אין בישראל יהודים חילונים, ואין שום תשובה להתרסה כמו של אחמדיניג'ד שהעם היהודי הוא דת, ודת אינה זקוקה למדינה. דברי הבלע שלו נהפכים לאמירה נכונה.
ישראלים רבים סבורים שהם יכולים להציג את עצמם כ"יהודים חילונים". אין טעות גדולה מזו, מפני שאין ולא יכול להיות בישראל שום "יהודי חילוני".
(דברים שהושמעו בכינוס פומבי של עמותת "אני ישראלי" בבית הקיבוץ הארצי בתל אביב ב-16.2.10)
חוק שנחקק בשנת 1970 קבע כי כל יהודי בישראל שייך לעדה הדתית היהודית. במילים אחרות, אם אתה אומר על עצמך שאתה יהודי - החוק מכריז עליך כעל בן לדת היהודית. זאת במקרה שלא הוחלט שאינך בן הדת היהודית – ועל כן גם אינך יהודי. אין על כן כל שחר לטענות שמשמיעים ישראלים, המנסים להגדיר עצמם כיהודים על פי התרבות, או לפי המסורת המשפחתית, או אף טוענים שאינם שייכים לדת היהודית, או שהם אתאיסטים. מעמדם החוקי נקבע אך ורק על פי חוקי הדת. כל האזרחים כפופים לחוק, ולכן גם אלה המכריזים כך על עצמם אינם אלא יהודים בני הדת היהודית.
החוק הזה פוגע פגיעה עמוקה במדינת ישראל. הוא מבטל את הטיעון הציוני שהעם היהודי הוא לאום, "אבל חסר לו אלמנט אחד - ארץ משלו, ולכן על העולם הנאור לאפשר ללאום הזה להיות בעל ארץ".

שבועות - חג יהודי או חג ישראלי?
טקס הבאת ביכורים בגן שמואל, 1936. ארכיון גן שמואל.
אם במדינת ישראל עצמה מוגדר העם היהודי בתור דת, ולא בתור לאום, אין שום תשובה להתרסה כמו של אחמדיניג'ד שהעם היהודי הוא דת, ודת אינה זקוקה למדינה. דברי הבלע שלו נהפכים לאמירה נכונה, שכל "העולם הנאור" יכול לקבל בתור אמת.
לא זו בלבד. חוקים ישראליים שונים פוגעים בשוויון בין האזרחים והרי ישראל נשבעה אמונים לשוויון בין האזרחים בהכרזת העצמאות ובכל הפקודות שפרסמה בשנה הראשונה לעצמאות. לפי חוק ימי עבודה ומנוחה, למשל, כל אזרח ישראלי רשאי לבחור לו את יום המנוחה בין שישי, שבת וראשון, אבל מה שמותר לכל אזרח אסור ליהודי: יהודי אינו יכול לבחור לו יום מנוחה כרצונו, אלא הוא חייב דווקא לקבל את יום השבת כיום המנוחה שלו, אילו היה חוק כזה, המפלה בין יהודי ולא-יהודי נחקק במדינה אחרת - היו מוקיעים אותו בתור חוק אנטישמי.
עוד יש לציין כי החוק בישראל מכיר בשתי משמעויות של המושג "לאום". בדרכון הישראלי הלאום (באנגלית nationality) כולל את כל אזרחי ישראל - כמו שנוהגות כל מדינות העולם, אבל בתעודות הזהות ובמרשם התושבים התחילו לכנות במילה "לאום" את המילֵאטים מימי השלטון התורכי, שהם עדות אתניות-דתיות. יש ערבוב בין שתי המשמעויות של "לאום" וראוי לסלק ערבוב זה מקובץ החוקים. יש להכיר רק במשמעות הבינלאומית של המילה "לאום", ולהכיר באזרחי ישראל כמי ששייכים ללאום הישראלי.
עמותת "אני ישראלי" נאבקת מזה שנים על זכותם של חבריה להרשם כבני הלאום הישראלי, ולא לאפשר למדינה לסווג אותם כבני "לאומיות" שאיננה אלא מוצא אתני ודתי. ב-4 במארס 2010 נשמע בבית המשפט העליון הערעור שלנו על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים שקבע כי הנושא אינו שפיט, מכיוון ש"לא קיים לאום ישראלי". הערעור הוגש בשם למעלה מ- 20 אזרחים ישראלים, רובם רשומים כ"יהודים", 2 רשומים כ"ערבים", אחד "בורמני", אחד "עברי" ובחבורה יש עוד רבים שה"לאום" שלהם "רוסי", "אוקראיני" ועוד.
מדינת יהודה או מדינת ישראל
בן גוריון וחבריו ידעו שהעולם מחולק למדינות ובכל מדינה יושב לאום הנקרא בדרך כלל על שם המדינה,. עם זאת הם ידעו שיהודים יש בכל העולם, ובשטח שהכריזו עליו כמדינה יושבים גם הרבה לא יהודים. לכן היה להם ברור שאי אפשר לקרוא למדינה החדשה בשם "יהודה", כי על ידי זה היה נוצר בלבול: האם "יהודי" זה שם של הלאום החדש? או יהודי זה אדם השייך לדת היהודית? ומה מעמד רוב היהודים בעולם השייכים ללאומים אחרים?
יש גם הרבה לא יהודים בישראל. האם מעכשיו יתחילו להיקרא "יהודים"? אלה הסיבות שהיה בלתי אפשרי לקרוא למדינה החדשה בשם "יהודה".
חבל שיש היום כל כך הרבה ישראלים שאינם מבינים את הדבר הפשוט הזה...
















יהדות= דת+לאום
ההפרדה בין דת למדינה (=לאום) היא זרה ליהדות. הפרדה זו הגיעה מהדת הנוצרית הכוללת תחת כנפיה בני לאומים שונים. ביהדות, לעומת זאת, עוד בימי ה"יהודי הראשון", הלא הוא אברהם אבינו, היה קשר בל יינתק בין האמונה הדתית, הקשר הבין-דורי, והשייכות לטריטוריה ספציפית- ארץ ישראל. אברהם אבינו קיבל הבטחה אלוקית כי זרעו הביולוגי יירש את הארץ הזו. התנהגותו הדתית של העם תשפיע על משך התקופה שבה ייזכה לשבת בפועל בארץ. לכן הקשר בין היהודים לבין ארץ ישראל הוא חד משמעי, וכן הקשר בין ההתנהגות הדתית לבין הישיבה בארץ הוא הדוק. השינויים הסמנטיים בין "ישראל" ל"יהודי" הם תוצאה של גילגולים הסטוריים, בהם לאחר חורבן ממלכת ישראל נשארה בארץ רק ממלכת יהודה. כשחרב בית המקדש היהודים - תושבי ממלכת יהודה - גלו מהארץ. עקבותיהם של שאר ה"ישראלים" - תושבי ממלכת ישראל - אבדו שנים רבות קודם לכן. לכן כולנו היום נקראים יהודים. אך אין בכך כדי להראות שאין לנו קשר לטריטוריה הנקראת "ישראל".
אין עם יהודי, נקודה!
היהדות היא דת בלבד. עם הוא מונח גנטי פיזיולוגי. הישראלים הינם מקבץ עמים ממקומות שונים ומגוונים בעולם - ועל כן אינם עם אלא דת בלבד, לכל היותר. דת, ממנה כמובן אפשר להיות חלק ואי אפשר להיות חלק, הכל ע"פ הרצון. ממליץ לעיין במאמר שכתבתי בנושא, "מיהו יהודי" - באתר ארגון השמאל 'סלון דבורה':
http://debora.bon.co.il/Front/NewsNet/reports.asp?reportId=273466
יש פתרון לסוגיית הגדרת הזהות הלאומית ללא סיווג אמוני-דתי:
אם אומר "אני ישראלית יהודיה", מעיד הדבר על שייכות לאומית רב דורית (שייכות לדורות).
אם "אני ישראלית יהודיה" עדיין אין זה מעיד כי אני מאמינה באלוהים.
אני ישראלית יהודיה, ומכיוון שאינני מאמינה בקיום האל הריני יהודיה חילונית.
שאלת האמונה היא זו הקובעת אם אני דתית או חילונית, וזה עניין שביני ובין עצמי בלבד.
התרבות הושפעה מן הדת, מן האמונה של דורות העבר, ואי אפשר למחוק את העבר וטביעת חותמו.
הגדרת זהותי כיהודיה ניגזרת על פי שייכותי הדורית הנפרשת על אלפי שנות דור.
"יהודי" עדיין לא מעיד על אמונה דתית, אלא על שייכות בלבד לעם ששמו "עם ישראל" ומאוחר יותר "העם היהודי", ומולדתו של עם זה היא ארץ ישראל.
"יהודי" אינו רק שם הדת היהודית אלא נגזרת מ"יהודה" כמקום שבתו של עם ישראל.
הלאום שלי הוא ישראלי-יהודי. (מקום+שייכות תרבותית רב דורית = עם=אומה=לאום)
במאמרך אתה שואל "ומה מעמד רוב היהודים בעולם השייכים ללאומים אחרים?"
ובכן,
לדעתי הם אינם "שייכים ללאומים אחרים" .
יהודי שחי באמריקה הוא אמריקאי יהודי, בין אם מאמין הוא באלוהים או שאינו מאמין.
ואם יחליט שאין לו כל שייכות כצאצא לתרבות הרב-דורית היהודית, זו זכותו לבחור בכך.
למהלא יכולה להיות לנו דת לאומית אחרת?
של פולחן העץ (שאסור לעקור אותו, גם בשעת מלחמה), האבן (שאסור לפצוע אותה כדי לבנות עוד שכונת יוקרה) והאדמה (שאסור לוותר עליה, אבל גם לא להרעיל אותה או לטנף אותה)?! מתי כבר יהיה ישראלי שיוכל להסכים עם דברי דוסטוייבסקי שהאהבה למולדת היא משהו שבגללו אתה סובל כאב פיזי ממש ברגע שאתה נוסע לחוץ לארץ?...
הפרופסור הנכבד מתפתל ומסתבך
במשך דורות רבים נקרא העם הזה "עם יהודי". כאן, בישראל, נכסו לעצמם הדתיים את המושג יהודי וכל שאינו דתי מכונה בפיהם גוי. ישנם עמים רבים שלאומיותם אינה נקראת על שם הטריטוריה שלהם. למשל האמריקאים, שלאומיותם נקראת בכלל על שם היבשת כולה והם גרים בחמישים וכמה מדינות. באותו אופן יכול העם היהודי להיות הבעלים של הטריטוריה, שנקראת ארץ ישראל. מכיוון שיש במדינת ישראל יותר מעם אחד - ייקרא כל לאום בשמו והמדינה/אזרחות תמשיך להיקרא ישראל.
בעבר, היו כל מיני ניסיונות לשנות את שם העם מ"יהודי" למשהו אחר. היה ניסיון להיקרא כנענים, על שם ארץ כנען והיה הניסיון האחרון להיקרא ישראלים על שם הטריטוריה. הבעיה בזיהוי הלאום כ"ישראלי", היא בהכללה של כל העמים היושבים בישראל בתוך הגדרת לאומיות אחת. זוהי מחיקת הזהות של העם היהודי.
מספיק כבר להיתלות במה שקבע בן-גוריון לפני שנות אלף. אם בכל זאת מתעקשים, מה דעתכם על פטור משרות צבאי ל-400 גאונים בלבד(!) וגיוס של כל שאר החרדים לצבא? אם היה חוק כזה, הרי שאינו ראוי להתקיים עוד, בגלל ניכוס שם-העם ע"י ציבור מסויים בו.
אגב, אם הפרופסור הנכבד מתעקש על יהדות כדת, הרי שלעם היהודי (=דתי) באמת לא מגיע שתהיה טריטוריה. הכל לפי החוקים הקיימים והכינויים המוצעים.
כתוב תגובה