צו פיוס

איך מאחדים עם / דודי ג.

צו פיוס, 6.6.2013

*זהירות: כתבה זו עלולה להכיל ספויילר ל- "מפלצות בע"מ"

ישנה תפישה נורא מקובלת שאומרת "האויב של האויב שלי הוא חבר שלי". במילים אחרות - תמצאו לך וליריבך אדם שמספיק שנוא על שניכם, והופ - היריבות ביניכם תעלם ובמהרה תמצאו את עצמכם יושבים על כוס בירה במרפסת, מפצחים גרעינים ומדברים על החיים, היקום ועד כמה שזה לא נוח לשבת על כוס בירה ולמה אין פה כיסאות במרפסת הזאת. ראשי מדינות בכל העולם מנצלים את רעיון האויב המשותף. כבר איבדתי בספירה כמה אצבעות מאשימות מופנות כרגע לישראל, אני רק יודע שכמות האצבעות עולה באורח פלא כשיש בעיות פנימיות באחת המדינות סביבנו. גם בישראל לא שונים בקטע הזה. שימו לב איך כל העם מתאחד כשיש מלחמה או מבצע גדול. שימו לב מתי הפוליטיקאים בארץ מזכירים לנו את אויבנו - בדיוק כשדברים מתחילים להתערער, שהספינה מתחילה להיטלטל ואנשים מתחילים לחטוף מחלות ים - אז, הו אז זה הזמן הטוב ביותר להצביע על הכרישים שמחוץ לספינה. אז אויב זה מאחד, אבל האם זה הפתרון היחיד שקיים כדי לאחד את האנשים פה?

הפתרון של פיקסאר

בואו נודה באמת, אנחנו מפולגים במיוחד בארץ הזו. כל כך הרבה תפישות עולם, מגזרים ואנשים שונים. אי אפשר להתעלם מזה שעוד יש לנו דרך ארוכה כדי לגשר על כל השוני הזה וכפי שכבר ציינתי בכתבות קודמות, לצערי הרב אפשר לחוש בשנאת החינם שיש פה ביותר מדי מקומות ומיותר מדי אנשים. אז האם למצוא לנו אויב משותף זה מה שישכיח את כל מה שיש פה? ישכיח זמנית בלבד אולי, אבל זה בהחלט לא הפתרון.

אני חושב שהפתרון פה הוא בדיוק כמו בסרט הדוקומנטרי ההוא - "מפלצות בע"מ", שם השתמשו בצעקות של ילדים מפוחדים כדי להפיק חשמל ובסוף גילו שהצחוק של הילדים יכול להפיק פי 10 יותר חשמל. אני האמנתי לכל מילה בסרט ואני ממש אשמח לפגוש ביום מן הימים את "בו" וללחוץ לה את היד על משחק מהוקצע. אני לא מעוניין בפחד, באויב המשותף, כדי להפיק את האחדות, אני בונה דווקא על הצחוק, זה שפי 10 יותר אפקטיבי. אז מהי אותה נקודה סביבה כולנו יכולים להתאחד? אחת המטרות שאני מאמין שיש עליה הסכמה רחבה בציבור ושאפשר לפעול בה כדי לאחד היא... טאדאדאדאדאםדאםדאם... התנדבות.

בהתנדבות אין ימין או שמאל, אין בוגדים, אכזריים או קיצוניים, אין חילוקי דעות על צניעות, כשרות, מראה או התנהגות, יש רק ילדים חולים שצריכים חברה, ניצולי שואה שרוצים לספר את סיפורם כל עוד הם כאן, קשישים שצריכים עזרה בפעולות בסיסיות, חוסים בבתי תמחוי שזקוקים לאוכל כדי לשרוד את היום, אוטיסטים, מוגבלים, פגועי נפש, חיות תמימות ועוד המוני מטרות מקודשות כמו אלו. אני לא מכיר אנשים שממעיטים בערך של ההתנדבות ולכן התנדבות יכולה להיות מטרה משותפת לכל בני האדם באשר הם, מטרה סביבה אפשר להתאחד.

להנשים 2 ציפורים בנשיפה אחת

מה שאני מציע זה לארגן קבוצות מתנדבים שתכלול חרדים, חילוניים, דתיים ואנשים מכל קשת האנשים שחיים פה. למה דווקא קבוצה מגוונת כזו? כי אני רוצה להרוג 2 ציפורים במכה אחת, או בעצם, למה להרוג? ההתנדבות הזו, אם כבר, עושה הנשמה ומחייה 2 ציפורים במכה - גם עוזרת לאחרים וגם מוכיחה שלכולנו מחנה משותף מוסרי בסיסי ואת זה אי אפשר לקחת מאיתנו. אולי ככה נצליח להעלים את שנאת החינם כלפי האחר. לא ע"י אויב משותף, אלא ע"י אהבה משותפת. התנדבות כזו תגרום להיכרות טובה יותר בין המגזרים השונים, תשבור את החומות ותוכיח שעל אף אי ההסכמות, כולנו די דומים.

 "כי כולנו, כן כולנו, כולנו רקמה אנושית אחת חיה" (מוטי המר)
מאמרים נוספים בנושאים דומים:

אני מחבב את התכנית "חתונה ממבט ראשון".

ד"ר גדי טאוב בוחר בהנרי קיסינג'ר: האיש שהפנה את המלחמה לנתיב שבו יתרונה של ארצות הברית יכול היה רק להתגבר, למרות חולשתה בשל ויטנאם.