צו 8 לאופיר טושה גפלה

צו 8 לאופיר טושה גפלה

6.7.2011

בשנת 1968 בראשון לציון. מלמד  פרוזה בבית הספר לקולנוע סם שפיגל ועוסק בהוראת אנגלית בפרויקטים למצוינות. ספרו הראשון, עולם הסוף, ראה אור בשנת 2004 בהוצאת כתר, הפך לרב מכר וזכה בפרס גפן לספר המקור הטוב ביותר בשנת 2005. גם ספרו השני (הקטרקט בעיני הרוח; הוצאת כתר, 2005) והשלישי (מאחורי הערפל; הוצאת כתר, 2007) לקוחים מז'אנר סיפורי המתח המעלים תהיות בנוגע לשאלות המהותיות והבלתי פתורות של החיים. בשנת 2010 יצא ספרו הרביעי: ביום שהמוזיקה מתה.

1. לאום: יהודי או ישראלי?
ישראלי.

2. דת ומדינה: ביחד או לחוד?
לחוד. לגמרי לחוד. הגיע הזמן, לא?

3. חברה: השתתפות שווה בנטל?
על כולם להשתתף בנטל. למרבה הצער דומה שהנטל נופל על מעט מדי כתפיים.

4. שבת: איך צריכה להיראות השבת הישראלית?
השבת הישראלית צריכה להיראות כמו כל שבת אחרת בעולם. סוף שבוע שנועד למנוחה ולהנאה, בהתאם להשקפת עולמו של 'השובת'.

5. חינוך: מהו המסלול האידיאלי מבחינתך?
המסלול האידיאלי מבחינתי הוא המסלול האוטודידקטי, אך להרבה אנשים מוכשרים אין המשמעת הנדרשת למסלול חינוך כזה, ולכן אני ממליץ לכל אדם לחקור לעומק את הנושאים המעסיקים אותו, להתמקצע בהם ולתחזק את תשוקתו לתחומי העניין שלו על בסיס יומיומי.  לעולם אסור לקריטריון 'טובות ההנאה' העולות מן המקצוע הנרכש להיות הקריטריון היחיד בבחירת המקצוע (אני מזדעזע כשאני שואל ילדים מה הם רוצים להיות כשיגדלו, והם עונים "עשיר" ו"מפורסם").

6. אזרחות: הפגנת הענק חשובה הבאה צריכה להיות בנושא:
חינוך נגד אלימות, מכל סוג שהוא. כן, זה נשמע נאיבי, בהתחשב באינספור הסוגיות הבוערות על השולחן, אך דומה שההתלהמות הפכה לשפה שנייה במחוזותינו, ואנו רואים אותה כל הזמן, במינונים כאלה ואחרים. כשאני אומר חינוך נגד אלימות, אני לא מדבר רק על ילדים, אלא אף על אנשים 'בוגרים', שמתנהגים כמו חיות (והסליחה עם החיות). ועוד הפגנת ענק: נגד הפער הבלתי נסבל בין המשכורות ויוקר המחיה בישראל, שהולך ומחריף.

7. מעורבות: קיבלת צ'ק פתוח, איזה פרויקט חברתי אתה מקים?
אם אקבל צ'ק פתוח, הייתי שמח להשקיע בפרויקט חברתי שמעניק לכל ילד שיעורים פרטיים חינם אין כסף, באופן יחידני, בשני מקצועות לפחות: אנגלית ופיתוח דמיון. פרויקט נוסף נוגע לגיל הזהב (או למרבה הצער ל'גיל החלודה'), ולעובדה הבלתי נתפסת שכל כך הרבה אנשים קשישים לא מצליחים לחיות בכבוד. לא איכפת לי מה ואיך, העיקר להקל עליהם. לא הייתי מתנגד גם לפתוח בתי מחסה לבעלי חיים עזובים, שמפעם לפעם מלמדים אותנו שיעור באנושיות.

8. קפה: עם מי מהמחנה השני תרצה לשבת לקפה? עם מי בשום אופן לא?
אין לי בעיה לשבת עם כל אדם, חוץ מאדם המונע ע"י שנאה, כזה שהשנאה אוטמת את חושיו לסביבתו והוא לא מוכן להקשיב, כמו גם אדם המאוהב בדעותיו ולא מכיר בקיומן של דעות נוספות. מניסיוני האישי שיחה בארבע עיניים, גם בין יריבים מושבעים, יכולה להניב פירות (הבעיה טמונה ברגע שיוצאים מהחדר ולשיחה מצטרפים זוגות עיניים נוספים).

מאמרים נוספים בנושאים דומים:

אני מחבב את התכנית "חתונה ממבט ראשון".

ד"ר גדי טאוב בוחר בהנרי קיסינג'ר: האיש שהפנה את המלחמה לנתיב שבו יתרונה של ארצות הברית יכול היה רק להתגבר, למרות חולשתה בשל ויטנאם.