"טוב שם משמן טוב"

"טוב שם משמן טוב"

מה קונה לאדם שם טוב? העשייה שלו? אבק הכוכבים? אישיותו הטובה? ביקשנו משמונה מאורות להדליק נרות שמן, עבור אנשים שראויים להוודע ברבים, או ראויים לשמם הטוב. חג אורים שמח

 

נר שמיני: חנן רובין, חבר מועצת עיריית ירושלים, עושה שם טוב לאלי הורביץ

אלי הורוביץ תמונה מאתר קרן טראמפמנכ"ל קרן טראמפ ישראל, הקרן הגדולה ביותר שמשקיעה בחינוך, ושמה את החינוך בראש סדר העדיפויות הלאומי. מחזקת את מורי ישראל ומאפשרת להם להביא לידי ביטוי את כישוריהם וסגולותיהם הפדגוגיות, כשהיא מעניקה להם לובי ציבורי פוליטי, ופועלת ללא לאות כדי לעזור למורים להיות מנהיגים ומקור השראה.

 

קו מפריד

נר שביעי: הסופרת שהרה בלאו עושה שם טוב לרחל עזריה

רחל עזריהלמה אני אוהבת את יו"ר סיעת ירושלמים, רחל עזריה?

כי יש משהו בחברת המועצה הדתיה הצעירה, החריפה והמעשית הזו שנוסך תקווה. כי היא מנהלת את המאבקים נגד הדרת נשים מהמרחב הציבורי בטוב טעם ושום שכל (כן, ביטוי מיושן אבל מתאים לאלגנטיות הכללית שבה היא פועלת), כי היא פוליטיקאית מזן אחר, אבל באמת.

כי נאום ההייד פארק שלה, על הרגע שבו הבינה שפניה לא יוכלו להיות על אוטובוסים בירושלים, ובעקבותיו, הרצון שלה לצאת לקרב, הוא נאום מעורר השראה (חפשו ביוטיוב. לא תתחרטו): "זה היה הרגע שבו הבנתי שכל הנושא של הדרת נשים עשוי להעיף את כולנו מאה שנה אחורה ולאיים על כל ההישגים שלנו ועל הזכות של נשים להיות בכלל במרחב הציבורי... ועוד החלטתי שאף אחת אחרת לא תצטרך לסבול את זה"

וזה בדיוק מה שקרה, אף אחת אחרת לא צריכה לסבול את זה (השדון הפסימי שיושב לי דרך קבע על הכתף דוחק בי להוסיף: 'בינתיים') וכמו שרחל עצמה אומרת, מאחר וכל מה שקורה בירושלים, קורה לאחר 15 שנה ברחבי ישראל כולה - כולי תקווה שבישראל כולה יצוצו עוד ועוד רחלות עזריות שכאלה, פקחיות, ישרות, אמיצות, וכאמור, נוסכות תקווה אמיתית. אמן.

קו מפריד

נר שישי: גל גבאי, כלת פרס סוקולוב לעיתונות, עושה שם טוב לקרן נויבך

קרן נויבךהשם קרן נויבך נושא מטען יקר ערך שנצבר בשנים של עבודה ומחויבות יום יומית. כשאומרים קרן נויבך אומרים רצינות, מקצוענות, אומץ, כתובת שאפשר לסמוך עליה. בוקר אחר בוקר, יום אחר יום, במשך שנים, קרן נויבך בתוכניתה סדר יום עושה עתונות שהופכת נדירה, כזו המחויבת באופן בלעדי לציבור ורק לו. נויבך הוכיחה שיש לציבור על מי לסמוך כשנאבקה מול מנהליה על האוטונומיה בתוכניתה. כשנאבקה במי שיש להם מה להפסיד מעיתונות המשוחררת מאינטרסים ומחויבת אך ורק לציבור ובעיקר לחלקים הנשכחים. נויבך לקחה אחריות על החלקים שהממסד והחברה ביקשו להפרע ממחוייבות אליהם.

נויבך נאמנה לציבור והציבור נאמן לה. כבר שנים שהיא מובילה באחוזי ההאזנה ברדיו. בניגוד גמור לתפיסות הרווחות דווקא העיתונות שקרן נויבך עושה, הרצינות, המחויבת, הבלתי מתפשרת, זו שלא מהססת לגעת במורכב לפרק ולהנגיש אותו, היא זו שזוכה לאמון הציבור.

קרן נויבך הסתערה על עולמות תוכן שהיו שמורים למוספים למקצוענים בלבד והפכה אותם נגישים לכל אזרח מתוך תפיסה המכירה בנגישות הזו כהכרח קיומי למי שמבקשים להבין כדי להשפיע על גורלם.הכרח למשוואה עיתונות חופשית=אזרח מיודע=אזרח חופשי=אדם חופשי.

קרן נויבך היא שם. שם דבר. דבר ששווה להילחם בשבילו. עיתונות במיטבה.

קו מפריד

נר חמישי: עליזה גרשון, מנכ"לית צו פיוס, עושה שם טוב לעמותת מרקם:

לוגו מרקםמרקם היא רשת הקהילות המעורבות לדתיים וחילוניים, הפרושות לאורך מפת הארץ, מנטור בצפון ועד כרמים בדרום. החיים בקהילה מעורבת אינם רק חיים של "דו-קיום" אלא יצירת רקמת חיים משותפת אשר יש ביכולתה לחולל שינוי תודעתי בסוגיות של זהות ,השקפת עולם ואורחות חיים. עבור אנשי הקהילה המעורבת מרקם היא כתובת לתמיכה ולהעצמה, בין היתר באמצעות יצירת קשרים עם קהילות נוספות. בנוסף, מרקם פועלת להקמת קהילות חדשות בעזרת שיתוף פעולה עם גורמים רלוונטיים שונים.

להצלחת מרקם שותפים רבים מבין אנשי הקהילות המעורבות אבל שני אנשים מהווים כיום את הרוח החיה של מרקם: רואי ליברמן, יו"ר הועד המנהל ואילת מרידור, מנכ"לית העמותה. רואי ליברמן, עו"ד, חבר הקהילה המעורבת יחד במודיעין, מוביל את עבודת הועד בתקופה בה נסללת למעשה דרכה של מרק"ם. הזמן היחיד שבו רואי אינו פנוי להקדיש מזמנו לטובת מרקם, הוא הזמן שבו הוא נמצא באימון מילואים. אילת מרידור גדלה בקהילה המעורבת בכפר אדומים, ועבורה העבודה במרקם היא בגדר שליחות, אישית ולאומית. אילת פועלת להנעת תהליכי צמיחה במרחב החיים המשותפים תוך כדי שהיא מרחיבה ללא הרף את מעגל השותפים לדרך. שניהם אחראים במידה רבה לתהליך הפיכתה של מרקם לגוף משפיע בחברה הישראלית. יחד עם המתנדבים הרבים מבין אנשי הקהילות, וביחד עם השותפים מגשר, הם הופכים את  החזון למציאות.

קו מפריד

נר רביעי: ערן ברוך, מנכ"ל בינה, עושה שם טוב לח"כ רות קלדרון

חכ רות קלדרוןשמה הוא שם אחות נוכריה שמצאה דרך מבחוץ אל לב הפנים של עם ישראל. אבל רות קלדרון מלכתחילה מוצאה הוא בלב הישראליות. והיא בכל מיפעלותיה יוצרת דרכים וסוללת נתיבים, ומאפשרת לציבור ישראלי רחב. דור ציונים חילוניים - בורים ועמי ארצות בתרבות עמם ובמורשת אבותיהם, להתחבר וללמוד ולהגיש ולאהוב יהדות. היא עושה זאת באישיותה הנעימה ובגישה משתפת ומחברת. דרך "השוק. הבית. הלב." בלי מורא ובלי משוא פנים. כל נתיבותיה שלום. וכל עשייתה היא לשם שמיים.

רות קלדרון שמה ההולך לפניה, כשמן טוב מוסיף על שם רות המואביה שליקטה בשדות בית לחם אי אז בימים.

קו מפריד

נר שלישי: העיתונאי יעקב אייכלר עושה שם טוב לח"כ אברהם מיכאלי 

חכ אברהם מיכאלי צילום אתר הכנסתיש הרבה אנשים שראויים לשם טוב, אבל מאחר ואני בתחום הפוליטי, אציין את חבר הכנסת אברהם מיכאלי מש"ס. הוא הגיע לכותרות במובן השלילי, אבל מעולם לא ציינו את העובדה שהוא לקח את עבודתו כחבר כנסת בכל הרצינות. הוא מופיע בכל הוועדות בהן הוא חבר, בכל הדיונים במליאה, ובעיקר - הרים את הכפפה לטיפול במאבק נגד תופעת האובדנות.

יש יותר מתאבדים בשנה מהרוגים בתאונות דרכים, והמדינה לא השקיעה עד כה במאבק. ח"כ מיכאלי הקים שדולה בכנסת לנושא, ודאג להעלותו לסדר היום.

קו מפריד

נר שני: מוטי זעירא, מנהל המדרשה באורנים, עושה שם טוב ליריב בן אהרן

יריב בן אהרןאני רוצה לעשות שם טוב לחבר קיבוץ ראש הנקרה, סופר ומחנך, איש רוח ומצפון, חבר ומורה דרך לחיי ולחיי אנשים רבים צעירים וצעירים פחות.

את יריב פגשתי לפני 35 שנים, והוא הפגישני לראשונה עם אוצרות הרוח היהודיים, הציוניים והחלוציים. יריב הושיט לי יד חברית ומנחה בחיפושי אחר משמעות לחיי כאן, במרחב הישראלי והקיבוצי. יריב סייע בידי להפוך דמויות מן העבר הרחוק והקרוב לשותפים המשרים מרוחם עלי ומאירים את דרכי. בזכותו פיתחתי קשרי רעות עם רבי עקיבא, רבי ברל כצנלסון, האדמורית חנה סנש, המשורר עלי אלון, ועוד רבים נוספים. יריב יודע להוכיח, במשמעות העמוקה של המושג "תוכחה": התביעה לבחון את המציאות במשקפיים של מה ראוי ומה נכון ולא רק "מה מתאים לי" ו"מה בא לי".

אני מייחל לעוד שנים רבות של שותפות, חברות, קירבת רוח ונפש, השראה ואהבה.

קו מפריד

נר ראשון: מערכת צו פיוס עושה שם טוב לאריק איינשטיין

 ויקפידיה

הנר הראשון שלנו הוא נר נשמה. לא תכננו שכך יהיה, אבל קרה הדבר. אריק איינשטיין איננו.

ואיתו, נעלמה פיסת מולדת. זו לא רק הביוגרפיה המוזיקלית והאישית, שעברה בלהקה הצבאית, דרך תל אביב, התפתלה לשכונות החרדיות בירושלים ברוב נכדות ונכדים, והסתיימה בכיכר רבין. אריק איינשטיין היה שותף כמעט לכל מפעל מוזיקלי חשוב שצמח כאן: אלבום הרוק הראשון "שבלול", שלישיית גשר הירקון, סרטי קולנוע אלמותיים כמו "סלאח שבתי", "לול", "עיניים גדולות". בבחירותיו המוזיקליות העניק חיים גם לנכסי צאן ברזל אחרים שלא היו כאלה בלעדיו: הוא האיר את ביאליק כשביצע את "הכניסיני" ו"היא יושבה לחלון" הוא האיר את אברהם חלפי, שהיה נשאר משורר ליודעי חן אלמלא  "עטור מצחך" "סתיו יהודי בארץ אבותיי" ו"אשר טייל עמך בשוק". אורו נגה על יוני רכטר, על מיקי גבריאלוב, על שלום חנוך - כולם יוצרים מופלאים ומקוריים, אבל קולו הוליך את יצירתם וגלגל אותה בין החלונות הגבוהים, ברחובות עיר ובישיבת פרקדן עם גיטרה על הדשא בקיבוץ, או בסניף בני עקיבא. אריק איינשטיין נותר זך. לא נמהל בתוכניות ריאליטי, בשערוריות מס ובוולגריות, התעקש על צניעותו ופרטיותו, שמן זית זך, כתית למאור.

מאמרים נוספים מאת פרויקט חנוכה
מאמרים נוספים בנושאים דומים:

אני מחבב את התכנית "חתונה ממבט ראשון".

ד"ר גדי טאוב בוחר בהנרי קיסינג'ר: האיש שהפנה את המלחמה לנתיב שבו יתרונה של ארצות הברית יכול היה רק להתגבר, למרות חולשתה בשל ויטנאם.