הירשמו לידיעון צו פיוס
הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו
קבל עדכונים מהבלוג
הדעתנים
צו 8
הבלוגיה
איזו התרגשות ואיזו שמחה! זאטוט הבית, תלמיד מצטיין בגן בתיה, קיבל מכתב בדואר. על החתום: המועצה האזורית. הגיע הזמן לרשום את הפעוט לכיתה א'! בין שלל הפרטים...
מאמרים
ענן תגיות
ראש המועצה
הבלוג של אלון שוסטר
ראש המועצה האזורית שער הנגב
אלון שוסטר מכהן במסגרת תפקידו כמרכז פורום ראשי המועצות האזוריות הקיבוציות, יושב ראש ועדת הרווחה של מרכז המועצות האזוריות וחבר הוועד המנהל של מכללת הנגב. בנוסף הוא מכהן כיו"ר איגוד ערים שדרות-שער הנגב לביוב, יו"ר עמותת מתנ"ס ארנון, יו"ר הנהלת פארק תעשיות "ספירים", יו"ר מנהלת נחל השיקמה ויו"ר המרכז הטיפולי השיקומי ההידרותרפי שער הנגב.
ראש המועצה
18/09/2011 - 12:32
צילום העירום בים המלח. מה היה לנו שם?
בני אדם מבוגרים נענים לקריאת אדם מבוגר אחר ומצטלמים עירומים מחוץ לטווח ראייתו של כל אדם אשר דמות גופנו מעמידה אותו בפני אתגר רוחני (וגופני?) בלתי נסבל.
המופע האמנותי-חברתי, הקצת מביך ולא ממש אסתטי הזה, הפך לסערונת בכוס המים הישראלית-יהודית כיוון שיש מי שמצויה עימם תשובה חיובית החלטית לשאלה הפילוסופית: האם עץ שנופל ביער, ואין מי שישמע אותו, משמיע רעש?
מבלי להיות במקום, אך מבדלי שמועות מתוקשרות, בעלי חישה על טבעית אלו, קולטים בדרך פלאית את גלי ההתדרדרות המוסרית שחוללה התכנסות בני האדם על שפת הים שהולך ונעלם.
אכן, החברים והחברות פשטו אף את פיסות הבד שרובנו נו...
20/07/2011 - 14:11
דמם של חברי אשר בגב ההר רותח כאשר מזכירים להם את מעצר הרבנים נותני ההסכמה;
חברי, שוכני מישור החוף, אינם יודעים את נפשם לנוכח חקיקות השבועות האחרונים.
אלו בוחנים, שוב ושוב, את פרשנותם ל"דמוקרטית" ואלו שוקלים את המשמעות שלהם ל"יהודית".
איך יוצאים מזה? לא בטוח שניתן.
האם אנחנו מוכנים להקהות את עמדותינו המדוייקות למען שלום בית? בדרך כלל, לא.
ולו ידענו שהאחיזה בחפירות חיינו תוביל לחורבן שלישי, הנאות להתגמש? כנראה, שכן.
הרי הכשל המובנה בקורות הבית המשותף שלנו: חמתנו הסובייקטיבית בוערת בנו לנוכח שגיונות שותפינו, שלהבנתנו מדרדרים אותנו בשאון יגולה. במצב כזה, סובלנותנו מתאדה וסבלנותנו פקעה זה מכבר.
אך,...
22/06/2011 - 11:40
יזכור עם ישראל את אמונתו וערכיו הנאמנים והאמיצים,האמונה ביכולת האדם והעם ליצוק משמעות לקיומם, מבלי להזדקק לישות חוצנית,ערכי אהבת בני אנוש והאחריות לתיקון עולם בחיינו אנו, על פני אדמה זו,אשר התמודדו אל מול המשיחיות, המיסטיקה וחרדות החדלון האנושי.
יזכור ישראל ויתברך בחלומו ויאבל על תקוותו,וחמדת הגבורה וקדושת הרצון ומסירות הנפש,אשר מתקשים להתמודד במערכה הנוכחית.
יהיו עקרונות היהדות הריבונית עטורי ההשראה,חתומים בלב ישראל לדור דור.
17/04/2011 - 18:24
"חוק ועדות הקבלה" מתחזה להיות אוייב הדו קיום עלי אדמות, לפחות אדמות הקודש אשר בציון.
אני מצהיר בזאת, כשמאלני גאה וכקיבוצניק משכבר הימים: החוק בנוסחו הקיים מבטא את המציאות הרווחת בכל הישובים הכפריים השיתופיים ואף מקטין את חופש הסינון. לדוגמה, בתקנוני קבוץ רבים מצויין שתנאי לקבלה לחברות: השתייכות להסתדרות הציונית ושירות בצה"ל.
טוב וראוי הוא החוק, אשר מאפשר לבני אדם להתאגד בחבורה לא גדולה ולחיות יחדיו על פי אורח חייהם המשותף. הדבר נכון לגבי נטייה מינית, העדפות תזונה, עמדה פוליטית, דת, אמונה ערכית, שיטה חברתית או כלכלית, עדה או שבט, דוברי שפה וכיו"ב.
דומני, שהחוק אינו מתיר מניעת קבלה לחברות בגין ח...
23/01/2011 - 22:50
תמר זנדברג, חברת מועצת העיר תל אביב, מסמנת את קו הגבול לסובלנות שיש לגלות כלפי נורמות החיים החרדיות בהתנגדות לקיום מופע בהיכל התרבות בו תיכפה ישיבה נפרדת לנשים וגברים.
אני רחוק מאורח החיים החרדי, כרחוק מזרח ממערב, אולם איני מקבל את סימון הגבול המסוים הזה.
האיפיון העיקרי של אירוע זה, איפיון ששומט את הקרקע מטיעונה של תמר, הוא שמדובר בארוע פרטי, שמשולם כנגדו דמי השכרה לעירייה. כל הבא בשערי ההיכל בשעות אלו עושה זאת בחפץ לב ובכוונת מכוון; למתנגדי ההפרדה אין אלא להמנע מלהגיע למקום.
לעומת זאת, לו היה מדובר בארוע היזום ומנוהל על ידי העירייה, היה בדברים טעם רב.
אבהיר עמדתי בדוגמאות נוספות מזירות חיינו:...
21/10/2010 - 10:58
שני מפגשים קצרים אך מרשימים כאדם צעיר היו לי עם רבין.
כשהייתי קצין בשירות סדיר קבעתי עם אבא שלי להיפגש בקריה בתל אביב, שם הייתה לו פגישה פוליטית עם רבין, שהיה אז אקס ראש ממשלה.
הגעתי כשהישיבה כבר החלה; הצצתי לחדר, הזדהיתי ושאלתי אם אפשר להיכנס.
רבין הסתכל אלי בסבר פנים רציניות ואמר: "אתה לא יכול לשבת עם מדים בפגישה הזאת, אנחנו מייד מסיימים".
חד וברור, הפרדת הצבא מהפוליטיקה.
עברו כחמש עשרה שנה ובהיותי מזכיר קבוץ מפלסים עסקתי בסוגיית בתי הקברות החילוניים. ידעתי שמישהו מהשרים מקדם זאת ומכיוון שלא ידעתי מי הוא, החלטתי לברר במשרד ראש הממשלה. לא היה לי מספר של משרד ראש הממשלה. התקשרתי ל...
12/09/2010 - 18:06
פתיחת השנה העברית החדשה עמוסה, ככל קודמותיה, בציפיותינו הבלתי נלאות ל"שלום ובטחון".
ואכן, מי לא רוצה שלום? המתנחל הכי משיחי רוצה בשלום, אין ספק והפוסט ציוני הכי רחוק מהמרכז רוצה בביטחון, בוודאי.
אלא מה? לכולנו תנאים מוקדמים, המקובלים בעיקר על עצמנו, תנאים שכמעט ולא מאפשרים את ההתדיינות האמיתית הנחוצה כאוויר לנשימה להגדלת שרידותה של מדינת היהודים הדמוקרטית.
בשארית כוחות הנפש שלהם, מחזיקים רוב הישראלים אצבעות לראש הממשלה וצוותו, שמחרפים נפשם הפוליטית בניסיון להחיות את המו"מיה, ניסיון שחציו פתטי וחציו הרואי, ניסיון שמכוון במידה שווה הן למצלמות והן להיסטוריה.
כמה נדוש וכמה נורא היה מחול הדמים שחזר...
04/08/2010 - 08:58
תחת הכותרת "למה שחורים עובדים בשחור", מבקש מתי הורוביץ סיוע בתשובה לאדם שאיתגר אותו, כחרדי שמשלם מיסים, למרות שלכאורה אינו נהנה מתקציבי המדינה בגינם נגבים המיסים.
הרי קווי מתאר ראשוניים לתשובה על עזות המצח הזו:
ראשית, כל אדם שחי במדינה נהנה משורה ארוכה של שירותים שניתנים לו, גם אם אינו מודע להם, גם אם אינו מבקש זאת. רשימה חלקית: בתי חולים, משטרה, בתי עלמין, ניהול העירייה, שמירת הבטחון ע"י צה"ל, שב"כ, המוסד, פיצויי מס רכוש, שמירת איכות הסביבה.
שנית, מהות תשלום המיסים אינה קושרת בין התרומה לקופה הציבורית לבין מידת ההנאה ממנה. בהרבה מקרים הקשר הוא הפוך, ככל שאתה משלם פחות, אתה מקבל יותר. כך מקצה...
15/07/2010 - 12:12
על מה נחרבו בית המקדש הראשון והשני - אנחנו יודעים או לפחות מצטיירים כיודעים.על מה ייחרב, חו"ח, הבית השלישי? על כך נטוש ויכוח סמוי.
הדיון האפוקליפטי על קריסת המדינה הציונית עולה בדרך כלל במסגרת הטחות אשמה ונבואות זעם משני צידי המתרס המדיני. אלו מתרים באחיהם כי אם רק יתמידו בלחצם על הממשלה לוותר על חבלי ארץ, יתעשת האויב ויקום כארי לטרוף את טלאיו של ישראל סבא. מנגד, מאיימים כי אם נמשיך להיאחז בגבעות ההיסטוריות המשופעות בבני ישמעאל לא ירחק היום בו לא תוכל המדינה היהודית לשאת את לחץ אומות העולם שימאנו לקבל את הדמוקרטיה האתנוקרטית שאנחנו מייצרים.
במישור מדיני-פוליטי זה, הדברים ברורים, הם מיוצבים על...
20/06/2010 - 11:09
על חרדים, מיעוטים ודרכי פעולה לגיטימיות
ארועי בית הספר בעמנואל מעלים סידרה של דילמות מרתקות שצריכות לעניין את כולנו ובכך יתרונה.
זכות ההורים
זכות ההורים לקבוע את חינוך ילדיהם מול הדרישה הממלכתית למקצועות ליבה בחינוך הממומן על ידי המדינה - ראוי לה למדינה שתקבע את מקצועות הליבה ואת תכני היסוד שהיא מזהה כ"מנות הברזל" שיש לצייד בהן את בניה ובנותיה.
אני סבור שמותר להורים לבחור בחינוך אחר, שאינו מעניק לתלמידים את מלוא תכני הליבה אולם במקרה זה, צריך להיות מתאם גבוה בין היקף מקצועות היסוד שנלמדים במוסד החינוכי לבין רמת התקצוב הממלכתי לו זוכה בית הספר.
דעות קדומות
דעה קדומה כלפי ספרדים במגזר החרדי או...
