צו 8 ליזהר הס

8.7.2013

צו 8 - תעודת הזהות הערכית של דמויות מפתח בציבוריות הישראלית.

יזהר הסיזהר הס, ירושלמי דור עשירי, למד בגימנסיה העברית רחביה ושירת כלוחם בחיל השריון וכקצין הסברה בחיל החינוך. היה מיוזמי "הפסטיבל ללימודי יהדות" בכפר בלום. ערך יחד עם אלעזר שטורם את הספר "שאלות על אלוהים" (מעריב, 1998). במשך שלוש שנים שימש כשליח קהילתי וכמנהל 'מרכז ישראל' בפדרציה היהודית בטוסון, אריזונה. משנת 2007 מכהן כמנכ"ל התנועה המסורתית. הס בעל תואר ראשון בספרות עברית ומדע המדינה מהאוניברסיטה העברית בירושלים, בעל תואר במשפטים מהמרכז הבינתחומי בהרצליה, בעל תואר שני במדעי היהדות ממכון שכטר בירושלים. כותב עבודת הדוקטורט במחלקה לפילוסופיה של החינוך באוניברסיטת סאסקס, בברייטון, אנגליה. יזהר הס מפרסם בקביעות מאמרים בנושאי דת ומדינה. הוא מהקולות הבולטים בזירת ההתחדשות היהודית בישראל.

לוגו פייסבוקהראיון התקיים במסגרת המפגשים עם דמויות ציבור בדף הפייסבוק של צו פיוס והוא כולל שאלות שנשאלו על ידי הגולשים.

מה זו בעצם התנועה המסורתית?

התנועה המסורתית הוא שמה של התנועה הקונסרבטיבית בישראל. התנועה הקונסרבטיבית היא תנועה הלכתית, קרי תנועה שמגבשת את תפיסת עולמה על פי הקודקס ההלכתי, בפרשנות אולי יותר אותנטית שלו, אך זה כבר עניין שיפוטי. מובן שהמילה מסורת רחבה יותר ומחייבת פחות. ואכן, סביב המתח הזה, הציר הזה, הספקטרום הזה, נעים חברי התנועה המסורתית ברחבי הארץ והעולם. חלקם הלכתיים יותר, וחלקם פחות. לכולם יחס של כבוד להלכה והתפתחותה.

מדוע לא לקרוא לתנועה "קונסרבטיבית" (ולקרוא לתנועה ליהדות מתקדמת - "רפורמית"). האם אין בבחירת השם "מסורתית" משום רצון לטשטש הבדלים?

השם 'מסורתית' נבחר כמובן שלא במקרה, לא מתוך רצון לטשטש הבדלים, או למצוא חן. להיפך. אני מאמין שטישטוש הבדלים הוא מתכון רע, ופעמים מה שנחזה כפשרה הוא השטחה של עקרונות חשובים. מחלוקת לשם שמיים סופה להתקיים.

השם "קונסרבטיבי" (שמרני) נקבע בעקבות ויכוח שהתרחש בראשית המאה שעברה וגרם לפילוג בין זרם שמרני (קונסרבטיבי) לזרם ליבראלי יותר בקרב התנועה שחידשה אז את פני היהדות. לא היה טעם להנציח את הויכוח הזה על ידי שימור השם. השם "התנועה המסורתית" שמייצגת גם את החיבור למסורת ישראל, בהקשר המאוד ישראלי שלה, נראה כדבר הטבעי. בחירה טובה, לדעתי, גם היום.

כירושלמי דור עשירי, האם היהדות הקונסרבטיבית היא המשכיות לאמונה הירושלמית הישנה?

לפני עשרה דורות ל2א היו קונסרבטיבים בירושלים, אבל מתינות אולי כן. בכל מקרה, משפחתה של אימי הייתה מבני הישוב הישן. יהודים שומרי מצוות. סבתא שלי, כילדה שנולדה ברובע היהודי בירושלים של העותומנים, זכרה תפילות בכותל. בלי מחיצה.

יש שיגידו שאתה מעוות את ההיסטוריה. העובדה שלא הייתה מחיצה בכותל הייתה למגינת ליבם של היהודים. העותמנים סירבו לאפשר מחיצות כדי להקשות על התפילה היהודית.

אכן, המחיצה לא הוצבה בכותל מטעמי גזירות השלטון. אבל היא הנותנת. יהודים קיבלו על עצמם את דין המלכות והתפללו, גברים לצד נשים, באופן שנתן מקום וכבוד לכל היהודים שנבראו בצלם, גברים כנשים.

מה בעצם ההבדל בין קונסרבטיבים לרפורמים?

אני אענה בציטוט שאני מחבב מספר שהוציאה התנועה הקונסרבטיבית בארה"ב בשנת 1958, ושמו 'מסורת ושינוי': "...הרפורמה דוגלת בזכות הפירוש, אבל דוחה את הסמכות של המסורת ההלכתית. האורתודוקסיה דוברת בכל תוקף בעיקרון הסמכות, אבל דחתה מאז האימנסיפציה ועד דורנו את זכות הפירוש, פרט לפירושים זעירים. ההשקפה הקונסרבטיבית היא ששני הדברים, סמכות הלכתית וזכות הפירוש, הכרחיים ליהדות חיה." (מסורת ושינוי, 1958)

האם בתנועה הקונסרבטיבית יש רבנים פוסקי הלכה?

יש פוסקים קונסרבטיביים רבים ואדם 'עושה לו רב' גם אצלינו. עם זאת, לתנועה כתנועה יש ועד הלכה אשר פוסק בעניינים עקרוניים או פרקטיים מעת לעת. ועד ההלכה מורכב מ- 18 רבנים ורבות, תלמידי ותלמידות חכמים, אשר מקבלים את הכרעתם בהצבעת רוב. אלא שגם למיעוט יש מעמד. די ששה שחברי הועד יתמכו בגישה מסויימת על מנת שאותה פסיקה תקבל אף היא תוקף, לצד הפסיקה הנוספת. זהו 'פלורליזם הלכתי', כלומר יכולות לדור בכפיפה אחת שתי פסיקות הסותרות זו את זו, ושתיהן תהיינה הלכתיות לעילא.

האם לוועד הזה יש יכולת לבטל משהו שכתוב במפורש בתורה שבכתב?

ועד ההלכה דן בנושאים שלפניו בכלים הלכתיים מוכרים, כפי שנהגו חכמי ישראל מדור דור. לא בקלות עקרו קדמונים דבר מן התורה, ולא בקלות יעשו זאת גם בדור הנוכחי.

מה דעתך על דבריו של פרופסור ישעיהו ליבוביץ כי לא ניתן להגדיר אתכם כ"דת" מאחר שדת פרושה קיום מצוות האל, ואילו אצלכם האל אמור לקיים את רצונכם בלבד.

כבודו של פרופ' ליבוביץ במקומו מונח. ראויים היו רבים מדבריו, לא כולם. גם הרב עובדיה יוסף, גדול דור בלי ספק, מתבטא מעת לעת בדרך שלא מכבדת את מופלגותו בתורה.

מה זו "יהדות" בהשקפתה של התנועה המסורתית? והאם בכלל ישנה תשובה אחידה בנושא, או שיש לה התיחסות דינמית לא קובעת ולא מכריעה?

יהדות, לשיטתי, היא מה שיצרו ויוצרים יהודים בהקשר יהודי כלשהו. זו הגדרה רחבה? כן. הרוחב הזה מייצר אלף בעיות פוטנציאליות? ודאי. אבל זה חלק מהעניין. יש דברים יהודיים מובהקים לזמנם שנדחקו החוצה מהיהדות. ויש דברים שוליים שהפכו למיינסטרים. כנראה שהתהליך הזה הוא הדבר היהודי ביותר.

מה גודל הקהילה הקונסרבטיבית בארץ ובעולם?

לתנועה הקונסרבטיבית שני מליון מזדהים בארץ ובעולם. בישראל יש לנו כ- 70 קהילות, מצפון ועד דרום. בסקר מכון גוטמן האחרון, כרבע מליון ישראלים הזדהו כקונסרבטיבים.

מה הן מטרותיה ושאיפותיה של התנועה המסורתית במציאות ההוויה הישראלית?

שאיפתנו היא לפרהסיה ישראלית יהודית ודמוקרטית ואוהבת אדם. אנו חלק ממובילי גל ההתחדשות היהודית בישראל, וגאים על כך עד מאוד.

האם התנועה המסורתית פועלת לטפל בנושא ההתבוללות?

ההתבוללות איננה בעיה רפורמית או קונסרבטיבית, היא בעיה יהודית כללית. הזרמים היחידים שנותנים לה פייט, שמתמודדים עמה באומץ, ביצירתיות, באהבת ישראל גדולה, הם דווקא הזרמים הפלורליסטיים. ילד שהוא בן לאם יהודיה ואב שאיננו יהודי יתקבל בשמחה בקהילותינו. גם האב יתקבל בכבוד. לא נדחה אותו ולא ננדה את המשפחה. זו רק דוגמא אחת. ככלל, אנו מחסום מפני התבוללות, לא מאיץ.

יש טוענים שההתבוללות בקרב התנועות הליברליות גדולה יותר, בעיקר בדורות שני ושלישי.

ההתבוללות היא אתגר עצום, אבל הוא לא מתוך קהילותינו, אלא להיפך. הבעיה היא עם מליוני היהודים שאינם חברים בקהילה כלל - לא רפורמית, לא קונסרבטיבית, ולא אורתודוקסית, ואשר מנגד לא פיתחו זהות חילונית מגובשת שתחברם לעם שלנו ולתרבותו. זה האתגר. זו לא חכמה גדולה שבקהילות אורתודוקסיות אין הרבה התבוללות. הם לא שותפים באתגר הכלל יהודי הזה, אלא עומדים מנגד ומגביהים חומות. אדבא, שיהיו שחקנים פעילים!

מאשימים את התנועה המסורתית בכך שהיא פועלת נגד היהדות האורתודוקסית ואף משתמשת בתקציבי עתק לצורך השמצה, בעיקר של הציבור החרדי. האם זו אמת?

אני חולק עליך. ראשית אנו משתדלים לא להשמיץ אלא רק לומר אמת, ושנית הלוואי והיו לנו תקציבי עתק. אפילו על פחות מעתק היינו מתפשרים. דבריך לא מבוססים על עובדות.

ואם כבר השמצות - פתח נא את העיתונות החרדית וראה השמצות מהן, גם היחס אלינו וגם ביחס לאחרים. שיח של שנאה לא בריא לאיש מאיתנו.

בעקבות מאבק "נשות הכותל", חרדים מסויימים מאשימים את התנועה המסורתית בכך שהיא קורעת את העם והופכת את הכותל המערבי לזירת קרבות, רק לצורך פירסום. האם אתה "ישן טוב בלילה" עם ההאשמה הזו?

האמת היא שאינני ישן טוב בלילה. ביום שישי, בתום התפילה, צעדתי לרכב שלי שחנה בסילוואן. הייתי עם הבן שלי וחברו. לפתע, קבוצת נערים חרדים שעמדה על הכביש למעלה, ליד שער האשפות, הבחינה בי וזיהתה אותי (כנראה ראו אותי מתראיין קודם לאחת מרשתות הטלויזיה או בגלל הטלית הצבעונית) וקיללונו קללות איומות. באמת איומות, ותוך עשר שניות החלו לזרוק אבנים. מטר אבנים, שרק בנס לא החטיאו. אז לא, בלילה לא ישנתי טוב. אבל שמחתי, באמת, שלראשונה נשים התפללו בכותל כמנהגן ואיחדו חלקים גדולים בעם היהודי.

אני לא חש בזעם ציבורי. נהפוך הוא. חלקים נרחבים מהציבור, חלקים גדלים והולכים, דווקא מתחברים למסר המתון והפשרני שלנו. איננו מחרחרי ריב ומדון. אנו מציעים יהדות פתוחה, כהלכה.

מה עמדתה של התנועה המסורתית לגבי פשרת שרנסקי, לתת לנשות הכותל מתחם תפילה משלהן? מה ניתן לעשות כדי להגיע לדיאלוג ופשרה בנושא זה?

באשר לפשרת שרנסקי - אנחנו בעד. לא בקלות בעד, ולא בלב שלם, ותוך הבנה שיש כאן ויתור חשוב מבחינתנו על סמל (הרחבה המרכזית) שהתקדשה עם השנים, אולם כדרכה של התנועה המסורתית אנו דוגלים בדרך האמצע, בפתרונות פרקטיים שיכבדו את הצדדים. בהנחה שהרחבה שתוכשר תהיה שווה בגודלה לרחבת התפילה הקיימת ותהיה נגישה 24/7, נקבל זאת כפתרון ראוי לעת הזאת. וחשוב יותר: העם היהודי יחוש שירושלים היא גם שלו ולא רק של סקטור אחד. יש לכך חשיבות לאומית שקשה להפריז בה.

תשובתך מראה על השאיפה: "נסכים לפשרה לעת הזאת". עכשיו נסכים לפשרה ומחר נתנגד לה. האין זו צביעות?

אם הייתי צבוע לא הייתי עונה לך בכנות. אני משתדל לדבר אמת. אמרתי לעת הזאת, ולא בכדי. הבה נניח שבעוד חמש שנים נלמד שבעצם רוב בני ובנות המצווה המגיעים לחגוג בכותל דווקא מעדיפים את הרחבה מעורבת? מה אז, האם הרחבה הגדולה, המוכרת, הציבורית, ניתנה לציבור החרדי במעמד הר סיני? אך ברצוני להבטיחך - גם אז, נצדד בפשרה. זו דרכנו. לאיש אין קניין על הכותל. ודאי לא לנו. גם לא לחרדים.

כיצד מציינים בתנועה המסורתית את חג השבועות?

בקהילות התנועה המסורתית חוגגים את חג השבועות בתפילות כמקובל, וכמובן בתיקון. כל הארץ תיקונים-תיקונים, וגם אנו במתקנים. אגב, בקשת רובינסון אנו מתפללים שחרית (בתפילה מעורבת) וקוראים במגילה בחמש בבוקר. הציבור מוזמן!

איך אתה מגדיר את עצמך - יהודי או ישראלי

קודם יהודי ואחר כך ישראלי. הישראליות שלי היא נגזרת של יהדותי

דת ומדינה - ביחד או לחוד?

דת ומדינה, במציאות הישראלית, שלובים זה בזה. אני, אישית, לא ממצדדי הפרדת הדת מהמדינה בישראל. יש מודלים מכבדים, ואת כולם, גם במציאות שאיננה דיכוטומית.

שבת: איך צריכה להיראות השבת הישראלית? איך נראית השבת שלך?

השבת בישראל צריכה להיראות אחרת, בכך אין ספק. אך לא בכפייה, בהידברות ובאהבת ישראל. לדידי, אירועי תרבות, מוסדות תרבות, איזורי בילוי ותחבורה ציבורית (מוגבלת) - כן. מסחר - לא. אני חותם את ידי על אמנת גביזון מידן בנושא זה.

עם מי "מהצד השני" היית רוצה להיפגש לקפה? עם מי בשום אופן לא?

ואוו, שאלת הקפה. לכאורה פשוטה, למעשה לא. האמת היא שאני רוצה להשיב, בכנות, שאשמח לשבת עם כל אדם לקפה. אבל זה לא יהיה נכון. יש לי הסתייגות עמוקה מגזענים. עם מיכאל בן ארי לא הייתי יושב לקפה.

מאמרים נוספים בנושאים דומים:

אני מחבב את התכנית "חתונה ממבט ראשון".

ד"ר גדי טאוב בוחר בהנרי קיסינג'ר: האיש שהפנה את המלחמה לנתיב שבו יתרונה של ארצות הברית יכול היה רק להתגבר, למרות חולשתה בשל ויטנאם.