זהר ניסן

מיהו יהודי

זהר ניסן, 24.11.2013

על פי הכלל בתנ"ך רואים חד משמעית, שהצאצאים, היורשים, השם שעובר בירושה, הכהונה, השבטיות. כולם מצביעים שההמשכיות והחוליה בשרשרת נמשכים מהאב. אפילו אישה מרגע שנישאת מקבלת את השם של בעלה. הילדים מקבלים את שם האב.

בפסח אנחנו שרים יש לנו שלושה אבות וארבע אימהות. מי ארבע האימהות? שרה, רבקה, לאה ורחל. השפחות בלהה וזלפה לא נחשבות על אף שהם האימהות של ארבעה שבטים: דן, נפתלי, גד ואשר. על פי ההלכה היום ארבעת השבטים האלה היו צריכים לעבור גיור.

לאורך התנ"ך כולו רואים שהייחוס המשפחתי הוא לפי האב. אז איך ההלכה בזמן החדש קבעה שיהודי הוא יהודי רק אם הוא נולד לאימא יהודייה, ואילו מי שנולד לאבא יהודי הוא לא יהודי? זה בניגוד מוחלט לכלל בתנ"ך. אם רצו להקל אפשר היה לקבוע, שיהודי הוא מי שנולד לאבא יהודי או לאם יהודייה. אבל לגמרי לבטל את האב זה לגמרי לא מתקבל על הדעת.

יש איזה הסבר מפרשנות מוזרה:

פרשת ואתחנן פרק ז' פסוק ג': "ולא תתחתן בם בנך לא תתן לבנו ובתו לא תקח לבנך...". סוף פסוק, וממשיך פסוק אחריו "כי יסיר את בנך מאחרי..."

הפרשנות שנתקבלה (ציטוט מרש"י): "בנו של גוי שישא את בתך יסיר את בנך אשר תלד לו בתך מאחרי. למדנו שבן בתך הבא מו הגוי קרוי בנך, אבל בן בנך הבא מן הגויה אינו קרוי בנך אלא בנה, שהרי לא נאמר על בתו לא תקח כי תסיר את בנך מאחרי, אלא כי יסיר את בנך וגו':" סוף ציטוט.

א) ההנחה הראשונה בפרשנות הזו שנאמר כי "יסיר" מלשון זכר ולשון יחיד, שמדובר בחתן. מה שמעביר את הנושא לנכד. שהגוי (כיחיד) שנישא לבתך יסיר את הנכד מאחרי.

אבל אנו רואים בפרשת משפטים פסוק כח' כט' "ושלחתי את הצרעה לפניך וגרשה את החוי את הכנעני ואת החתי מלפניך... לא אגרשנו מפניך בשנה אחת" וגו'.

יש כאן דיבור בלשון יחיד לכול הגויים "אגרשנו". מכאן שנאמר "כי יסיר את בנך מאחרי" נאמר על כלל הגויים. שהגוי (ברבים) שתתחתן בהם לא יסיר את בנך את הבן, ולא את הנכד.

ומכאן אנו מתחזקים בפרשה אחרת, פרשת כי תשא פסוק טז' "ולקחת מבנותיו לבניך וזנו בנותיו אחרי אלוהיהן והזנו את בניך אחרי אלוהיהן".
כאן רואים שוב שלגויים ככלל נכתב בלשון יחיד (מבנותיו) וההדגשה על הבן שמתחתן עם הגויה שלא יסור מאחרי. ולא על הנכד.

בספר שופטים פרק ב' פסוק כ' "ויחר אף האל בישראל ויאמר יען אשר עברו הגוי הזה את בריתי" וגו'. כאן רואים שוב שמדובר הגוי בלשון יחיד מתייחס לכלל ישראל ולא ליחיד.

לא סביר גם שבפסוק אחד שלם נאמר גם על הבן וגם על הבת. והפסוק אחריו יתייחס רק על מחציתו של הפסוק רק על הבת. בעוד שראינו בפרשה אחרת (כי תשא) הדגשה על הבן במיוחד.

האב שיש בו את הברית, שהוא הממשיך של אברהם יצחק ויעקב. על פניו הכלל בתנ"ך הייחוס הוא על פי האב. לא יתכן שילדו לא יהיה יהודי. בעוד שלאם היהודייה שנישאה לקוזק (לכותי) .ילדה יהיה יהודי.

אם רוצים להגמיש את הכלל הברור בתורה. שעל פיו יהודי הוא מי שנולד לאב יהודי, אז אפשר ורצוי לקבוע שיהודי הוא מי שנולד לאב יהודי או לאם יהודייה. ולא לבטל את יהדותו של מי שנולד לאב יהודי. הפרשנות הזו הוציאה יהודים רבים שנולדו לאב יהודי מהיהדות על לא עוול בכפם.

מאמרים נוספים מאת זהר ניסן

רצח הילדים ע"י אביהם זו טרגדיה בלתי נתפסת בנפש אנושית. אין ספק שזה מעשה מטורף, אדם שפוי לא יכול אפילו לעכל מעשה כזה.

מאמרים נוספים בנושאים דומים:

אני מחבב את התכנית "חתונה ממבט ראשון".

ד"ר גדי טאוב בוחר בהנרי קיסינג'ר: האיש שהפנה את המלחמה לנתיב שבו יתרונה של ארצות הברית יכול היה רק להתגבר, למרות חולשתה בשל ויטנאם.