צו פיוס

במחנה הכל שפיר

צו פיוס, 23.2.2014

הפוסט נכתב עבור צו פיוס על ידי ליאת נוקד וינדר, חברה בפורום לשיוויון בנטל

במסגרת מלחמת "כל בכל" המתנהלת בימים אלו בתקשורת ובכנסת, תחקירנית פמיניסטית רצינית, שכנראה טיפחה את כישורי הכתיבה והמחקר שלה בשירותה הצבאי בעיתון "במחנה", החליטה שאין להדיר נשים ולדון רק בזכרים של הציבור הדתי לאומי, וניתן וצריך על הדרך להתנגח גם בבנותיו. ישבה וחשבה והשקיעה בפוסט צבעוני המעוצב ע"י גרפיקאים מקצועיים ונושא את הכיתוב: "בת 18 דתית- 0 חודשי שירות..." והוסיפה מהגיגיה: "למה אישה דתית לא צריכה לשאת בנטל? במה אישה דתיה שונה ממני..." ופירסמה זאת בפייסבוק הציבורי שלה, בחסות "גם אני רוצה במה"...

כרזה על השוויון בנטל של סתיו שפיר

אין אלא להסיק שאותה תחקירנית רצינית חיה חיי דבש מאוד עסוקים ולא ראתה שיש נטל אחר. מעולם לא הזדקקה לבית חולים וראתה בנות בשירות לאומי סועדות ילדים וקשישים. אף פעם לא ביקרה קרוב במעון לאנשים עם מוגבלויות וראתה נערה עם חצאית דוחפת איש בן 50 על כיסא גלגלים. מזמן לא נכנסה למועדונית בשכונות מצוקה ופגשה בחורות דתיות בנות 18 נותנות את הנשמה ועוד קצת לילדים שאין להם לאן לחזור. וככל הנראה לא הזדמן לה לקרוא מחקרים המעידים על מאות בנות דתיות על מדים...

אין ספק שחייבים אנו לדון אותה לכף זכות, שהרי לא ניתן באמת לצפות ממנה לכלות את זמנה היקר בבירור מספרים והיצמדות לעובדות כאשר היא כל כך עסוקה בלשמר את מעמדה בתור חברת כנסת, תמורת המחיר הזול של הכפשה ציבורית של עשרות אלפי בנות שתרמו למדינה.

כל הכבוד ח"כ סתיו שפיר. זכית בכותרת, ומכרת את האמת  בנזיד לייקים.

מאמרים נוספים בנושאים דומים:

אני מחבב את התכנית "חתונה ממבט ראשון".

ד"ר גדי טאוב בוחר בהנרי קיסינג'ר: האיש שהפנה את המלחמה לנתיב שבו יתרונה של ארצות הברית יכול היה רק להתגבר, למרות חולשתה בשל ויטנאם.