תנועת חזון

אז והיום: הדמיון בין אזרוח יהודי אירופה לבין אזרוח החרדים

 

אז והיום: הדמיון בין אזרוח יהודי אירופה לבין אזרוח החרדים

ללא ידיעת עברו, לא יבין האדם את ההווה שלו, מאחר שכל ההווה מעוצב על ידי העבר (יגאל אלון)

במאה ה-18 פרנץ יוסף, קיסר האימפריה האוסטרו הונגרית, שידל את יהודי האימפריה להתגייס לצבא בעזרת הצעות שיישמעו לנו מוכרות: גדודים מופרדים, שמירת שבת, מזון כשר, ואי לבישת שעטנז. בתמורה הוא הבטיח מתן זכויות הדרגתי ליהודים, שהתבטא בשיווין באפשרויות קניין ושיפור המעמד המשפטי של היהודים ברוח האבסולוטיזם הנאור.

ימים חלפו, האימפריות התחלפו למדינות לאום, ואלו מפנות את מקומן לפדרציות פוליטיות, כלכליות וביטחוניות. מה שנשאר זה אותו אבסולוטיזם נאור. אותה עמדת בסיס קולוניאלית שעוצבה על פי תפיסתם העצמית של משכילי אירופה ויורשיהם הרוחניים.
ארנסט רנן

[1]

אמר באחת מהוועידות הרבות שניהלו מנהיגי המהפכה הצרפתית ב-1789 את הדברים הבאים: "ליהודים כאומה כלום, ליהודים כפרטים הכול".
היהודים בצרפת דאז נקראו לבחור את גורלם, מבין שתי אפשרויות בלתי אפשריות: או גירוש נוסף של יהודי צרפת על ידי חותמי "מגילת זכויות האדם והאזרח העולמית"  "הנאורים", או קבלת הכפייה ליישור קו, להתאזרח, שמשמעו גם להפוך את היהדות לדת אישית קהילתית בלבד, חסרת אמירה לגבי מוסר חברתי-כלכלי וחסרת זהות לאומית-תרבותית ייחודית.
כמאה שנה לאחר מכן הרצל העיתונאי, בסקרו את פרשת הרשאתו השקרית של הקצין היהודי אלפרד דרייפוס, כבר למד לקח אחר: לא משנה עד כמה צרפתי תהיה, עד שלא תמחק את זהותך כליל לא תתקבל בחברה.

המגף הצרפתי - נפוליאון ואזרוח היהודים

אזרוח היהודים באירופה התרחש במקומות שונים ובשלבים:
הוא התחיל ביהודים הספרדים שהיו אנשי השכלה, מסחר ותעשייה.
שנה אחת לאחר מכן השוויון בפני החוק שהוחל אז ברמה טריטוריאלית, הגיע גם ליהודים האשכנזים אשר עסקו בהלוואות ומסחר זעיר. עם החלת התהליך התברר שיהודי אלזאס האשכנזים לא מתבוללים מספיק לפי דרישות החוק כי לא אימצו את הצרפתיות באופן משביע רצון.
נפרוס כעת את תכנית קיסרה של הרפובליקה אשר הניפה והפיצה את בשורת החופש האישי, השוויון בפני החוק, והערבות האזרחית, לייסוד מובנה של השינוי היהודי הנצרך:

הימים ימי ראשית המאה ה-19, הקיסר נפוליאון, אשר לו מיוחסת האמירה ש"עם שמתפלל על מולדתו 2000 שנה עוד יזכה לחזור אליה", מחליט לייסד את "הסנהדרין היהודית" בפריז, אך לשם מטרותיו הוא. רשימת 12 שאלותיו מופנית לחבורת משכילים יהודים ותשובותיהן מוגשות לפני וועדה רחבה יותר (הסנהדרין דלעיל) של רבנים ומשכילים מצרפת, איטליה וגרמניה.

במה שנכנה היום "מהלך תקשורתי מבריק" הוא הביא להעמדתם של בחירי פוסקי ההלכה במערב אירופה בפני דילמה קשה ביותר; שיתוף פעולה יכול לגרום להתבוללות, פיצול העם וקטרוג גדול על כל הפזורה היהודית שלא תאמץ את מסקנותיהם. מאידך, אי שיתוף פעולה יביא לגירוש יהודי צרפת, וקטרוג על האוכלוסייה היהודית כאוכלוסייה בוגדנית ונטע זר בממלכות האירופאיות. הרב דוד זוצנהיים, מגדולי פוסקי ההלכה בדורו, מונה כראש הסנהדרין שהורכבה מראשי פלגים שונים מאוד בחברה היהודית: ממשכילים ראדיקליים אשר מהם יצאו תנועות החילון, הרפורמה וההתבוללות מדעת, דרך משכילים שמרנים מטיפוסו של מנדלסון, כלומר שומרי תורה ומצוות קלה כבחמורה אשר השתתפו בהצלחה מסוימת בקידום החברה הכללית ועד לרבנים מן המניין.

הרב זוצנהיים והסנהדרין ניסחו נוסח של פשרה באותן הסוגיות שמעסיקות אותנו כיום בישראל; גיור, חיתון, השתתפות אזרחית בצבא ובכלכלה, התנהגות מוסרית כלפי הנוכרי וכדומה. ניסוחם הלך בין הטיפות והשאיר את ההלכה בשלמותה בלי ליפול למלכודת של הסברת ההלכה ותפיסת עולמה לפריץ אשר לא איווה לשמוע או להבין, ובטח שלא לתת לגיטימציה. מגף הגירוש והפרעות עמד מעל ראשם ולווה בחיוכי נימוס ופטרונות אידיאולוגית. לבסוף, רוב היהודים נשארו בצרפת, הפשרה הסנהדרינית התקבלה הלכתית גם מעבר לקהילות צרפת והיוותה ניסוח מחודש של סטטוס קוו בין השלטונות ליהודים. במקביל, בהונגריה צמחו תופעות של כפיית הנורמות של התנועה הרפורמית החדשה על האוכלוסיה היהודית באמצעות השלטונות ומתוך כך נולדה התנועה החרדית והמינוח הנוצרי אורתודוכסיה חדר ליהדות שהייתה עד אז חפה מהמושגים התאולוגיים הנוצרים הללו.
ארנסט רנן, באמירתו שלעיל, מייצג, אם-כן, תופעה רחבה בהרבה שקיימת מאז ימיו ועד היום במדינת ישראל. הוא עוד הוסיף והסביר לחבריו שהיהודי הוא ככל אדם ושרק לחץ הגלות והאיבה שהעמים נהגו בו בהגבלותיהם כיערו והשחיתו את מידותיו. "האשמה היא בנו" הוא קרא, 'עלינו לחבקם כאחינו', אני מוסיף, ומכאן ההתבוללות תושלם.

המגף הישראלי – גיוס החרדים

[2]

חלק מהקוראים בוודאי מאוד מתעצבן כרגע, ואני מבין לליבו, שהרי אם באמת התפכחו הגויים ונתנו לנו להתקיים כבני אדם בעלי זכויות וחובות אשרינו ואשרי חלקנו. נתפרנס בכבוד ונגן על היחידה המדינית אשר שומרת עלינו. האין פשוט וראוי מזה?

להמשך המאמר...

http://www.tnuathazon.org/israel-safety/haredim-giyus

[2] הסדרה חרדים של אמנון לוי. 3 פרקים, מומלץ במיוחד הפרק השני.

מאמרים נוספים מאת תנועת חזון

פרויקט פיתוח סביבתי ישוב הדעת

מאמרים נוספים בנושאים דומים:

אני מחבב את התכנית "חתונה ממבט ראשון".

ד"ר גדי טאוב בוחר בהנרי קיסינג'ר: האיש שהפנה את המלחמה לנתיב שבו יתרונה של ארצות הברית יכול היה רק להתגבר, למרות חולשתה בשל ויטנאם.