צו 8 ליהודה בארקן (ברקן)

צו 8 ליהודה בארקן (ברקן)

10.10.2012

צו 8 - תעודת הזהות הערכית של דמויות מפתח בציבוריות הישראלית.

יהודה בארקן (ברקן) הוא שחקן, מפיק, במאי קולנוע ותסריטאי ישראלי. התפרסם בשנות ה-80 בזכות סרטי המתיחות שכתב וביים, וכן מסרטי בורקס כגון צ'ארלי וחצי וחגיגה בסנוקר. בארקן נולד בנתניה ושירת בהנדסה קרבית ובלהקת פיקוד צפון. בשנים האחרונות החל ברקן להתקרב לדת בהדרגה ולבסוף עבר תהליך של חזרה בתשובה, והוסיף את האות א' לשם משפחתו. בן 67, נשוי בשלישית, מתגורר עם משפחתו במושב בית גמליאל.

לוגו פייסבוקהראיון התקיים במסגרת המפגשים עם דמויות ציבור בדף הפייסבוק של צו פיוס והוא כולל שאלות שנשאלו על ידי הגולשים.

נתחיל בכך שתציג את עצמך בקצרה. איפה אתה היום? מה אתה עושה בימים אלה?
זה בקצרה?? ממרום שנותי, 67, אי אפשר לפרוס את תולדות חיי בקצרה. אני היום נמצא בפסגת חיי. אני יודע שזה נשמע כמו סוג של קיטש, לאחר כל הפסגות שהגעתי אליהן עם כל הסרטים שעשיתי, אבל כך אני מרגיש. אני שמח שהשם זיכה אותי בזכות לשמח את עם ישראל בסרטים שלי, ואני שמח לקבל את העיטורים לא מעל הבמות אלא ברחוב, בטפיחות על השכם. היום אני סוף סוף עושה משהו לנפש האישית שלי. אני הייתי התלמיד הכי גרוע בבי"ס. אני תושב נתניה, ובכל שיעור תורה הייתי יוצא לים. לכן יש לי השכלה "ים תיכונית". אני משוכנע שהורי ז"ל שלא זכו לראות אותי חוזר בתשובה, יושבים היום במרומים ולא מאמינים שאני לומד תורה. הם עדיין חושבים שאני בורח.

לא יצאתי לגמרי מנושאי הסרטים, אבל היום אני עובר על התסריט ומבקש למחוק את כל ניבולי הפה שבעבר היו בסרטים שלי. מופיע הרבה בפני הקהל המתחזק והדתי, במופע ששמו "מאבא גנוב אל אבינו שבשמיים" שבו אני מספר על המהפך בחיי. זה מרתק לראות דתיים וחילונים עם קוצים ועגילים שבאו לראות את יהודה ברקן יוצאים מחוייכים מצד אחד אבל גם עם תודעות חדשות. מטרת המופע היא לא להחזיר בתשובה!

שאלה אישית: מדוע אתה כותב את שמך בארקן?
הסיבה שהוספתי את האות א' היא פועל יוצא של מצב לא קל שעברתי לפני שנה עם המשפט שהתנהל כנגדי. הרגשתי שאני צריך חיזוק והרב שלי הציע להוסיף אות מאותיות השם לשמי. לא סתם משה רבנו הוסיף ליהושע בן נון את האות י', ולאברהם נוספה האות ה', כי הוספת אחת מאותיות השם נותנת כח. וזה כנראה עזר. מדהים איך שממצב של "מינוס" במשפט הפכתי למצב של "פלוס". מה זה בארקן? אם אתה יוצר באר-ק"ן - זה ק"ן פרקי תהילים.

מה הרגע הספציפי שהרגשת שאתה רוצה יותר ממה שיש לך? שרוחניות זה העתיד החדש שלך?
התשובה לעניין הזה היא תשובה של יהודי שטעם את כל מטעמי העולם הזה. טעמתי את הדברים הכי אסורים. אבל נשארתי בלי טעם. ויום אחד טעמתי את טעמה של תורה - וכל חיי השתנו. היום אני רואה את מה שהיה כהבלי העולם הזה. הכל חיצוני. שום דבר לא היה פנימי. חייתי בעולם של בלוף ונצנוצים. היום אני עושה את הדברים, תודה לאל, למעני. למלא את הנפש.

אתה עושה היום סרטים למגזר החרדי. נכון?
עשיתי בעבר. היום יש בעיה עם שוק הסרטים למגזר הזה. יש היתר של הרבנים להעתיק סרטים. אני יכול להבין את זה כי יש אנשים שאין להם כסף לרכוש את הסרטים, אבל זה גרם לכך שהיום השוק הזה מאד חלש, "מקרטע".

ספר על תעשיית הסרטים למגזר החרדי
מה שאני יכול לספר על התעשיה הזו שהיא תעשיה של "גרוש וחצי". אין כסף להפקה. השחקנים מביאים בגדים ואוכל מהבית. אני עשיתי שני סרטים, "גבורתו של ילד" ו- "כל יהודי זהב". אני מקבל פידבקים מכל אחד שראה (בין אם רכש או העתיק את הסרט). מה שמאפיין את הסרטים החרדיים הוא שאין נשים בכלל. האישה לא מצולמת. היא קיימת, אבל לא מצולמת.

האם לא הגיע הזמן לחזור לסרט עם זאב רווח? משהו ברוח של פעם?
הרעיון של לעשות סרט עם זאביק קיים (אני יכול לספר שהיה שלב די מתקדם לעשות חגיגה בסנוקר 2. לצערנו אחרי שיוסף שילוח נפטר, העניין הוקפא). סרט עם זאביק יהיה, ובמידה ומשה אדרי יקרא את הראיון הזה, אולי זה יהיה קטליזטור לסרט כזה.

בתור מי שהשפיע כל כך על התרבות הישראלית - כיצד אתה רואה היום את הסרטים שעשית בעבר?
הדעה שלי על סרטי העבר שעשיתי היא דעה טובה, כי הייתי חלק מהוויה תרבותית שעליה גדלו - זה כבר דור רביעי (ילד בן עשר ביקש ממני השבוע חתימה. סיפר שראה את כל הסרטים שלי). כמו אותו חקלאי שהגיע עם קום המדינה, והיום מראה לנכדים את מה שעשה - ככה הנכדים שלי משוויצים בכיתה שאבא שלהם עשה את "אבא גנוב", אז זה עושה התרוממות רוח קלה.

מה דעתך בנושא גיוס תלמידי ישיבות?

בנושא זה יש לי דעה שאני מקווה שתצבור תאוצה בין אלה שקוראים את הראיון הזה. קודם כל - אני בעד גיוס תלמידי ישיבות על פי הציווי של משה רבנו שיצא בקריאה שאומרת - "שליש למטה שליש למטה". שליש ישמרו על הגבולות, שליש ישמרו על העם במרכז הארץ ושליש ישבו בישיבות וילמדו. ואז תהיה רוטציה - אלה יעברו לשמירה, אלה יעברו למרכז ואלה יעברו לישיבות. זה צדק חברתי.

אם יכולתי להיפגש עם יאיר לפיד (וזה יכול לקרות) - הייתי אומר לו: אתם חולמים לראות את כולם בצבא. אבל מי ישמור על קשר עם הקב"ה? אז כאשר תגייס את תלמידי הישיבות, תדאג שהחבר'ה שלך ילמדו במקומם בישיבות.

האם גם "ישיבות חילוניות" מקובלות עליך כלימוד תורה?
כל מה שיש בו ניצוץ יהודי מקובל עלי. עם זאת, ככל שאתה צולל יותר לעומק אתה נקשר לזה יותר. כל לימוד שעוסק בהוויה היהודית, בחשיבות של לימוד התורה וההסטוריה - הוא מבורך. כל ישיבה של לימוד מבורכת, רק שלא יהיה "מושב ליצים".

האם היה ארוע מסויים שהביא אותך לחזור בתשובה?
מלחמת המפרץ היתה האירוע שפקח את עיני. בעקבות המלחמה התחלתי לחזור בתשובה. במלחמת המפרץ הראשונה ירדו על מדינת ישראל 39 סקאדים איומים. מבחינת הפגיעה בנפש - לא היתה פגיעה למעט אחד, שנפטר מהתקף לב ולא מהטיל. בסעודיה - טיל אחד הרג 25 חיילים אמריקנים. אמרתי לעצמי - זה לא יתכן שזה במקרה. מישהו שומר עלינו. המלחמה הסתיימה ביום הראשון של פורים (מלחמת המפרץ השניה התחילה בפורים). התחלתי לשאול שאלות, וענו לי - "השגחה עליונה". אני התלוצצתי: השגחה? איך אפשר לדבר עם המשגיח? אז אמרו לי - אם אתה מניח תפילין זו שיחה עם המשגיח. זה היה בעצם האירוע המכונן בחיי. היום אני משוחח עם ההשגחה בכל תפילת שמונה עשרה.

לכולנו מוכרת הסצנה המפורסמת מחגיגה בסנוקר שבה נפגשים חכם חנוכה וגבריאל עם הרב. בסצנה זו מוצגת בורות מוחלטת של גיבורי הסרט ביהדות. האם אתה חושב שסצנה זו מתארת מצב אמיתי?
לצערי כן. מצד שני בזכות הסצנה הזו כל בית ישראל יודע שצריך לברך לפני האוכל. נוצר מצב ש"מתוך שלא לשמה בא לשמה". יש סיטואציות בחיים שזה קורה. אני לא יכול לעשות כלום עם זה שמקרינים את הסרטים שלי בלילות שבת. אבל כאשר הסרט מוקרן בלילות שבת ואנשים שראו אומרים לי "מה זה? בשבת?" ואני עונה - אני שמח שאתה מבין מה זה שבת. אם גם אתה היית מפסיק לצפות, לא היו משדרים בשבת.

כיצד אתה רואה את היחסים בין דתיים וחילונים במדינת ישראל?
זה נושא מורכב. יש סוג של בורות. לא הדתי מבין את צרכי החילוני, ולא החלוני את צרכי הדתי. לשמחתי היום יש כל מני סמינרים, אחד מהם של אירגון "ערכים" שדרכו, אגב, גם אני חזרתי בתשובה, במסגרת סמינר שלהם עם הרב לסרי שבחיוך הכניס אותי לנושא של תשובה. ככל שנגדיל את כמות הסמינרים, שילמדו - כך ישתפרו היחסים.

מהצד הדתי יש צורך לקיים מפגשים. לדבר. יש כח נפלא בעניין הזה של הדיבור. הדיבור הוא לא הצד החזק שלנו. אנחנו יותר מגיבים פיזית ולא מילולית. צריך לבוא ולהראות התאפקות, אוזן קשבת למי שיושב מולך, להבין מה הוא רוצה. ברגע שתגיע לזה תבין שיש נקודה מדהימה - החילוני מפחד מהדתי שלא "ידביק" אותו. החילוני רואה בדתי סוג של פסוריאזיס... הוא לא רוצה לשמור שבת, וזה בסדר. אל תפחד. לא יכפו עליך. יש כאלה שרוצים ללכת לבית כנסת, ויש כאלה שרוצים ללכת לבריכה. לא יפריעו להם. להיות יהודי דתי זו לא מחלה. זו זכות.

לאום: יהודי או ישראלי?
קודם כל יהודי, ואחר כך ישראלי.

דת ומדינה: ביחד או לחוד?
רצוי בעיני שתהיה הפרדה בין דת ומדינה. הייתי רוצה הפרדת הדת מהפוליטיקה, שהדת תתקיים בזכות עצמה. אבל המצב המצוי לא מאפשר, לצערי.

שבת: איך צריכה להיראות השבת הישראלית?
שבת היא בינלאומית. יש שבת צרפתית? או שבת אנגלית? שמירת השבת היא לבוא ולממש את הכותרת של "שבת שלום". אני מתגורר במושב בית גמליאל, מושב דתי, ויש לזה משמעות ממש פונטית - אנשים אומרים זה לזה "שבת שלום" כל הזמן. תענוג לשמוע את הקונצרט הזה של שבת שלום. קידוש, לימוד, סעודה. וכמובן "שבת ויינפש". לקחת פסק זמן מכל הדברים הכי טרוויאליים בכל השבוע. אפשר לטייל ברגל ולא במכונית.

הפגנת הענק החשובה הבאה צריכה להיות בנושא:
ההפגנה הקודמת היתה בנושא צדק חברתי. ההפגנה הבאה צריכה להיות בנושא של קירוב לבבות. על ידי קירוב לבבות נגיע גם לצדק חברתי.

מעורבות: קיבלת צ'ק פתוח, איזה פרויקט חברתי אתה מקים?
פרויקט חברתי הוא חלק מהמסע היומיומי שלי, שהוא מסע של יהודי שמנסה להגשים את "ואהבת לרעך כמוך". הפרויקט שלי הוא בית תמחוי ענק, שבו לא יהיה אחד רעב. שלא יהיה ילד שיתבייש ללכת לבית הספר כי אין לו סנדויץ או תיק או מחברות. פרויקט שבו נאגד את כל הבעיות היומיומיות למשפחות נצרכות.

קפה: עם מי "מהמחנה השני" תרצה לשבת לקפה? עם מי בשום אופן לא?
אשמח לשבת ולדבר עם יאיר לפיד. אני מקווה שיבין שאותו מחנה שהוא חושב למחנה פרזיטי, זה מחנה שלא רק מקבל אלא גם נותן. והוא נותן את "כיפת הברזל", את אותה כיפה שבה תלמידי ישיבות יוצרים קשר עם בורא עולם, שבלעדיה אין סיכוי שנחייה בעולם הזה. ויש נתונים: שבעה מליון יהודים יושבים מול יותר ממאה וחמישים מליון ערבים. זה כח עליון. אם הוא יאמין במושג של "כח עליון" נוכל להגיע לעמק השווה שיגשר בין כל אחד.

לגבי עם מי לא הייתי רוצה להיפגש - אין אחד כזה. כל אחד שירצה לזמן אותי לשיחה עם כוס קפה - אשמח להגיע.

מאמרים נוספים בנושאים דומים:

אני מחבב את התכנית "חתונה ממבט ראשון".

ד"ר גדי טאוב בוחר בהנרי קיסינג'ר: האיש שהפנה את המלחמה לנתיב שבו יתרונה של ארצות הברית יכול היה רק להתגבר, למרות חולשתה בשל ויטנאם.