אלישע בן אבויה

על הקצה - תגובה לאבישי עברי

"הנקודה שבה ערך הוא גבוה ביותר או נמוך ביותר." כך מוגדר בויקיפדיה המושג המתמטי "נקודת קיצון" של פונקציה. במתמטיקה נהוג לצייר פונקציה בצורה של קו על מערכת צירים. הקו יכול להתפתל, לעלות ולרדת, לפנות במתינות או להחליף כיוון בחדות. אבל כמעט תמיד הוא קו. כמעט תמיד רצף. הקיצון נמצא בקצה, אבל קו הרצף הוא זה שמוביל אליו.

בטור "טאליבן, רבי נחמן, הכל אותו דבר?" כותב אבישי עברי על נשות הטאליבן (נשות השאלים) ש"הן קיצוניות, ללא ספק. אבל הן לא קיצוניות כחרדיות". בסוף הטור הוא כותב "קיצוניות מהסוג הקשה, המופרע, הפסיכי אפילו, לא נמצאת ב"קצה" של שום מגזר או אידיאולוגיה אלא בקצה של הנפש".

האם באמת הקיצוניות המסוג המופרע לא נמצאת בקצה של שום מגזר? נשות הטאליבן בחרו בנושא הצניעות, ואותו הן מביאות עד לקצה הבלתי שפוי. אבל נושא הצניעות עצמו חי ובועט, די בכח, גם במחוזות החרדים הלא-קיצוניים. למעשה, נושא הצניעות מתחיל את דרכו במתינות אי שם בקרב המסורתיים והדתיים הלייטים, וכמו פונקציה אקספוננציאלית תופס גובה בשיעור מעריכי כשהוא נכנס לחוגים החרד"ליים ומטפס במהירות דרך החרדים, חולף בכח דרך חסידות גור וממריא למחוזות הטירוף של נשות הטאליבן.

כשמסתכלים כך על סוגיית הצניעות, הטאליבניות מסומנות היטב על קצהו של קו ברור מאד. למעשה הן מסומנות שם באופן כל כך ברור, שאנחנו תמהים אם הן אמנם קצה הקצה, או רק עוד נקודת ציון זמנית.

באותו אופן יש להסתכל על אותם "נערים ונדליסטים" כפי שקורא להם אבישי עברי, או בשמם הידוע בציבור "נוער הגבעות". האם הם באמת תלושים כל כך מהציבור אליו נוהגים לשייך אותם, או שניתן למצוא את אותו קו שמוביל, כמה מפתיע, מציבור "המתנחלים" אל אותם "מתנחלים קיצוניים"? מסתבר שהקו הזה, כמו קו הצניעות אצל החרדים, אינו דקיק כל כך, והוא משורטט בעטיהם של פרשני הלכה שונים, חלקם עוסקים במספרים הנמוכים של הפונקציה ההלכתית-לאומית-משיחית, אבל חלקם (במיוחד אלה שמתגוררים לא רחוק מאותם נערים ונדליסטים) מחשבים קיצים וקיצונים בחזקות גבוהות.

למה זה חשוב?

כי הקווים האידיאולוגיים האלה, שבסופם יושבים הקיצונים ההזויים, הם גם קווי האזהרה שלנו. קיצונים הזויים נמצאים בקצה של כל קו. הקיצוניות, כמו הקווים המובילים אליה, לא מוגבלים לחרדים או למתנחלים. גם שמאלנים פוסט ציונים וגם אתאיסטים אנטי דתיים יושבים בקצוות של קווים ברורים, שמתחילים במחוזות שפויים והגיוניים.

לכן חבל שאבישי עברי מנסה להגן על החרדים והמתנחלים על ידי ניתוק בינם לבין נקודות הקיצון שלהם. דווקא חשוב שלא ננתק את עצמנו מהקיצונים ההזויים "שלנו". להיפך. עלינו להכיר אותם ובהם, להתבייש בהם, להצביע עליהם ולהראות אותם לילדינו. ותמיד לזכור גם את המושג המתמטי "גבול של פונקציה" שמתאר, על פי ויקיפדיה, "לאיזה ערך מתקרבת הפונקציה כאשר המשתנה הבלתי תלוי הולך ומתקרב לנקודה מסוימת". נקודת הקיצון והקיצוניות - הגבול על קו הפונקציה האידיאולוגית שאסור לנו לעבור.

מאמרים נוספים מאת אלישע בן אבויה

חנן כהן כתב בבלוג שלו, וובסטר, פוסט מעניין שכותרתו "איך לנצח ויכוחים באינטרנט".

מאמרים נוספים בנושאים דומים:

אני מחבב את התכנית "חתונה ממבט ראשון".

ד"ר גדי טאוב בוחר בהנרי קיסינג'ר: האיש שהפנה את המלחמה לנתיב שבו יתרונה של ארצות הברית יכול היה רק להתגבר, למרות חולשתה בשל ויטנאם.