בלוג צו פיוס
הבלוג של צו פיוס -
צו פיוס
פוסטים של צו פיוס ושל כותבים אורחים, ותגובות וציטוטים מתוך בלוגים אחרים.
בלוג צו פיוס
כל הפוסטים מתפרסמים ברשות מחבריהם. המחברים מייצגים את עצמם בלבד, והסכמתם לפירסום הפוסטים שלהם אינה מצביעה על הזדהותם עם שאר הדברים הנכתבים כאן.
01/02/2012 - 12:53
איזו התרגשות ואיזו שמחה! זאטוט הבית, תלמיד מצטיין בגן בתיה, קיבל מכתב בדואר. על החתום: המועצה האזורית. הגיע הזמן לרשום את הפעוט לכיתה א'! בין שלל הפרטים המנהלתיים המצויים באגרת להורים, בולטת בחירת המגמה. ההורים נדרשים להכריע בין שתי אלטרנטיבות: מסלול ממלכתי או ממלכתי דתי; אכן, הכרעה רצינית!
כדי להכריע בין שני המסלולים החלטנו להדליק את הדתומטר המשפחתי ולבחון: האם אנו ממלכתיים או ממלכתיים דתיים? האם אנו 'דתיים' או 'חילוניים'? ובכן לזכות הצד הדתי של הסקלה: שנינו גדלנו במשפחות דתיות. הבית מתנהל כבית יהודי: מטבח כשר, קידוש והדלקת נרות בכל שבת (אם כי, אם להודות על האמת לא תמיד בשעת השין הכתובה בלוח...
05/01/2012 - 10:39
אני מודה, יש בי שנאה. שנאה יוקדת, מאכלת.
וכשאוריד מעלי את כל אצטלות הסובלנות והטקט, תישאר בי סלידה פשוטה ולא מתוחכמת, תיעוב מול כובעי פרווה של חיות טמאות, פאות באלפי שקלים משערן של נערות הודיות עניות וגרביונים עבים על קרסולי גברים ונשים.
כשאני רואה ילד חרדי, איני מצליחה לראות את חמידותו, עיניו היפות או נימוסיו. אני רואה רק את הגורם הבלעדי לכך ששירות החובה של בניי לא יקוצר, ושהם, כמו בעלי ואחיי - יחויבו בימי מילואים ללא סוף.
כשאני רואה אישה חרדית יושבת לידי אצל רופא הנשים וכרסה בין שיניה, איני מצליחה לפתח שיחת נשים על איזה שבוע היא והאם היא תיקח אפידורל או לא. אני רק רואה את הסכנה הדמוגרפית בהת...
22/12/2011 - 16:25
אני מדיר עצמי מאוטובוסים, אלא אם אין לי אמצעי תחבורה חלופי. בפעמים המעטות שאני עולה עליהם אני מדיר עצמי, מרצון חופשי, מקדמת האוטובוס והולך אל אחוריו. גם שם שומעים את הקולות. גם שם מריחים עם הבל הפה את הגזענות של חלק מהנוסעים, את השוביניזם החזירי ואת הסרקאזם הממזרי, את אלימותם, את עילגותם, את בורותם. בעיקר, את תיעובם ואת שנאתם.
הם שונאים קיבוצניקים ואת הפועל תל-אביב. הם שונאים את הדתיים ואת החילוניים. הם שחורים ולבנים ומעורבים. הם צעירים ומבוגרים, גברים ונשים. הם מדיפים ריחות של אלכוהול וניקוטין. יש להם עצבים. אין להם סבלנות.
אני מנסה להיבדל, להתרחק. אין לי לאן. זה כבר סוף האוטובוס. אנה אני בא?...
20/11/2011 - 15:41
אני באה מההארד-קור החרדי. גרה ברמת שלמה, אבא לומד, אחים בישיבות. למדתי בסמינר הכי טוב בירושלים וגם שירות לאומי לא עשיתי מטעמי דת.
היום אני בת 24...
11/10/2011 - 10:30
הפוסט נכתב במקור בבלוג "מדע אחר"
אני נכנס לכתה עם פרפרים בבטן. שלושים מורים ומורות דתיים ודתיות, כיפות סרוגות וכיסויים על ראשי כולם. הגיע הזמן להעביר את השתלמות המורים במקצוע האזרחות.
"בוקר טוב," אני פותח. "אנחנו כאן כדי ללמוד את מקצוע האזרחות. מקצוע זה חשוב במיוחד במדינה יהודית ודמוקרטית כמו ישראל."
דלת הכתה נפתחת כדי חריץ. הרב-המנהל דוחף לחדר את ראשו המקריח, עם כובע שחור וגדול על הפדחת, ורומז עם האצבע להתקרב אליו. אני מדשדש אליו במבוכה.
"אני מאד מבקש שלא תדבר עם המורים על דברים כמו מדינה דמוקרטית," הוא לוחש בדיסקרטיות באוזני. "אתה צריך להבין שבדת היהודית לא ממש מדברים על דמוקרטיה. דוד לא ה...
01/09/2011 - 10:51
היום הגדול, האחד בספטמבר, יומם המאושר של מאות אלפי הורים בישראל שסוף סוף מחזירים את הזאטוטים למסגרת ואת עצמם לשפיות. זהו גם יומם המאושר של ילדים רבים, בני 6...
01/09/2011 - 08:46
כל ההורים מתרגשים לקראת פתיחת שנת הלימודים בבית ספר חדש. אצל חלק מההורים זה לא רק בית ספר חדש אלא עולם חדש. איך מרגישה אם חרדית ששולחת את בנה בפעם הראשונה ללמוד בישיבה בפנמיה מרוחקת?...
01/08/2011 - 16:34
ביום שני האחרון ביקרתי בעיר הקודש לרגל פגישות עבודה....
19/05/2011 - 11:32
הפוסט נכתב על ידי תומר פרסיקו בבלוג שלו "לולאת האל" ומתפרסם כאן ברשותו. תומר פרסיקו הוא דוקטורנט בתוכנית לדתות זמננו באוניברסיטת תל-אביב, מורה לתנ"ך ותרבות ישראל בביה"ס הריאלי העברי בחיפה.
שלשום עתר יורם קניוק לבית הדין המחוזי בדרישה להורות למשרד הפנים לאפשר לו "להשתחרר מהדת היהודית" באמצעות שינוי סעיף הדת במרשם מנהל האוכלוסין מ"יהודי" ל"חסר דת", לאחר שפנייתו למשרד הפנים סורבה. קניוק עשה זאת לאחר שנולד נכדו הראשון, אז -
"התברר לו שנכדו מוגדר במרשם האוכלוסין "נוצרי אמריקאי" כפי שמוגדרת אמו, בתו של קניוק שנולדה בישראל ושירתה בצה"ל. זאת בשל העובדה שאמה, רעייתו של קניוק מירנדה, היא נוצרייה אמריק...














