המשט - מידה כנגד מידה?

"המשט" והפעולה הישראלית נגדו גררו בעקבותם גינויים, הפגנות והסתה אנטי ישראלית. היתה תחושה בקרב אי מי מהחברה החרדית כי הנה "יד ה' היתה בם" - מידה כנגד מידה. כזכור, שבועיים עד חודש טרם המשט עסקה התקשורת הישראלית בביקורת וגינוי החברה החרדית. אם על רקע אי תרומתם למרחב הכלכלי, אם על רקע פרשת "הפרדת בתי הספר בעמנואל" בה היה מי שהחליט שיש כאן גילויי גזענות אסורים - בחברה החרדית. והנה התגובה השמיימית לא אחרה לבוא: פרשיית המשט שהביכה את ישראל באותה אופן להשיב לישראלים כגמולם: שנאה נגד שנאה, גינוי נגד גינוי, והסתה נגד הסתה. אה... וגם תקשורת המביעה עמדה חד צדדית נגד תקשורת המביעה עמדה חד צדדית. אך אם יורשה לי לערער על תחושה זו אקום ואומר: [b]רבותי! עד שלא יוכרז חרם מקיר אל קיר נגד כל מי שריח ישראלי נודף ממנו לא תהא כאן כל "מידה כנגד מידה". [/b] תארו לעצמכם לוח דרושים המציג הצעות עבודה עם תנאי סף שאינו קשור לתכונות הנדרשות מעובד: "אינו בעל אזרחות ישראלית", הייתם מתפוצצים? מתעצבנים? אנטישמיות בוטה? וכיצד אני אמור לחוש כשאני פותח לוח דרושים ורואה "דרוש הנדסאי חשמל בוגר צבא"?! לא "משרת אבטחה + יוצא יחידה קרבית" גם לא "ניסיון צבאי בתחום יתרון". אלא "משרה זו מיועדת לגברים ונשים כאחד אך לא לחרדים". עד שהממשלה לא תסבסד העסקת חרדים כך שזה פשוט יהיה משתלם כלכלית נהיה גרועים מהגויים?