שומע את צפירת הזיכרון

הם עמדו בקרן הרחוב, עובדים זרים, מנסים להבהיר איש את רצונו בעזרת תנועות ידיים נמרצות והברות מקוטעות, אך לשווא, לדו-שיח חרש זה לא היה סיכוי, האחד היה סיני ורעהו אפריקני. מידי שנה מתנהל דו-שיח דומה בין התקשורת ל"חרדים": התקשורת: מדוע אינכם עומדים בצפירה?! החרדים: לשם מה הדומיה?! אלה שואלים בשפה חילונית, ואלה עונים בשפה היהודית, הנצחית. בכל שנה, עם מיחזור והעלאת סוגיית החרדים שאינם עומדים דום – לסדר היום התקשורתי - אני תמה מחדש: "אין להם עיסוק אחר ביום הזיכרון?!" הרי מדינת ישראל איבדה במשך שנות קיומה כ22,000 מטובי בניה, 22,000 סיפורי גבורה, קרבות וקרבנות על מזבח הגנת העם, את זה מי זה מעניין אם כן – האם יעמדו החרדים דום או לא יעמדו?! אך לא. יש מי שמנצל את העובדה לצורך ניגוח החרדים "ראו כמה אטומים אתם" "חסרי רגש וכבוד מינימאלי עבור הגיבורים המגנים עליכם כאן במדינה". ואילו החרדים עונים בשפה שלהם: אנו מכבדים את זכר הנופלים אך לא באמצעות עמידת דום, אין לכך כל משמעות עבור הנופלים, אף לא עבורנו. דו-שיח חרש. סיני ואפריקני שאינם מבינים איש את זולתו. נחזור אל שבוע קודם, ההנצחה שנקבעה לזכר רצח חלק הארי של עמינו בידי הנאצים ב"יום השואה והגבורה" – גם ביום זה, אין החרדים רואים בצפירה - עניין אמיתי להנצחת זיכרון הנספים או גבורתם, האם גם כאן נוכל להאשים "אטומים, חסרי רגש"?! איני יודע במספרים אך חלק נכבד מאוד מניצולי השואה היו חרדים למהדרין שראו בהקמת משפחות ברוכות ילדים והמשכיות נצח ישראל - נקמה רוחנית במי שחשב להפסיק נצח זה. האם לא הנציחו את קרוביהם שלא שרדו?! האם לרגע אחד שכחו אותם? או אטמו ליבם כביכול מתעלמים הם מאלו שנספו או מזלזלים במי שניסה להתנגד והוכיח גבורה יהודית?! לא! אלא שלציבור זה הממשיך את דרך החיים היהודית מאז ומתמיד יש דרכים אחרות להנצחת נשמות, שואה וגבורה. הנצחה מסוג המתייחסת לעצם משמעות החיים – הנשמות הנצחיות - והנצחת זיכרונם על ידי פעולות בתחום הרוח – אם ב"קדיש" או "לימוד" לעילוי נשמתם, אם בהקדשת פעילות וצרכי ציבור למענם. אך, לעומת דוברי השפה היהודית - במצב הנוכחי – רוב הורי הנופלים במערכות צה"ל הינם דוברי שפה חילונית - אנשים החיים חיי זמן קצובים, ומבחינתם אין נצח ואין עולם הבא וממילא הנצחת קרוביהם ויקיריהם נעשית בצורה מאוד פשוטה וללא משמעות אמיתית-נצחית: צפירה ועמידת דום לזכרם. ******** באופן אישי איני מתעלם מהם ומפאת כבודם ולאות הזדהות עם צערם – בשפתם שלהם – הריני עומד דום. אך יש מחברי הטוענים " מה לנו ולהנצחה מסוג זה?! ומה תועיל עמידתי דום לנשמת נספי השואה ומערכות צה"ל?! אנו נמשיך את נצח ישראל – נשתדל יותר בעשיית הטוב והישר על פי חוקי האל, ובזכות זאת האל הטוב בסתר כנפיו יסתירם". ותמונותיהם מעטרות את עיתוני ישראל ביום המחרת תחת הכותרת "חרדים מהלכים בעת הצפירה".