צומת דרכים

כל דור ודור עומד מול רגעים שבהם הוא מבין שמשהו חייב להשתנות. כל דור ודור מגיע לצמתים רבים שבהם חייבים להחליט לאן הנסיעה ממשיכה ולאיזה כיוון הולכים.

הגענו לרגע הזה! הגענו לרגע שבו אנו עומדים מול צומת דרכים מורכב, קשה ומדהים אשר הדרך בה נחליט ללכת היא אשר תקבע את עתידנו בתור אומה, מדינה וחברה. לעומת העבר, דורנו הוא דור אשר כולל בתוכו מגוון רב של זרמים, רעיונות, מגזרים ודרכים יהודיים, דבר אשר בקלות יכול לפתוח לנו את היכולת ליפול בהבנה של מי אנחנו.

אנו מוכרחים להבין שאנו עומדים להפסיד במלחמה הכי מהותית בעולם. מלחמת הקיום של עם ישראל. דורות לחמו, קיוו ומסרו את נפשם בשביל להגיע למקום שבו אנו עומדים ואני מרגישה שאנחנו לא באמת חיים. הגענו, יש לנו מדינה, אנו יכולים להסתובב ברחובות העיר עם מגן דוד ולשיר "עם ישראל חי" בלי לפחד שישרפו אותנו בתאי גזים. אך אני מפחדת שיגיע יום ועם ישראל כבר לא יחיה! ולא בגלל גורמים חיצוניים, אלא בגלל עצמנו. הצלחנו לעבור הכול את המצרים, היוונים, הרומאים, והנאצים והנה אנחנו כאן.

אבל יש משהו אחד שאנחנו לא נשרוד. אנחנו לא נשרוד במלחמה של עצמנו. שרדנו הכול כי ידענו מי אנחנו. לא שכחנו. לא נתנו להם להשכיח אותנו, את הזהות שלנו מהעולם. אבל עכשיו אנחנו משכיחים את הזהות של עצמנו בכך שאנחנו לא יודעים לאן אנחנו לוקחים את הזהות שלנו.

אנחנו עסוקים בלוחמה מתמדת נגד דברים - נגד פינוי ישובים, נגד ההתיישבות, נגד ראש ממשלה כזה או אחר, נגד מחבלים, נגד ערבים, נגד התחרדות המדינה, נגד חילוניות המדינה ועוד רבים.

הלוחמה היא חלק בחיינו אבל אסור שהיא תעמוד לבד בלי מטרה. אנו לא יודעים למען מה אנו נלחמים! אין לנו חזון ומטרה! אנחנו משחקים במשחק של הישרדות בלי להבין שהדבר היחיד שיגרום לנו לשרוד זה אם נדע לאיזה כיוון אנו רוצים לצעוד. אנו חייבים להבין שהאויב הכי גדול זה אנחנו והאויב הכי גדול בנו זה שאין לנו שאיפה, ראיה לעתיד ומטרה להלחם עליה.

זהו אתגר קשה. לא קל להתאחד סביב מטרה. אבל חייבת להיות אחת גם אם הדרכים אליה שנויות במחלוקת. אני קוראת לכל אחד באמת לחשוב - בעד מה אני חי? למען מה אני נושם? ולמה אני גאה לקרוא לעצמי יהודי ישראלי?