צו פיוס

בת מצווש – הגרסה הישראלית שנת 2013 / מיכל ברמן

צו פיוס, 22.5.2013

לפני שבועות מספר הזדמנו, משפחתי ואני, למסיבת בת מצווה לבת של חברים. בת מצווה מהסוג הישראלי: אולם חביב, המון אורחים, אוכל משובח, די-ג'יי מעודכן במיטב המוזיקה הטרנדית של בני הנעורים, וכמובן, איך אפשר בלי מצגת פאואר פוינט מושקעת של הילדה המתוקה מאז ועד הלום.

בעודנו מתעדכנים בקורות חברינו לשולחן, ומתענגים על מנת הסלטים המצוינת, שאל אותי בני הקטן, תלמיד חרוץ בגן בתיה "אימא, מתי עדי תקרא בתורה?" שאלה מעט תמוהה, יש להודות, כיוון שגן בתיה הוא גן ממ"ד רגיל למדי. למעט העובדה שהוא ממוקם ביישוב מעורב, דתי חילוני, אין בו סממנים של יהדות מתקדמת מכל סוג. בנים חזנים, בנות תורניות תפילה, לתפארת היהדות האורתודוקסית והדרת הנשים מגיל הגן.

כמובן שכאימא דתלשי"ת שמחזיקה בתפיסת עולם ליברלית, הייתי גאה בהגיון הפנימי שהפגין הזאטוט. על פי אותו היגיון בנים בבר מצווה קוראים בתורה, אז בנות בבת מצווה – קוראות בתורה. הלא כן? כי אם בנים קוראים בתורה בבר מצווה שלהם, למה בעצם שבנות לא יקראו?

אז איך בעצם עונים על השאלה שלו? לא חמודי, היא לא תקרא בתורה. כי הערב הזה הוא מסיבה נהדרת, אבל אין בה תוכן ממשי. טקס ההתבגרות הישראלי נשאר עם הקליפה היהודית של בר/בת מצווה, אבל התוכן... לא ממש הוטמע במסיבות מהסוג הזה. ועל שאלת ההמשך שהוא בטח ישאל, אבל למה אימא? כנראה שאצטרך לענות לו שהחברה החילונית בישראל ויתרה על הקשר שלה ליהדות. הקשר המהותי, התכני, הערכי התמוסס. מה שנשאר הוא רק הקליפה.

או אולי: לא חמודי, היא לא תקרא בתורה. כי בנות לא קוראות בתורה. אמנם לפי חוקי המדינה הדמוקרטית שבה אנו חיים בנות יכולות להיות  הרבה מאוד דברים. למשל, מרצות באוניברסיטה, נשיאות בית המשפט העליון, ראשות אופוזיציה ואפילו ראשות ממשלה. אבל לקרוא בתורה, הן לא יכולות. לפחות לא ברוב המוחלט של בתי הכנסת במדינה היהודית  שלנו. ולהיות מנהיגות רוחניות של קהילה, או לפסוק הלכה, בטח ובטח שאינן יכולות.

ועל שאלת ההמשך שלו: אבל למה אימא? אצטרך להסביר לו שפעם, לפני המהפכה הפמיניסטית, נשים לא יכלו לעשות הרבה דברים. למשל – להצביע בבחירות דמוקרטיות. או ללמוד קרוא וכתוב. או להחליט לבדן עם מי יתחתנו. או אפילו לנסוע לבדן בתחבורה ציבורית או פרטית. למעשה, עד היום ישנם מדינות בעולם שמונעים מנשים חלק גדול מהזכויות האלה.

היום, במדינות דמוקרטיות כמו מדינת ישראל, נשים יכולות לעשות את כל הדברים האלו. אבל, כנראה שהמהפכה הפמיניסטית טרם הגיעה ליהדות האורתודוקסית. כי שם, נשים לא יכולות להיכנס למרכז הכוח הלימודי, ההלכתי, הרבני. והיהדות האורתודוקסית, היא היהדות הישראלית. גם חילונים גמורים שכף רגלם לא תדרוך בבית כנסת, יקפידו שזה יהיה בית כנסת אורתודוקסי. תשובה מסורבלת לילד נבון בן 5? אכן. התשובה הפשוטה יותר היא שאין לי תשובה מספיק טובה לשאלה שלו: למה עדי לא תקרא בתורה? מה התשובה שלכם?

מאמרים נוספים בנושאים דומים:

אני מחבב את התכנית "חתונה ממבט ראשון".

ד"ר גדי טאוב בוחר בהנרי קיסינג'ר: האיש שהפנה את המלחמה לנתיב שבו יתרונה של ארצות הברית יכול היה רק להתגבר, למרות חולשתה בשל ויטנאם.