נטע סלע

מי לובש את המכנסיים בבית החרדי? / נטע סלע

נטע סלע, 6.11.2012

אמירתו של יעקב ליצמן, סגן שר הבריאות באשר ליציאת הנשים לעבודה, פתחה את הדיון בנושא נשות הקריירה החרדיות: האם מעמדן בבית עלה כתוצאה מהיותן מפרנסות? האם הגבר החרדי ויתר על מקומו או שדווקא שידרג אותו? נטע סלע, כתבת לענייני חרדים, מפרשת

נטע סלעסגן שר הבריאות וחבר הכנסת מטעם יהדות- התורה, יעקב ליצמן נשאל בראיון עימו על שיעור ההשתתפות הנמוך של הגברים החרדים בשוק העבודה (45%) וסיפק תשובה מקורית משלו. "לא כתוב בשום מקום שהגבר צריך לעבוד, מספיק טוב אם האישה עובדת", ענה.

האמירה הזו גררה לא מעט תגובות והרמות גבה. היו מי שהכתירו אותו בעוקצנות כ"פמיניסט החרדי הראשון", ובאותה נשימה הזכירו לו שירושלים ובני ברק עדיין נמצאות דרך קבע בתחתית הרשימה בדו"חות העוני. כלומר, זה לא מספיק שרק האישה עובדת, בעיקר כשיש משפחות גדולות לפרנס. על כך השיב ליצמן בתהייה משלו: "אם כולם יעבדו, מי יחנך את הילדים? מי ישגיח? לא ייתכן מצב כזה ששני בני הזוג יעבדו. מישהו מוכרח להתמסר לילדים, שלא ייזרקו ברחוב".

מדבריו של ליצמן עולה כי אליבא דהשיטה החרדית, שהוא מייצגה במקרה הזה, המשימה החינוכית, אולי המשימה החשובה ביותר בכל בית, מוטלת על הגברים, ולא על הנשים, כפי שהיינו נוטים לחשוב באופן מסורתי.

ניתן לקבוע שיהא זה מוגזם להאשים את ליצמן ושאר חבריו לספסלי בית המדרש המאוישים בגברים בלבד, בפמיניזם. אפילו רחוק מכך. הגבר החרדי על פי רוב אינו מתיימר להסתתר מאחורי פרגוד של הצהרות פוליטקלי קורקט מגדריות ולשאוף לשוויון בין המינים. לידיעתכם, גם האישה החרדית לא. החברה החרדית היא פטריאכלית והגבר עומד בה במרכז. התפיסה הזאת, כל עוד ישנו דבר כזה הנקרא חברה חרדית, אינה עומדת להשתנות. הסיבה לכך נעוצה בהצבת ערך לימוד התורה כערך העליון והחשוב ביותר, כמגדיר הזהות החרדית וככזה שהגברים בלבד מצווים עליו ומחויבים לו. ולא האישה.

לימוד התורה אפוא, משמש כעמוד התווך שתומכיה הם הגברים, ואילו שאר הדברים כולם מגויסים למען מטרה זו. כולל מעמדן ותפקידן של הנשים. ומהו אם כן? בספר בראשית אשר פרשיותיו נקראות בימים אלו בבתי הכנסת מאדירה התורה את מקומן של אמותינו הקדושות, המשמשות כדמויות מופת, באוהל פנימה. רק בפרשה האחרונה קראנו את הפסוק: "אַיֵּה שָׂרָה אִשְׁתֶּךָ וַיֹּאמֶר הִנֵּה בָאֹהֶל" (בראשית יח', ט'). כלומר בבית, במקום הסמוי מן העין, ועל כן שורה עליהן הברכה. לצד לימוד התורה לגברים, זהו האידיאל הנשי ביהדות.    

אז מה קרה אם כן מאז? מאיפה צצה לנו הצהרה כגון זו שנשמעה מפיו של סגן השר החרדי? התשובה היא שמאז הוקמה מדינת ישראל. ההסדר הפוליטי שנוצר בקום המדינה בין החרדים לבן גוריון, זה המתנה וקושר בין יציאה לעבודה לשירות הצבאי, הפך ברבות השנים לאחד הפלונטרים הסבוכים ביותר במציאות הישראלית. זה מסבך לא רק את הכלכלה הישראלית, אלא בראש ובראשונה, גם את החרדים עצמם.

זוג חרדי
כל אישה חרדית מסורה ללימוד תורה של בעלה (צילום: פלאש 90)

נראה אפוא, שמלבד השאלות הכלכליות והערכיות כבדות המשקל שנושא יציאת החרדים לעבודה מעורר ומעלה כבר למעלה מ- 60 שנה (ע"ע חוק טל), מדובר במצב הטומן בחובו גם השלכות מטלטלות על החברה החרדית בכל הקשור לשאלות הקשורות לזוגיות, מגדר וכלכלה. בין השאר, גרם המצב הזה במידה רבה להיפוך היוצרות בבית החרדי. האישה נדרשת לצאת לעבוד ואילו רחובות בני ברק בסביבות שעות הצהריים מתמלאים בעגלות וילדים המלווים באבותיהם.

ישנה גם לא מעט ביקורת פנים- חרדית הטוענת שלהיעדרותן של נשים מהבית השלכות לא פשוטות, בעיקר על מצב החינוך של הנוער החרדי. "אם האימא הייתה זו שמגדלת את הילדים", טוענים מבקריה של השיטה- "היה פחות נוער נושר, היו פחות בעיות, כי הנוכחות של האימא בבית מספקת יותר יציבות נפשית".

ניתן להעריך שדבריו של ליצמן נאמרו מתוך רצון לשמור על אבן הראשה של הממסדיות החרדית במקומה. לעגן ולהגן על הסדר החברתי- חרדי המוכר והידוע. אך חשוב גם לזכור כי מדובר במצב שנוצר כתוצאה ממציאות פוליטית ולא ככזה שהגיע אלינו כמקובלות מהר סיני. מאז ומעולם, לאורך מרבית שנות ההיסטוריה היהודית, היו אלה יחידי סגולה, עילויים ותלמידי חכמים מעטים שהקדישו את מירב שנותיהם וחייהם ללימוד התורה. הציבור הרחב לעומתם, ידע לשלב חיי עמל וקביעת עיתים לתורה גם יחד. גם החרדים מבינים זאת, היום יותר מתמיד, שהמצב שנוצר אינו טבעי.

כיום, לעומת שנים עברו, לצאת מהישיבה ולרכוש מקצוע, אשר אינו נמנה בהכרח על מקצועות הקודש, כבר אינו נחשב לחזון נפרץ וככזה הנמצא הרחק מהקונצנזוס החרדי. שיעור הסטודנטים החרדים עדיין אינה גבוה כשיעור הסטודנטיות החרדיות, אך גם אינו רחוק ממנו כמטווחי קשת. כך גם הפילוח המגדרי בין מבקשי העבודה. זהו תהליך עמוק הפוקד את החברה החרדית בעשור האחרון ומציב לפתחה אתגר מורכב ולא פשוט אשר בראשו ניצבת המשימה לשמור על הערכיות החרדית.   

מספיק גם להקשיב לדבריהם של נציגי הציבור החרדיים, חבריו של ליצמן לספסל הכנסת ולרבותיהם בכדי להפנים זאת. מנהיג תנועת ש"ס, הרב עובדיה יוסף כבר מזמן הצהיר שמי שרוצה ללמוד תורה- יש לאפשר לו לעשות זאת, אך מי שאינו לומד- עליו להתגייס ו/או לצאת לעבוד. אפילו ח"כ משה גפני הצהיר לאחרונה כי "עמדתה של יהדות התורה היא כי כל מי שאינו לומד תורה - חייב לשרת בצה"ל".

ניתן להעריך כי לא ערך השוויון בנטל הוא אשר עומד בראש מעייניו של גפני, אלא ההשתלבות בשוק העבודה שתבוא לאחר מכן. אט- אט מבקשת החברה החרדית להשיב את מימדיה של חברת הלומדים לגודלה הטבעי, תוך השתחררות מהסדרים פוליטיים כובלים ארוכי שנים. על הציבור הכללי בישראל, במיוחד לנוכח תקופת הבחירות שאנו נמצאים בעיצומה, להבין ולאפשר זאת ולא להקשות על החרדים בעניין הזה. אל תדרשו מהם להצהיר שהגיוס לצבא חשוב מלימוד התורה. זה לא יקרה. עבורם זה קו אדום וזה רק יכניס אותם עוד יותר למגננה ולפינה שגם ככה נדחקנו אליה כולנו יתר על המידה וקשה לנו לצאת ממנה.  

ומה באשר לנשים החרדיות? גם אשת העסקים החרדית המצליחה ביותר, ויש לא מעט כאלה, תצהיר כי היא מוכנה להקדיש ולמסור את חייה למען ערך לימוד התורה. היא אף תעשה זאת בראש מורם ובגאון. כמוה יצהיר על כך גם איש העסקים החרדי המצליח שמירב יומו מוקדש לעמל, כך גם בוגר הנח"ל החרדי או הסטודנט החרדי למשפטים. התורה לפני הכלכלה, התורה קודמת לכל. זה הבון טון החרדי, זה דבר ראשון וגם אחרון.

מאמרים נוספים מאת נטע סלע

השנה הייתה סוערת בחזית החרדית- חילונית, שנת בחירות, שנת יאיר לפיד, הסתלקותו של הרב עובדיה יוסף, ושני אחים שהפכו לכוכבים הבאים בפאות ושחורים.

מאמרים נוספים בנושאים דומים:

אני מחבב את התכנית "חתונה ממבט ראשון".

ד"ר גדי טאוב בוחר בהנרי קיסינג'ר: האיש שהפנה את המלחמה לנתיב שבו יתרונה של ארצות הברית יכול היה רק להתגבר, למרות חולשתה בשל ויטנאם.