיל עולם רחב של תכנים, העשויים לשמש בסיס טוב למפגש. מבין התכנים ההיסטוריים והתרבותיים של החג נמצא במקום מרכזי המאבק בין "ירושלים" לבין "אתונה", בין היהדות השמרנית לבין היהדות המתבוללת. עניין זה נעשה לסלע מחלוקת הן בימים ההם והן בזמן הזה. השאלה המרכזית העומדת לדיון היא שאלת הזהות של הצדדים השונים למחלוקת, וכן שאלת הזהות של הציבור היהודי כקולקטיב. מנגד, מעלה חג החנוכה היבטים אחרים של השיח הציבורי ובכללם ערך אוניברסלי כמו האור, המוחשי והמופשט, היכול לשמש כבסיס לשיח בין יהודים לבין עצמם ובין יהודים לבין מי שאינם כאלה.

סרטון נר מחבר במנהל הקהילתי בקעה בירושלים

מתכונת הפעולה:

פרויקט "נר מחבר", שעניינו לחבר בין משפחות בקהילה אגב חג החנוכה, ישמש בסיס למתכונת המוצעת. ינוהלו כמה תהליכים במקביל:

1. מפגשים בין משפחות בקהילה.


2. אירוע מרכזי במתנ"ס .


3. בית המדרש הקהילתי יעסוק בסוגיות היסוד של החג.
    

מפגשים בין משפחות בקהילה:

מתנ"ס המשתתף בתכנית יעניין משפחות מרקעים שונים ליטול חלק בתהליך. משפחות תתחלקנה לזוגות, כאשר כל אחד מן הצדדים מארח את משנהו. בתהליך האירוח ידליקו נר חנוכה ובמקביל יפתחו שיח הנוגע לתכני החג ולמסורות השונות המיוחדות לתרבות שעליה גדלו. זאת, במטרה לחשוף כל אחד מן הצדדים לאחר, לעודד פתיחות ולהגביר את הלכידות החברתית בקהילה. לצורך כך, יספק המתנ"ס למשפחות המשתתפות ערכה הכוללת חומר ורוח הנוגעים לתכני החג ולמפגש עצמו.

אירוע מרכזי: לאחר מיצוי החלק במסגרת המשפחות, תגענה כולן למתנ"ס לאירוע מרכזי המשותף לכל המשפחות. האירוע נועד להעניק לפורום חוויית חג רוחנית וערכית, וכמו כן להעלות על נס את התנדבותן של המשפחות המשתתפות ניתן יהיה לגייס פעילים מתנדבים שייקחו חלק בעיצוב מתכונת החג בקהילה וכן ישמשו כסוכנים של רעיון ההידברות המתבסס על התחדשות יהודית בקהילה.

בית מדרש קהילתי לדיון בסוגיות היסוד של החג: בצד רעיון המפגש בין משפחות, ינהל המתנ"ס תהליכי למידה, שמטרתם להעמיק בתכני החג וללבן סוגיות התקפות גם לימינו. הלמידה תיעשה סביב טקסטים מן המקורות, חדשים וישנים. במהלך הלמידה תדון קבוצת הלומדים בסוגיות המרכזיות של החג ובהשלכותיהן על החברה בימינו. הטקסט ישמש כבסיס לדיאלוג בקבוצה ותוך כדי לימודו תתקיים הידברות בין המשתתפים. תהליך ההידברות המתקיים על בסיס הטקסט ייעשה בהדרגה לתהליך הידברות על בעיות השעה.

מחבקים וט"ו בשבט:

החג מכיל עולם רחב של תכנים העשויים לשמש בסיס טוב למפגש, ובראשם שאלת היחס לארץ ישראל ופירותיה, במובן הפיזי והרוחני. אמנם החלום הציוני התגשם בכך שרוב הציבור היהודי יושב בארץ מולדתו, אך ישיבה זאת מעמידה בפנינו אתגרים עצומים. תיקון ליל ט"ו בשבט, אשר ביטא בצורה כל כך עזה את הכיסופים לארץ ישראל החופשית מעול העמים, מסמל כיום ערכים חדשים נוספים, מביניהם אנו מונים שניים מרכזיים: איכות הסביבה - המעסיק כיום את כל החברה האנושית והוא בנפשנו בכל מובן, וצדק וצדקה, בנייתה של חברה צודקת המחזקת את החלשים והשואפת לשוויון הזדמנויות.

מתכונת הפעולה:

עיצוב מתכונת הסדר, הכנתו וקיומו עשויים להוות משימה חביבה שאליה יתגייסו פעילים מן הקהילה. במהלך תהליך העצוב של המתכונת המקומית תעסוק ועדת הפעילים בתכני הסדר ובתוך כך תקיים דיאלוג של זהויות, שן ישנן מסורות רבות ושונות הנוגעות לחג. כך ייחשף כל אחד מן הצדדים לאחר, תגבר הפתיחות ותחוזק הלכידות החברתית בקהילה.

בית מדרש קהילתי: בצד רעיון המפגש בין משפחות, ינהל המתנ"ס תהליכי למידה שמטרתם להעמיק בתכני החג וללבן סוגיות התקפות גם לימינו. הלמידה תיעשה סביב טקסטים מן המקורות. תהליך ההידברות, המתקיים על בסיס הטקסט, ייעשה במקביל לתהליך הידברות על בעיות השעה.