צו 8 לננו שבתאי

צו 8 לננו שבתאי

31.5.2011

משוררת, מחזאית ובמאית תיאטרון. עובדת כעורכת ספרות ב"ידיעות אחרונות". זוכת פרס אקו"ם על ספרה "ילדת הברזל" (ידיעות אחרונות, 2006). השנה יצא לאור ספר מחזות שכתבה "ננו שבתאי - שלושה מחזות", בהוצאת עמדה.

1. לאום: יהודי או ישראלי?
אני יהודייה וישראלית, אבל ההגדרות האלה לא מעסיקות אותי ברמה פוליטית או דתית, של התבדלות, התנגדות וחס וחלילה לא עליונות. זוהי עובדה קיומית פשוטה, שמן הסתם כרוכה בה זיקה היסטורית וחברתית, אבל ההגדרה הזאת לא מהווה גורם שיבדל אותי מאדם אחר ממוצא אחר, או מהזדהות עם כל עם אחר, תלאותיו, שאיפותיו, היופי של דתו או תרבותו השונה, כי בראש ובראשונה האדם הוא אדם.

2. דת ומדינה: ביחד או לחוד?
יש צורך לעשות הפרדה מוחלטת בין דת ומדינה. כאשר הן מחוברות נוצרים קרעים, אפליות, סכסוכים ומאבקי כוח מיותרים.

3. חברה: השתתפות שווה בנטל?
נראה לי קצת מגוחך להתייחס לשאלה הזאת במציאות הישראלית של היום, שבה שולטות כמה משפחות ממון, והחזק דורס את החלש ללא הרף, ומחליש אותו יותר ויותר. החברה במצב גרוע כל כך, שאי אפשר אפילו להתקרב לשאלה אוטופית שכזאת.

4. שבת: איך צריכה להראות השבת הישראלית?
במצוות הדת יש גם חכמה רבה, הבעיה היא בדרך כלל בהבנה שטחית שלה וביישום אלים. ומנוחת השבת נראית לי כדבר טוב לכל אדם, לא משנה באיזה אלוהים הוא מאמין. עם זאת, כל אדם רשאי לבלות את השבת שלו כפי שנראה לו, בתנאי שאין בהתנהגותו אלימות או כפייה, וזה נכון גם לחילוני וגם לדתי.

5. חינוך: מהו המסלול האידיאלי מבחינתך?
עבדתי המון עם ילדים, גם כבייביסיטר וגם כגננת. באופן כללי אני יכולה לומר שהפערים בין החינוך הפרטי (גנים אנתרופוסופיים וכדומה) לבין החינוך העירוני הם פשוט אדירים. כגננת בגן פרטי ראיתי קבוצות גדולות של ילדים המתייחסים אחד לשני בעדינות, בכבוד, באווירה שמאפשרת יצירה והתפתחות אישית ובין אישית. בגנים העירוניים, ילדים בני 3 ו 4 כבר נמצאים במסגרת תחרותית, רועשת ואלימה, וכך גם הם נוהגים בחפצים שלהם ובחברים שלהם. זה פשוט מזעזע לראות את הפערים האלה, ומחפיר שרק מי שיש לו כסף יכול לתת לילד שלו את הכלים החיוניים על מנת לגדל אותו להיות ילד ואדם סבלני, שחי מתוך דיאלוג, ומצליח להשיג דברים נפלאים בעזרת האחר ולא על חשבונו. יש לזה השלכות קריטיות בכל מישור.

6. אזרחות: הפגנת הענק חשובה הבאה צריכה להיות בנושא:
יש כל כך הרבה עוולות ונושאים ראויים לשיפור ותיקון בחברה. הנטייה הראשונית שלי, כאישה, היא ללחום נגד אלימות, סחר בנשים ונושאים הקשורים בכך, אבל ככל שאני חושבת על זה יותר, אני מבינה שהדבר הבסיסי ביותר הוא החינוך. הכל מתחיל מהבית, ומהחינוך בתוך הבית ומחוצה לו.

7. מעורבות: קבלת צ'ק פתוח, איזה פרויקט חברתי את הולכת להרים?
שוב, הנושא של חינוך הוא הדבר הקריטי ביותר בעיניי. ה"פוליטיקה" לא יכולה להיכנס לאנשים הביתה ולגרום להם לגדל את ילדיהם בצורה טובה, שמשלבת הקשבה, אמפתיה וגם הצבת גבולות. אבל החינוך יכול לשנות המון. כל גנרל היה פעם ילד תמים, וכך גם כל אנס או רוצח. כל הקונספט החינוכי העירוני מייצר אנשים הישגיים, במובן הרע של המילה, ותוקפניים. בגני הילדים כבר רואים את כל מחלות החברה: הסטיגמות והאלימות. החינוך העירוני כיום הוא חינוך שטחי של עונשים ופרסים. אף אחד לא טורח לחשוב כיצד להשיג התנהגות "טובה" באופן מעמיק, ולא רק ע"י שכר ועונש. הגננות והמורים הם בעיניי האנשים החשובים ביותר, שצריכים להיבחר בקפידה, על מנת שיתאימו לתפקידם, ולאחר מכן להיות מתוגמלים כראוי על עבודתם. כשהחברה מתייחסת לחינוך רק כאל כלי ליצור בו חיילים טובים, אין פלא שהיא חולה בכוחנות, אלימות ומרמה. חייבים לשנות את הגישה לחינוך מיסודה. זה מאוד עצוב שהנושא הזה הוא כל כך זניח ולא מטופל לעומק.

8. צהריים: עם מי מהמחנה השני תשמחי לשבת לקפה? עם מי בשום אופן לא?
הלוואי שעל כוס קפה אחת היה ניתן לשנות משהו בחברה בכללותה. אני יכולה לשתות קפה עם כל אדם, אם אאמין שזה יכול לעזור במשהו למישהו.

מאמרים נוספים בנושאים דומים:

אני מחבב את התכנית "חתונה ממבט ראשון".

ד"ר גדי טאוב בוחר בהנרי קיסינג'ר: האיש שהפנה את המלחמה לנתיב שבו יתרונה של ארצות הברית יכול היה רק להתגבר, למרות חולשתה בשל ויטנאם.