אבישי פרי

שיוויון בפטל

חבר חכם פנה אלי השבוע בשאלה: 'אבישי', שאל, 'מה שלום השוויון ב"פטל"?'. לרגע נחרדתי. לא הבנתי מה עובר לו בראש. חשבתי שאדי האלכוהול מחג הפורים עודם לא נמוגו ממוחו. מה ההקשר בין 'פטל' ל'נטל', ואיך בכלל הוא מעז ליצור השוואה מגוחכת שכזו, הרהרתי לעצמי. אך לאחר כמה דקות מחשבה, הוכרחתי להסכים עימו.

'הסכת ושמע', החל איש-שיחי להסביר. 'תרכיזים בטעמים שונים ישנם לפטל, אך, משום-מה, אין האחד דומה לרעהו כמלוא נימה. לתרכיז הפטל בטעם דובדבן, צבע אדום עז, ואילו לזה שבטעם לימון, צבע צהוב בהיר. איש לא רוטן ולא קובל על העדר השוויון המשווע הזה בצבעים. למה זה כך?'. השתוממתי לרגע מה בדיוק הוא מבקש להבין.

והלה ממשיך ומסביר: 'מכאן שהדרישה ל'שוויון' הינה דרישה חלולה ועיוורת. אין סיבה בעולם שיהיה שוויון בין דברים. אחידות היא סכנה, ולא רק לדמוקרטיה. לכל אחד, מלכתחילה, יש את טעמו וצבעו האישי. גוונים שונים מסתובבים בעולם, וזה היופי שלו".

"גם לגבי ה'שוויון' בנטל הצבאי של ישראל', המשיך האיש והסביר, 'אין כל סיבה שיהיה שוויון'. שוויון גוזר גזר דין מוות על הקהלים הייחודיים. וזה מזוויע. אין דרישה מטופשת כדרישה שכל העם יהיה שפה אחת ודברים אחדים. ככה זה היה בדור ההפלגה הזכור לשמצה כאשר אחריתו הייתה קריסה טוטאלית. בני ישיבות? שיוותרו בתפקידם זה בלי לזוז. חיילים? שימשיכו בעבודתם כרגיל. ואם רוצים 'שוויון', כדאי שהאחים החילונים ישתתפו גם הם, ולא יהא המהלך שלהם חד-צדדי. דברים שיש בהם קונצנזוס?, שיבדקום. אך 'שוויון' אבסולוטי, זוהי דרישה הזויה שממחישה עד כמה ערכי החילון המודרני בלתי-ריאליים ונושאים ניחוח אנרכיסטי למדי.

"אז אם מישהו יסנוט בך על נושא ה'שוויון בנטל'. תבקש ממנו קודם 'שוויון בפטל'. הבנת?".

הבחור צודק, חברים. תקשיבו לו. פקחו את העיניים.

לא רוצים לפספס את הטור הבא של אבישי פרי?
כל הפרסומים של אבישי פרי באתר צו פיוס
מאמרים נוספים מאת אבישי פרי

ערב יום העצמאות ה-66, כמה נקודות למחשבה:

1. 'הלכות חג העצמאות'

מאמרים נוספים בנושאים דומים:

אני מחבב את התכנית "חתונה ממבט ראשון".

ד"ר גדי טאוב בוחר בהנרי קיסינג'ר: האיש שהפנה את המלחמה לנתיב שבו יתרונה של ארצות הברית יכול היה רק להתגבר, למרות חולשתה בשל ויטנאם.