חוק הגיור רע ליהודים / יזהר הס

הצעת החוק שניסה לקדם ח"כ דוד רותם (ישראל ביתנו) איימה לפלג את העם היהודי. אלה מילים גדולות אבל מדויקות. ואפשר אפילו לדייק יותר: אם חלילה היתה מתקבלת הצעת החוק הזו, רבים מיהודי העולם היו חדלים לראות במדינת ישראל את מדינת היהודים.

חוק הגיור - בעד ונגד : דעות נוספות בסוף הדף.

החקיקה המוצעת היתה מוציאה מיליוני יהודים אל מחוץ לגדר. ח"כ רותם, בניסיון להתמודד עם השתלטות החרדים על הרבנות הראשית בישראל, השתלטות שכבר הושלמה מזמן למעשה, היה מוכן למכור את אחיו ואחיותיו, הן את יהודי אמריקה והן את היהודים הרפורמים והמסורתיים-קונסרבטיבים במדינת ישראל.

הוא פרלמנטר מוכשר, רותם. בר-פלוגתא ראוי. גם כוונותיו כנראה ראויות. אך זה היה המחיר שהוא היה מוכן לשלם על מנת שמפלגת ש"ס תתמוך בחוק שהגה ואשר היה מאפשר לרבני ערים לגייר. תן לי כמה רבני ערים שיוכלו לגייר (וגם זאת בפיקוח ישיר של הרב הראשי), ואתן לך גט כריתות, בחקיקה, מהרפורמים והקונסרבטיבים, כלומר מרוב חלקיו של העם היהודי שאינו בציון וגם מכאלה שכן בציון.

החוק שתהליך חקיקתו הוקפא העניק לרבנות הראשית אחריות בלעדית על כל ענייני הגיור. זו חקיקה שמפלה באופן בוטה ופוגעני את היהדות הרפורמית והקונסרבטיבית-מסורתית. שתי התנועות מגיירות בישראל מידי שנה מאות אנשים. בהתאם לפסיקת בית המשפט גרים אלה זכאים להירשם במרשם האוכלוסין כיהודים. והנה, משפט אחד בחוק של רותם, וגורלם של כל הגרים האלו נחרץ.

עיקרון אחר בחוק קבע כי על הגרים לשמור תורה ומצוות כהלכה. לכאורה משפט תמים. למעשה, כל תלמיד שנה א' בחוג למדע המדינה מבין מה משמעות המוקש הזה, ולמה ש"ס התעקשה להוסיפו ברגע האחרון. ה"דתומטר" האורתודוקסי, וכעת בגושפנא של דבר חקיקה מפורש של כנסת ישראל, היה מעביר במסרקות ברזל את אורח החיים של הגר ומשפחתו. ומה היה קורה אם חודש אחרי הגיור היה מתברר, חס וחלילה, שהגר לא מקפיד בתרי"ג מצוות? ומה היה קורה אם המונח 'כהלכה' היה זוכה לפרשות אחרת מזו האורתודוקסית? בשביל להשיב לא צריך להיות סטודנטים למדע המדינה, נכון?

טוב עשה ראש הממשלה כשהצהיר שלא תתקבל שום חקיקה בנושא גיור בלי הגעה להסכמה רחבה. זה נכון ערכית, וזה נכון גם פרקטית. בימים אלה, בהם מדינת ישראל נאבקת בכל החזיתות נגד הדה-לגיטימציה שלה ברחבי העולם, היא לא יכולה להרשות לעצמה לעשות מעשה דומה כלפי חלק הארי של העם היהודי בתפוצות. דה-לגיטימציה לתפיסת העולם, להשקפה הדתית ולאורח החיים הרפורמי והקונסרבטיבי – אינו עולה בקנה אחד עם שאיפתה של מדינת ישראל להיות מדינת העם היהודי. ואין מדובר כאן בכספי התרומות או בתמיכה הפוליטית. שניהם חשובים, זה נכון, אך לא בזה העיקר. אנו עם קטן. האם ישראל יכולה להרשות לעצמה לאבד כך מיליוני יהודים בכל העולם? לא. זה היה אסון. זה לא עניין של חוק וחוקה. זה עניין של נשמה. הנשמה של מדינת ישראל, ושל העם היהודי כולו, היא שהייתה כאן על כף המאזניים.

אבל הבה נניח שהחקיקה המסוכנת הזו היתה עוברת, וחוק הגיור היה מצטרף לספר החוקים של מדינת ישראל. האם היו יותר מתגיירים בישראל? כמה מהעולים שהגיעו מברה"מ לשעבר ואשר אינם יהודים לפי ההלכה היו מבקשים להתגייר? בודדים.

סוגיית הגיור היתה אולי פתירה בשנים הראשונות של העלייה, אך הרבנות הראשית עשתה כל שביכולתה כדי להקשות, להמאיס, לפעמים גם להתעלל במי שבאו בשעריה. לשמחתנו, החברה הישראלית לא נהגה כך. העולים התערו בחברה הישראלית. החשש של חלקם, בשנים הראשונות, שללא גיור נחרץ גורלם להיות מנודים במדינת היהודים, הופרך. אנו הישראלים קלטנו אותם ללא עכבות דתיות. יהיו שיאמרו שזה טוב, שזה מלמד על חוסנה של החברה הישראלית; יהיו שיאמרו שזה רע כי חתונה של יהודי כשר עם עולה שאינה יהודיה על פי ההלכה היא התבוללות כמו כל התבוללות אחרת. כך או כך, המעשה עשוי. הסקרים מלמדים שהעולים לא חפצים עוד בגיור. הרבנות הראשית ניצחה. מעשה האיוולת של השנים הראשונות, שגם רשעות רבה הייתה בו, הוביל לתוצאות המקוות. האורתודוקסיה הקיצונית ניצחה. כולנו הפסדנו. קיראו את ספרו של פרופ' אשר כהן מאונ' בר אילן 'יהודים לא יהודים' ותבינו באיזה ליקוי מאורות לקה הממסד הרבני אורתודוקסי שלא הבין את גודל השעה במועדה, ואיך עדין רובו לא מבין אותה.

ובכל זאת, אולי כולנו טועים ויש סיכוי לגיור המוני? אם כן, אז דרוש כאן אומץ לב רבני ויתכן שדרושה כאן גם חקיקה, אך בכיוון ההפוך. המקל. לא כדוגמת חוק רותם שבא להקל ונמצא מקלל ומקלקל.

חוק הגיור זימן לנו הזדמנות חשובה לדיון ציבורי בשאלת היחס והקשר בין ישראל לתפוצות. אבל צריך לזכור: לא רק על יהודי הגולה צריך לדבר בהקשר של החוק הזה, אלא גם – ואולי בעיקר – על אופייה של מדינת ישראל. ישראל היא המדינה היחידה בעולם המערבי היום בה אין חופש דת ליהודים. קראו את המשפט הזה שנית: מדינת ישראל היא המדינה היחידה בעולם המערבי היום בה אין חופש דת ליהודים. האם זו המדינה עליה חלמנו? האם לא הגיע הזמן לשנות את הפרדיגמה לפיה רק לאורתודוקסיה יש נחלה בבן ישי?

עו"ד יזהר הס הוא מנכ"ל התנועה המסורתית בישראל

מאמרים נוספים בנושא חוק הגיור: בעד ונגד:

ישראל הראל: הגיור כמטרה אסטרטגית (הארץ)
קיימת לא מעט אי הבנה (במקרה הטוב) של מטרת החוק בקרב הרפורמים והקונסרווטיבים, שנזעקו נגדו.

יהודה גליק: הרפורמים נגד העולים (הארץ)
הדבר מזכיר את הבדיחה על הבחור שרצה להתגייס ליחידת נ"מ לאחר שלא התקבל לקורס טיס, באומרו "אם אני לא אטוס אף אחד לא יטוס". רבים ימתינו לגיור שנים רבות, והתנועה הרפורמית תמשיך בשלה.

גלעד קריב: ח"כ רותם בישל דייסת גיור בחוסר טעם (Ynet)
בתחילה העלה התבשיל ריח טוב, אחר כך הסריח. נתן קצת לגפני וקצת לש"ס, זרק פירור לרב אלישיב ועוד כפית לרב עובדיה. רק לעם היהודי ולאלה המבקשים להיות חלק ממנו - לא נשאר.

עינת רמון: כי גרים הייתם (NRG)
יש לשמוח ששתי קבוצות בעם היהודי, הספרדים והרוסים, הגיעו להסכמה ביניהן. עתה הגיעה העת שגם המתנגדים לחוק יעשו צעדים אמיצים ויברכו עליו. 

יאיר כספי: גיור ישראלי
ישראל היא הקהילה היהודית הגדולה של הזמן הזה. לחברי קהילה זו יש רשות להגדיר את מהותה של יהדות זמננו ודרכי ההצטרפות אליה.