מעברים- משיח צבאי לסדר יום חברתי
ד"ר מאיר בוזגלו

מעברים- משיח צבאי לסדר יום חברתי

התעוררנו: אנחנו כבר יודעים לבחון מהם האינטרסים של בעלי ההון, מי רוצה שתוכנית מסויימת תרד מהאוויר ולמה המוקשים החברתיים משמעותיים כמו האיום הבטחוני. ד"ר מאיר בוגזלו על המעבר מסדר יום צבאי לאזרחי

התעוררנו: אנחנו כבר יודעים לבחון מהם האינטרסים של בעלי ההון, מי רוצה שתוכנית מסויימת תרד מהאוויר ולמה המוקשים החברתיים משמעותיים כמו האיום הבטחוני. ד"ר מאיר בוגזלו על המעבר מסדר יום צבאי לאזרחי

מאיר בוזגלותהליך מעניין מתרחש בימים אלה בחברה הישראלית והוא התעוררות לשאלות הפנים בישראל. אחרי עשרות שנים של מיקוד תשומת הלב באיומים עלינו, בשאלת היחס לארץ ישראל – כיבוש או שיחרור, אחרי שפטרנו את עצמנו מכל עיסוק בכלכלה במילת הקסם "צמיחה", זו שהצדיקה הכל, הנה מתהווה התעוררות בעניין האזרחי כמוה לא הכרנו מאז שאני זוכר את עצמי פעיל פוליטית.

מה איפשר את זה? מתי ניתן את האות להתחיל? ניתן לשער שההתנתקות מגוש קטיף טילטלה, שהפייסבוק ושאר הרשתות החברתיות עשו את שלהם, אבל גם רמת ההזנחה כלפינו כאזרחים הגיעה למימדים בלתי נסבלים: החל מפער מחירי הגבינות בין ישראל לחו"ל, ועד הקושי להשיג דירה לזוג צעירים עובדים. פערים מחרידים בהכנסות, ריכוז ההון, מאבק על אוצרות הטבע ועוד. זו אולי הסיבה שהבחירות האחרונות לא נגעו בשאלת שטחים תמורת שלום, והציגו הימנעות של הפוליטיקאים מלומר מסר מובהק ומתחייב בעניין הסכסוך. לטוב או לרע זה גם מה שאיפשר את הקואליציה להוצאת המפלגות החרדיות מחוץ לממשלה.

אין לדעת לאן תוביל התעוררות זו. יחד עם זאת אין ספק שהיא אחד הדברים המבורכים שקרו לנו במהלך שישים וחמש שנות מדינתינו. היא חשובה יותר מן הנצחונות של מכבי תל אביב, ואפילו חשובה (ולהבדיל) ממעקב אחרי מפלס הכנרת ומטפיחה על השכם בכל פרס נובל שזכינו בו. התעוררות זו מחייבת עירנות פוליטית גבוהה, למידה, עמידה על המשמר שסוחרים לא ימכרו לך רעיונות וערכים שמשרתים אותם (למשל: תל אביב חופשית היא עיר שבה עובדים בשבת) וכד'.

מקורות האינפורמציה שלנו התעשרו באופן שלא שערנו, וברור ששליטה על מקורות אלו פירושה יכולת השפעה על סדר היום ועל החלטות מכריעות. המהפכה שעוברת התקשורת כאן מתרחשת בד בבד עם אובדן התמימות. אנו כבר מודעים ליחסי אהבה בין הון ותקשורת. מבינים ש"ישראל היום" וממילא "ידיעות אחרונות" לא מספרים את האמת לאמיתה, כך גם "מקור ראשון" ועיתון "הארץ".

ולכן, נסיונות לשנות את אופייה של תוכניתה של קרן נויבך אינו נתפס בעינינו כהצעת יעול אלא כהתגוננות בוטה של שילטון. מה שנובע מכאן הוא שהאזרח אחראי יותר ויותר לתמונת המציאות שלו. שיש חשיבות עליונה לברר שעיתונות שנסמכים עליה אמינה, ואולי לשקול יוזמות ציבוריות אזרחיות של עיתונות ותקשורת בכלל.

המחאה החברתית צילום פלאש 90
תחילתה של התעוררות (צילום פלאש 90)

גם אם תחילתה של התעוררות זו קשה ומרה לחלק מן האוכלוסיה - חרדים וחרדיות - הרי שבסופו של יום, הודות לה ניתן יהיה להגיע לשווי משקל ממושך. שימו לב להכרה הגדלה והולכת בחשיבות תיקון האפליות שהופעלו על יהודי המזרח, להבנה שיש לחלק באופן הוגן את כספי הארנונה בין ירוחם ובין רמת הנגב (לזכותו של ראש המועצה מיכאל ביטון אבל גם הודות לכניסתו של הביטוי "צדק חלוקתי" לחיינו). כדאי גם לשים לב לניצנים לפוליטיקה חדשה בקרב ערביי ישראל ולבחון דמויות כמו אסמה אגברייה זחאלקה ואמירותיה החדות "לא הייתי עולה על המרמרה", ומאידך, ח"כ זועבי מתמודדת לראשות עריית נצרת. הפוליטיקה של התבדלות ששיחקה לידי מי שנהנה ממצב זה תפנה את מקומה מן הסתם לפוליטיקה אחרת, מיטיבה יותר עם הרוב של החברה הישראלית.

התעוררות זו כשלעצמה אינה מבטלת תהליכי כירסום שונים ומשונים. הפגיעה במדעי הרוח, מהגרי עבודה, "אביב ערבי", משבר העיתונות ועוד. ומכאן שהאתגר הגדול לפתחינו הוא להקדים ולהאיץ התעוררות זו כך שתטפל לא רק בהזנחת העבר אלא בכירסומי ההווה, עלינו לדאוג שאינטנסביות התיקון תעלה על קצב הקלקול. זה מגדיל את האחריות והעירנות למימדים חדשים. בקיצור, לקראת השנה החדשה הבאה עלינו אנחנו יכולים לומר לעצמנו בשקט "בוקר טוב ישראל".

מאמרים נוספים מאת ד"ר מאיר בוזגלו
מאמרים נוספים בנושאים דומים:

אני מחבב את התכנית "חתונה ממבט ראשון".

ד"ר גדי טאוב בוחר בהנרי קיסינג'ר: האיש שהפנה את המלחמה לנתיב שבו יתרונה של ארצות הברית יכול היה רק להתגבר, למרות חולשתה בשל ויטנאם.