שוקי גלזמן

הרהורים על חנוכה: יוונים נקבצו עלי או רומאים?

נרות חנוכה ומנהגי היום, סביבונים, סופגניות ועוד, פרצו מזמן את איכותם כחג של חכמים, לעומת חגים אחרים שכוחם מהתורה. ניצחון המכבים, מעטים מול רבים, טיהור המקדש, ניצחון האור מול פני החושך. כל אלה היוו מודל לכל אדם או בעל דעה להתגדר באורו ולהסתופף בסמלי החג: "חג האורים". גם הכופרים הגדולים ביותר: הקומוניסטים והאתיאיסטים ומולם קבוצות חסידיות או חבורות כאלו ואחרים. כולם טענו להיותם בני-האור והמעטים, בכדי להפיץ את משנתם ותורתם.

ברצוני להרהר קמעה על היחסים בין יוון לרומי, כשתי תרבויות מרכזיות שהשפיעו על העולם[1] יוון הפיצה את אור הפילוסופיה והמדע בעולם, חכמי יוון החל מתלס איש מילטוס שאמר: "הכול מים". החלו לזרום דעות, רעיונות, החלו להתפתח מדעים וחכמות מגוונות. חכמי יוון: פיתגורס, סוקרטס, אפלטון, אריסטו ועוד העמידו תורות מוסר, שלטון, מתמטיקה שקידמו את העולם לדרגות גבוהות יותר. מולם נלחמו המכבים, החשמונאים, מול תורה שהיא זרה ליהדות: "העמידו צלם בהיכל". מלחמה על הדעה, הרעיון, מקומו של האדם מול אלוהיו ועוד. היה כאן קרב אמיתי שבין שתי מערכות הגותיות שונות, שתי אמונות שתחילה נראות צרות זו לזו. עד שלבסוף ניטש קרב ויהודה זכתה לעצמאות בגבולה. היוונים אולי טימאו את ההיכל, המכבים טיהרו אותו בחזרה. אולם הם לא הרסו והחריבו את ההיכל!

רומא לא אתגרה את יהודה יתר על המידה מבחינה רעיונית. אין הגות רומאית, יש אולי אמרות שנונות וחכמות אך לא הגות. המאפיין המרכזי של התרבות הרומאית הוא: "החיים הטובים": תיאטרון, קרקס, מרחצאות, שעשועים. תרבות שלא באה בעד שום רעיון חדשני, אלא פינוקים בעלמא. קיסר חזק יכול לפטר את הסנט ולמנות סוס במקומו. דווקא התרבות הזו ניוונה את היהודים, חז"ל ראו בתרבות זו איום שכן:[2] "רב נחמן בר יצחק אמר מהכא ולאם מלאם יאמץ קיסרי וירושלים אם יאמר לך אדם חרבו שתיהם או ישבו שתיהם אל תאמין חרבה קיסרי וישבה ירושלים האמן שנא' אמלאה החרבה וכתיב ולאם מלאם יאמץ". אין צורך במאמץ מרובה יש ליהנות מהחיים ולנצלם בכיף:[3] "וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט", סופה של רומי הוא חורבן בית המקדש, חורבן מניוון החברה והמוסר. החומר ניצח את הרוח וניפץ אותה לגזרים.

היוונים אתגרו את חכמים ברעיונותיהם עד כי חכמים שאלו על שיריו של הומירוס האם הם קדושים ומטמאים את הידיים, שאלה שהייתה כלפי שיר-השירים וקהלת,[4] עצם השאלה מראה על מעמדו של הספר. לאורך ההיסטוריה חכמי ישראל למדו וקיבלו רבות את החכמה היוונית, עד כי הרמב"ם אמר:[5] "והכלל ההוא הוא שכל מה שאמרו אריסטו בכל הנמצא אשר מתחת גלגל הירח עד מרכז הארץ הוא אמת בלא ספק ולא יטה ממנו אלא מי שלא יבינהו". חכמים לא פחדו מדעות שונות, אלא התמודדו איתם, ומה שצריך אף עבר: "גיור" שכן היהדות מקדשת את החכמה והתבונה באשר היא: "קבל האמת ממי שאמרה".[6]

מדברים אלו אולי כדאי ללמוד מסר חשוב לימינו, על שאלת התרבות באשר היא. מה החריב את המקדש? בעקבות מה גלו ישראל מארצם? לא הרוח והתבונה, שמאתגרת, תוכה אוכלים וקליפתה זורקים, מנפים את השמרים מהיין. אלא דווקא הסיאוב התרבותי, הנוחיות, שקיעת הערכים לטובת פסטיבל נוצץ, סרט, הצגה בפלזמה באיכות של קולנוע. עודף חירויות וזכויות על פני חובות, הם אלו שהביאו לחורבן המקדש ולגלות ישראל?

האם בישראל של היום למדנו משהו מחנוכה?
מסופקני!

[1] לרב שמשון רפאל הירש יש מאמר מרתק העוסק ב: "יהודה ורומי", אשר גם מטפל בבעיה זו.

[2] ילקוט שמעוני תולדות רמז קי.

[3] דברים לב טו.

[4]משנה, ידיים פרק ד משנה ז וראה גם פרק ג משנה ה.

[5]מורה הנבוכים חלק ב כב.

[6]הרמב"ם בהקדמתו לשמונה פרקים.

מאמרים נוספים מאת שוקי גלזמן

השבוע מכבי ת"א זכתה באליפות ישראל בכדורגל, לאחר עשור שלא זכו בתואר הנכסף. אני לא מאוהדי המשחק, אולם שולח להם את איחולי והצלחה בכל מעשה רגליהם.

מאמרים נוספים בנושאים דומים:

אני מחבב את התכנית "חתונה ממבט ראשון".

ד"ר גדי טאוב בוחר בהנרי קיסינג'ר: האיש שהפנה את המלחמה לנתיב שבו יתרונה של ארצות הברית יכול היה רק להתגבר, למרות חולשתה בשל ויטנאם.