צו 8 לטלי פרקש

צו 8 לטלי פרקש

11.12.2011

נולדה בכפר סבא, גדלה בבני ברק, למדה בבית יעקב ובתיכון בית רבקה בכפר חב"ד. עיתונאית וטוראית חרדית, בוגרת מערכות תקשורת חרדיות, ביניהם רדיו "קול חי" ועיתון "בקהילה". מוכרת לקהל הרחב בעקבות הטור השבועי ב- ynet יהדות. תושבת אלעד ואם לשניים.

1. לאום: יהודי או ישראלי?

השאלה הזו היא שאלה קצת תמוהה בעיני. זה כמו לשאול אותי מה אני יותר, אם או רעיה? אני שניהם. אלו פונקציות לא מתנגשות אלא חופפות, אפילו משלימות.

יהדות, היא אורגניזם חי שמחבר ביני לבין ברברה מקליפורניה באופן עמוק ששתינו נתקשה לתפוס, אך נוכל בהחלט להרגיש בו. זהו כל תא מההוויה שלי כאדם. ישראליות נוגעת בכל זה אבל מזווית אחרת, היא מקשרת אותי למקום, לאדמה, לבניה של יסודות מחודשים של אותו עבר משותף קדום לטוב ולרע.

2. חברה: השתתפות שווה בנטל?

בשנתיים האחרונות יש מהפכה אדירה עם אלפי מתגייסים. המספרים לא גדלים מספיק, בעיקר בגלל קשיים של הצבא לקלוט ופחות בגלל העדר פונים. הרבה מאוד אכן לא מתגייסים כי "תורתם אומנותם" ובשל החשש הגדול ממה שיקרה לנשמתם בצה"ל. חשש שהוא אגב, מוצדק מאוד. אני בעד גיוס לחרדים, למעט קבוצת מובחרים. כאלה שראויים בראשם, לא רק ברצונם, להמשיך ללמוד. לדעתי יש גם לתקצב אותם בהתאם, בדיוק כמו מלגות שמקבלים חוקרים באקדמיה.

בעיית החלוקה בנטל היא גם של החרדים, שבטוחים שההסדר הוא הוגן ומוצדק כפי שהוא, והאמת היא שממש לא.

3. דת ומדינה: ביחד או לחוד?

ביחד ולחוד. חייבים את היהדות עם המדינה כי היא זו שמסמלת את זכותנו על הארץ הזאת. עם זאת יש מקום להפרטה של שירותים מסויימים לגופים פרטיים. מה רע בלהתחתן דרך צהר או בבד"צ העדה? ההפרטה כבר קיימת וחשוב שתיכנס ותחלחל. אני לא רואה ברבנות הראשית מוסד קדוש הראוי להישמר בכל מחיר, ולצערי היא ממש לא רלוונטית לחיים היהודים שלנו כיום - חרדים, דתיים וחילונים.

גם החילונים מבינים שכדי ליצור קולקטיב יהודי אחד, שני הצדדים יעשו וויתורים כואבים. אני רק לא בטוחה שהחרדים מבינים את זה.

4. שבת: איך צריכה להיראות השבת הישראלית?

לשבת הישראלית יש שתי פנים, ציבורית ופרטית. ציבורית - צמצום משמעותי של פעילות עסקית, העסקה של עובדים ברמה המינימלית הנדרשת. לגבי תחבורה, לא יזיק אם פעם בשבוע יעזרו לנו להתנתק מעשן האגזוזים ל-24 שעות. אין פה כפייה, הייתי שמחה אם היום הזה היה יכול להיות מוקדש לזמן עם המשפחה, ארוחה משפחתית, שהייה עם הילדים, בלי הצקות והטרדות של העולם האלקטרוני החודרני שמסביב.

5. חינוך: מהו המסלול האידיאלי מבחינתך?

החינוך החרדי "של פעם" של תורה ועבודה. נותרו כמה איים כאלה, בהם מקבלים ילדים את הטוב שבשני העולמות. אני חושבת שמערכת החינוך הממלכתית החילונית חסרה גם ערכים יהודיים. כשאני שומעת מורה בכיתה א' צועקת על צ'וצי'ק מתוק: "מאור, תושיב את התחת שלך על הכסא!", אני מתכווצת.

ההפרדה בין ספרדים ואשכנזים היא הדבר האיום ביותר שקיים במערכת החינוך החרדית. שרה שנירר מתהפכת בקברה ואיתה גם הרב ש"ך, ועוד. הקפדה יתרה על נישואין של כל תת מגזר לעצמו ובלי עירוב בין עדתי, גרמה לאסון שאין שני לו.

לגבי חינוך משותף - יש כאלה שזה יתאים להם, ומי שטוב לו, אני לא נגד. אני מרגישה שעבורי זה לא מתאים. הפער ההשקפתי גדול מדי.

6. אזרחות: הפגנת הענק הבאה צריכה להיות בנושא?

יחסי עבודה במשק. ישראל נמצאת שם במקום מאוד לא מחמיא, של דריסה ברגל גסה את העובד וזכויותיו.

7. מעורבות: קיבלת צ'ק פתוח, איזה פרויקט חברתי היית מקימה?

הייתי מקימה מדיה תקשורתית שתשמש במה לציבור חרדי "לא קונבנציונאלי", כי אני מאמינה, קצת כמו הקלישאה של שרי אריסון, שהשלום מתחיל בתוכי, או יותר נכון בתוכנו. הגיע הזמן שאנחנו כחברה נוכל לנהל דיונים פנימיים בנושא, בלי להתנגח, אלא לשמוע ולהשמיע, זה חסר מאוד וחבל.

8. קפה: עם מי "מהצד השני" היית רוצה לשבת לקפה? עם מי בשום אופן לא?

אני לא מאמינה במחנאות. אנחנו עם אחד וזה מה שאני מרגישה. הייתי נפגשת לקפה (כשר) עם כולם, עם עדיפות למי שיש לו ראש פתוח ויכולת הכלה של השונה. כי בסופו של דבר כולנו רוצים את אותם דברים: הבנה, חיבור, הרגשה טובה במרחב הציבורי והכי חשוב - תחושת שייכות.

מאמרים נוספים בנושאים דומים:

אני מחבב את התכנית "חתונה ממבט ראשון".

ד"ר גדי טאוב בוחר בהנרי קיסינג'ר: האיש שהפנה את המלחמה לנתיב שבו יתרונה של ארצות הברית יכול היה רק להתגבר, למרות חולשתה בשל ויטנאם.