קרן בטמן-טייב

בורא פרי הגפן

אביב גפן פעם היה מגניב.

הוא היה אמיץ, לשים את הקרביים על השולחן ולהכין מזה מטעמים...  כשהחיים לא בדיוק מחייכים אליך ואתה יודע לנתב את זה למקום שלך, להפוך את זה לאומנות, לשחרר את הקתרזיס בדרך כל כך מעוררת השראה, ובאמת לחבר דרכך כל כך הרבה בני נוער שחשים את אותה מצוקה, כי לא כל אחד יודע לשים במילים מה מפריע לו...  ואז פתאום לשמוע שגם לי “יש את הטמבל ששונא לדבר”...  זה עוזר.

הוא היה ילד, האמת שלו נשפכה החוצה בכמויות, וכולם רצו לשתות את זה. באיפור כבד ותחפושות הוא הצליח להיחשף כמו שאף אחד עירום לגמרי לא היה יכול. כאילו שהוא ניסה להיפטר מצורתו החיצונית, תסתכלו רק פנימה - ושם יש את הנשמה. ואותה אף אחד לא פיספס.

מרוצת השנים חלפה על כולנו, והנה הנשמה הזו חזרה לחיינו בתוכנית פריים טיים בערוץ 2 (מודה שכבר זה קצת מוזר) וכולם יושבים סקרנים - מה קרה איתה בסוף? עם הנשמה הפצועה הזו שדיממה בכל מערכת סטראו (או טייפ דאבל קאסט אם אנחנו כבר אותנטים אז עד הסוף) בכל בית.. מה נהיה מהילד ההוא שכל כך רצינו לחבק?

הנה סקופ - אני מודה שחיבוק עדיין בא בחשבון, על אף שחזרתי בתשובה ואני שומרת נגיעה... אבל בכל זאת. בא לי לחבק אותו כמו אמא. כי הוא כזה ילד קטן.

להיות "ילד בן 40" זה קצת לא מגניב יותר. וכל השטויות על פיטר פן...  בואו נגיד שבעיני לפחות, פיטר פן הרבה יותר בוגר מזה לכתחילה, אולי כי הוא "לא עבר חיים מספיק 'קשים' (עאלק...) אז הוא לא אמן אמיתי". פשוט פיטר פן לא יכול להאשים את ההורים שלו בכלום כי בכלל לא היו לו כאלה.

1:0 לפיטר.

מה קרה ללב הרגיש ש"בעטו בו מול כולם כי הוא לא שירת בצבא?" מה קרה לכל הביקורת הממסדית? איך קרה שהוא עצמו התחיל לבעוט בלבבות רגישים אחרים מול כולם? כל כך הרבה ביקורת הוא נותן, כאילו הוא הפך להיות "הרע" בפאנל השופטים. קצת מאכזב שמי שידע מה זה להיפגע לא השכיל ללמוד לא להרוג נשמות של אנשים אחרים ועוד ככה - על המסך, מול כל העם. כמו תליין.

אני חלילה לא חושבת שצריך להתיפייף... אם משהו לא טוב צריך להגיד.
ואת האמת של אביב אנחנו זוכרים לו מפעם. אבל אמת גם צריך לדעת איך להגיד.

ניחא. הייתי יכולה לסלוח, ולהבין...  זה בדר"כ קורה -בדיוק במה שלא רצינו להיות - אנחנו מוצאים את עצמנו נאבקים. אבל משהו נוסף מטריד מאוד - אביב הוא הבן אדם הכי שטחי שראיתי בזמן האחרון. כל כך לא יושב לי בקנה אחד עם האביב העמוק של פעם.

מבחינתו, מראה חיצוני אומר על הבן אדם, ואם את לא בחרת ללכת עם ג'ינס קרוע ועגיל בגבה כנראה שאת לא מספיק "עמוקה" ולא מספיק "מעניינת", ונראה שמתאים לך ללמוד פסיכולוגיה ברייכמן. ואם את לא מרגישה שאת מפספסת משהו אם את לא בוחרת לחיות כמה שנים בניו יורק ולאבד את עצמך לדעת, אז הוא קצת מרחם עלייך וחושב שחסר לך משהו בחיים. ואיך אופיר המתוקה לא אוהבת לבלות במועדונים??? אולי כי היא בחורה טובה מבית דתי והיא רק בת 16!

ועל אף שהיא רק בת 16 בשיחה ביניהם פתאום היה נראה לי שהיא הבוגרת מבניהם... מנסה בלי מילים (נעתקו המילים מפיה) להסביר לו שלא הכל בחיים זה מסיבות וסמים.

והוא יושב שם, בין שלומי שבת לשרית חדד, שנראים פתאום, בעיני לפחות, כמלאכים. מעז לזלזל ביובל בנאי ושלומי ברכה בגלל גילם (תוך שהוא שוכח שהוא לא כזה רחוק מהם) וכולם מרימים גבה, וסולחים לו. כי הוא רק ילד.

ואני? אני מודה שאני רוצה לתת לו סטירה מצלצלת שתעיר אותו. להגיד לילד הזה שיכבד את המבוגרים ממנו ("והדרת פני זקן"), שיפסיק לחשוב שאין לו יותר מה ללמוד - כי יש לו - גם מילדה בת 16, וגם מילד בן 4. ("איזהו החכם? הלומד מכל אדם") שיפסיק לדבר לאנשים בזלזול כי להלבין פנים ברבים זה גרוע מרצח.

והכי חשוב - "כבד את אביך ואת אמך", כי לא משנה כמה החיים שהם נתנו לך לא חייכו אליך - הם פשוט לא חייבים לך כלום! הם הביאו אותך לעולם - תגיד להם יפה תודה. כל מה שהם עשו בשבילך זה בגדר נס בלבד. הגיע הזמן, אני חושבת, בגיל 40, לשחרר ולהודות שלא נורא אם לא הכל בחיים הסתדר לך כמו שרצית. נכון שזה לא נורא? בסופו של דבר יצא משהו לא רע - אתה. זו סיבה טובה להגיד תודה.

ודבר נוסף שאני רוצה להגיד לאביב...  אם כבר אמת - השירים האחרונים שלך שמתנגנים ברדיו לא מתקרבים אפילו להיות טובים כמו השירים שלך בעבר, וזה רק מראה כמה כבר מזמן התנתקת מאותה נשמה שרצתה אז לצעוק והתחברת לדמות החיצונית עם כל המסכות שהיא יצרה לעצמה.

נ.ב.
סליחה עם דברי פוגעים. האמת כואבת, כך אומרים.

(שיר מתקופה שלא התביישת לדבר עם השם...)

מאמרים נוספים מאת קרן בטמן-טייב

 זהירות. ההקצנה אכן הופכת מסוכנת.

מאמרים נוספים בנושאים דומים:

אני מחבב את התכנית "חתונה ממבט ראשון".

ד"ר גדי טאוב בוחר בהנרי קיסינג'ר: האיש שהפנה את המלחמה לנתיב שבו יתרונה של ארצות הברית יכול היה רק להתגבר, למרות חולשתה בשל ויטנאם.