שוקי גלזמן

והגדת לבנך

המצווה המרכזית של חג הפסח בכלל וליל-הסדר בפרט היא: "והגדת לבנך", סיפור יציאת מצרים. כולנו יושבים מסובים סביב שולחן הסדר ומספרים את אותו סיפור דור אחר דור. מובא בהגדה שאפילו כולנו חכמים ונבונים, מצווה עלינו לספר ביציאת מצרים וכל המרבה הרי זה משובח.

בדורנו יש לכך משמעות מיוחדת, כולנו משפחות משפחות, חבורות חבורות, יושבים בצוותא ומספרים את אותו סיפור. האבא יושב כשלצידו האחד הסבא ומצידו השני בנו, האמא ליד הסבתא והנכדה ומספרים סיפור. המשפחה מדברת סביב שולחן בנחת, ללא אמצעי תיווך! זה חידוש מרענן ומופלא בדור שלנו שמשפחה חווה יחדיו ומדברת, מדוע?

בדורנו אנו לא מדברים אלא מתכתבים דרך מסכים: Sms, WhatsApp, Mail, Twitter ועוד. אנו עסוקים בהעברת מידה בצורה מהירה, שכחנו לחוות את המידע. אנו מצמצמים את המידע למינימום, שכחנו להעמיק בתוכן המשמעות. אנו מדברים עם מסכים דוממים, שכחנו את הפרצופים שמאחורי המסך.

בליל-הסדר אין מסכים! אנו יושבים ומסובים ביחד, אנו מספרים ביחד וחווים את חוויית הולדת עמנו ויציאתו לחירות ביחד. אנו משלבים דורות של משפחות לכדי אותו סיפור, כל אחד ברמתו והבנתו. אנו חוזרים לחירות האמיתית שלנו, שמתחילה בראש ובראשונה לדבר אחד אל השני, אנו יוצרים זיקה בנינו. מתוך יצירת זיקה בינינו אנו בני-חורין שיכולים להביא לעולם את תורת המוסר שקיבלנו במעמד הר-סיני.

זהו סודו וקסמו של ליל-הסדר, הלילה בו נהפכנו לעם.

מאמרים נוספים מאת שוקי גלזמן

השבוע מכבי ת"א זכתה באליפות ישראל בכדורגל, לאחר עשור שלא זכו בתואר הנכסף. אני לא מאוהדי המשחק, אולם שולח להם את איחולי והצלחה בכל מעשה רגליהם.

מאמרים נוספים בנושאים דומים:

אני מחבב את התכנית "חתונה ממבט ראשון".

ד"ר גדי טאוב בוחר בהנרי קיסינג'ר: האיש שהפנה את המלחמה לנתיב שבו יתרונה של ארצות הברית יכול היה רק להתגבר, למרות חולשתה בשל ויטנאם.