פורסם: 28/07/2010
שנה חלפה מאז צעדו אביגיל שפרבר וחבריה מהקהילה הגאה בתל אביב, הלומים מהרצח האכזרי ב"בר נוער". השנה הם צועדים לכנסת ומבקשים שתקחו חלק במאבק על החופש לחיות באהבה.
שנה חלפה מאז אותו לילה נורא,
אותו לילה בו מישהו שלח לנו מסר ברור ורצחני: בני מוות אנחנו.
אותו לילה בו איבדנו שניים אהובים ויקרים מחברי הקהילה,
אותו לילה ששינה באופן טרגי את חייהם של נערים שלא ישובו ללכת על רגליהם, של משפחות שלא רוצות לשוב ולראות את ילדיהם, של פצועים ופצועות שילחמו עד סוף חייהם בטראומה.
אותו לילה יישאר כפצע שלעולם לא יגליד, עבור כל הנוכחים ב"בר נוער", בבית האגודה, ולכל הקהילה.
באותו לילה, כשהתחילו להגיע הטלפונים הראשונים, כששמענו את הזוועה, כשהדלקנו את המחשב, כשעקבנו אחרי כל שביב מידע, וכל כך, כל כך התפללנו שאף אחד לא נפגע, באותו לילה כשחיבקנו את בנינו שעוד לא היה בן שנה, חשבנו: האם באמת הבאנו אותו לעולם שיוכל לקבל אותנו כמשפחה?!
באותו לילה , בחצות, צעדנו בדממה ברחובות תל אביב, אימא, אימוש ובן, שחשבו שכבר אפשר לחיות כאן כמשפחה ומבינות לפתע, שיש לנו עוד דרך ארוכה לצעוד.
איתנו צעדו מאות מחברי הקהילה בדממה, פעורי פה, בדמעות בעיניים ואימה בלב. הכדורים שנורו ב"בר נוער" היו מכוונים אל כל אחת ואחד מאיתנו.
ביום חמישי נשוב ונצעד, הפעם בירושלים, במלאת שנה לרצח ב-"בר נוער".
השנה, נצעד לכנסת בדרישה לשיויון, בדרישה לזכות למשפחה, בדרישה לזכות להגנה מפני שנאה , בדרישה לשירותי בריאות שווים.
אני אצעד עם חברי מהקהילה הדתית הגאה:
חברותי מ"בת קול" ארגון לסביות דתיות,
חברי מ"חברותא", קבוצת ההומואים הדתיים,
המתנדבים היקרים מ"שב"ל" (שהכל ברא לכבודו - חינוך לסובלנות בחברה הדתית).
השנה, אני מקווה שלא נהיה לבד. אני מקווה שיצעדו איתנו מאות ואלפים של אנשים שמבינים שאם אין שיוויון לכל בני האדם, אין שיוויון לאף אחד. שאם לא נקיים את הפסוק "ואהבת לרעך כמוך" לכל בני האדם, המסר הוא אפליה, ולעיתים גם מוות.
צילום: זמן ירושלים
ביום חמישי הקרוב, 29.7.2010, יתקיים בירושלים מצעד הגאווה.
אביגיל שפרבר היא קולנוענית, וממקימות בת קול (ארגון הלסביות הדתיות) ושב"ל (שהכל ברא לכבודו - חינוך לסובלנות בחברה הדתית).
















דב מאיר-
כתבת כל כך הרבה שטויות, אבל אחת מהן חיבבתי במיוחד- "יש רצף נטיות הומוסקסואליות מכאלה שייתכן שמבחינה גינטית לא מסוגלים אחרת (לפי טענות מסויימות) עבור דרך בעלי נטיות הטרו סקסואליות ועד אנשים נורמליים בנטיותיהם". אני מניחה שאתה חושב ש"אנשים נורמליים בנטיותיהם", הם גברים שנמשכים לנשים ולהיפך. זה בדיוק משמעות המושג "הטרוסקסואלים". בפעם הבאה שאתה מנסה לטעון נגד זכויות ההומוסקסואלים, תשתדל לא לכתוב כאלו טעויות מביכות. אנחנו עוד עלולים לחשוב שאתה לא מבין כלום בנושא.
לדב מאיר
הדבר היחיד שיכול לשרת את שלום הציבור אם יאסרו את הוריך בעוון אי-כשירות לחנך אדם ויעבירו אותך חינוך מחדש - ושהפעם יכלול אלמנטים של סובלנות ואנושיות.
השלכות חמורות למצעד הגאווה
יפה שזכרת לציין את נושא הצפת המחלות, וכן את הפגיעה בילדים קטנים.
צריך להוסיף שאלוהים שונא אותם ולכן דן אותם לחיי סבל.
וכן את נושא הרעלת הבארות.
היהודים.
כי הדעות שכתבת הן אנטישמיות לשמה, ואפילו לא אטרח להפריכן אחת לאחת.
מי שלב פועם בחזהו ונפש יהודי לו, ראוי שיפגוש את האנשים ויגבש דיעה, ולא ידבר באיזמיים, ויעלה טיעונים שהגרועים במרצחינו חשבו עליהם לפני שמונים ושמונה מאות שנה.
השלכות אחרות של "מצעדי הגאווה"
הכל מנגן "נחמד" אולם האם חופש הפרט מתגבר על הסכנה הציבורית בהפצת מחלות בכלל וקטלניות בפרט. ועל נזקים אחרים בעלי משמעות ציבורית.
א. לאחר כל מצעד גאווה, בעולם כולו, עולה התחלואה הקשורה לנוהג חיים הומוסקסולאלי הכולל עליה בתחלואת ומחלות נוספות. מה שמשקף בעיה לבריאות הציבור בנוהג הזה. אין ספק, מה שהוכח במחקרים רבים של בריאת הציבור שחיים הומוסקסואליים מעלים באופן ניכר את התפשטותה של מחלת הAIDS veykbh,
ב. חיים הומוסקסואליים פומביים כרוכים בפגיעה מתמשכת גוברת והולכת בפריון הלאומי. היינו, פחות ילדים בדור הבא. בארצות בהן נהוג חופש גלוי להומוסקסואליזם ירד הפריון כבר לפריון שלילי חמור. יש ארצות באירופה, בהן נהוגה הומוסקסואליות חוקית בהן הפריון לאשה בממוצע מתקרב ל1 כלומר הריבוי הטבעי שלילי בשיעור חמור של 50% זוהי בין השאר ללא ספק אחת מהסיבות להשתלטות האיסלאם על אירופה. קשה להצביע דווקא על התפשטות החיים ההומוסקסואליים כמשפיעה הראשית על הירידה בפריון אולם מה שבטוח הוא שיש מתאם מובהק בין שתי התופעות. ומה שגם בטוח הוא שכל זוג הומוסקסואלי מפחית את השתתפותו בפריון הלאומי..
ג. המצעדים והתעמולה ההומוסקסואלית כרוכים, מחמת החופש ל"הביע דעות", גם פיתויים של קטינים להכנס למעגל הפרברטי הזה. בוודאי למורת רוחם של הוריהם.
ד. הנטיה להומוסקסואליזם אינה מצטיירת כשחור ולבן. יש רצף נטיות הומוסקסואליות מכאלה שייתכן שמבחינה גינטית לא מסוגלים אחרת (לפי טענות מסויימות) עבור דרך בעלי נטיות הטרו סקסואליות ועד אנשים נורמליים בנטיותיהם.
פרסום ה"גאווה" ו"המיצעדים" מפתים יותר ויותר בעלי נטיות הטרוסקסואליות לחיות חיים הומוסקסואליים עם כל הנזקים הכרוכים מהתפשטות התופעה.
יש הצדקה מוחלטת, מטעמים של שלום הציבור ועתידו לאסור כליל הומוסקסואליזם.לפחות בהיבטים הציבוריים.
המצעד
צריך רק לשנות קצת את עשרת הדברות: "כבד את אמך ואת אמך " ככה ניישר קו עם הסדר החדש שמכתיבים לנו...
הקהילה הגאה צריכה להיות צנועה בהליכותיה ולא לערער על הסדר הנורמלי על ידי מצעדים הזויים.
"ואהבת לרעך כמוך" נעמה
העובדה שאינך יכולה לקיים מצווה כל כך חשובה מחד, ולממש את השם או הכינוי שבו את כותבת מאידך, ובנוסף את מכריזה על עצמך סטרייטית מצערת מאוד.
אביגיל לא הכריזה על דבר מלבד הכאב שבפגיעה הנוראה בבני נוער בשם הדת, הכאב על כך שהיא צריכה לצעוד למען מעמדה השווה בחברה שטוענת לאהבת חינם ומבצעת שנאת חינם, עצוב מאוד... שאנו שוכחים את הציווי לאהבה אבל זוכרים את ההוכחה... "הוכח תוכיח את עמיתך"
למה למה ושוב למה
בשם הנאורות, בשם הפתיחות בשם הקידמה.
אביגיל שפרבר יקרה:
תצניעי בבקשה את דרך חייך. לא כולם צריכים לדעת מה עובר עליך ועל זוגתך, לא כולם מתעניינים בחייך ולא כולם חייבים אותך בתור נציגת השוני.
אם אתן כאלה או כאלו תחיו עם זה בשקט. גם ככה זה לא מן הנורמה וזה ממש צורם.
איתכן במאבק ובלב
יעל, ירושלים
כתוב תגובה