השוק החופשי נעצר ברבנות

השוק החופשי נעצר ברבנות

כלכלת השוק החופשי לא כוללת את "משטרת הכשרות" שכופה את שירותיה על בתי עסק ולא מאפשרת תחרות על הזכות להעניק תעודת כשרות למקום החפץ לקיים הלכה, מבלי לרוקן את הכיס. לינוי בר גפן משגיחה

פולמוס משטרת הכשרות / טור נגדי של אבישי עברי

לינוי בר גפןדבר מוזר אירע לשר נפתלי בנט, איש השוק החופשי והכלכלה הניאו-ליברלית: חבר מפלגתו, סגן שר הדתות, אלי בן דהן, הציע להקים "משטרת כשרות" ובכך חשף שלמעשה אג'נדת "שוק טוב הוא שוק תחרותי" של ראש המפלגה, היא בלוף.

בן דהן מבקש להרחיב את סמכויות הרבנות הראשית ולמנות פקחים עוטי מדים שבסמכותם יהיה להכנס לבתי עסק שמציגים עצמם ככשרים ולהפעיל נגדם סנקציות משפטיות אם יתברר שתעודות הכשרות אינן חתומות בידי הרבנות הראשית, הגוף שהסמיכה מדינת ישראל לכפות אורתודוכסיה מנוונת ומושחתת על מי שאינו חרדי. "אנחנו צריכים לשאוף לכך שהכל ילך לכיוון של המדינה", הסביר בן דהן את יוזמתו משל הממלכתיות היא המניע.

הצעד של בן דהן מגיע בעקבות פעולת המחאה של בתי קפה ומסעדות, בעיקר בירושלים, שמאסו בדרישות ההזויות של הרבנות ומשגיחי כשרות: דרישה שרירותית לרכוש ירקות מדוכנים מסויימים ולא מאחרים, משגיחים שכלל לא מגיעים אלא כשצריך לקבל את הכסף וכד'. אותם בתי עסק אינם מזלזלים כלל וכלל בהלכות הכשרות ומקפידים על קלה כחמורה, אבל "כשר", מתברר, הוא מותג שלרבנות יש עליו מונופול והמשתמש בו ללא אישורה נקנס באלפי שקלים.

לו המדינה היהודית הייתה מעניינת את בן דהן הוא לא היה פוסל את מה שהצמיחה מחאת בתי העסק – פרוייקט הכשרות האלטרנטיבי "נאמני כשרות בקהילה", שבראשו עומד הרב אהרון ליבוביץ'. ליבוביץ' אינו רפורמי או קונסרבטיבי והכשרות שבה עוסק הפרוייקט אינה מדגם חדשני וחתרני, אלא מחזירה את הכשרות להיות חלק ממארג יחסי האמון בין בית עסק ללקוחותיו. "היוזמה שליבוביץ' הציע לבן דהן לא אמורה לפקח על בית העסק של היהודי, אלא דווקא על המשגיח, משום שאלה כבר הוכחו כראויים להשגחה הדוקה יותר מהמוסדות שעליהם הם לכאורה משגיחים.

גופים שמעוניינים להעניק תעודות הכשר, מציע ליבוביץ', יוכלו להתחרות זה בזה כשהמדינה תהיה המפקחת בלבד ולא בעלת המונופול. למעשה מדובר בגירסה דתית לעקרונות היחסים בין השוק למדינה שאותם מקדם בנט כשמדובר בכל ענף אחר. הרי אין דבר שניאו ליברל כמוהו שונא יותר מאשר מונופול, לא? מתברר שלא, כשיש אופציה שהמונופול הוא כלל לא של המדינה אלא של מפלגה שלכאורה מייצגת את המדינה.

בן דהן יודע שבמקרה הזה הוא חכם על חלשים. אולי הוא יכול לשלוח פקח למסעדה במחנה יהודה או בית קפה ב"בית וגן". אבל בחרדים הוא לא יעז לגעת. במאה שערים ובגאולה בתי העסק לממכר מזון לא נושאים את הכשר הרבנות אלא את זה שקיבלו מבד"צים וארגוני כשרות פרטיים. נראה אותו שולח פקח עם פנקס קנסות לאיזו מאפיה ברחוב זוננפלד בלי שעוד בטרם הניח רגלו על המפתן כבר תקום באיזור מהומת אלוהים. הרי עד היום את הקנסות על הצגת השלט "כשר" קיבלו רק בתי עסק מחוץ למאה שערים ואיש לא העז להתעסק עם הבד"צים. זה לא בגלל הביטחון שהם שומרים על כשרות ואין צורך בפיקוח כמו בגלל הביטחון שאין סיכוי לכפות על החרדים את הרבנות.

אם דמותה היהודית של המדינה מעניינת את בן דהן יועיל ויעסוק בקירוב רחוקים ויפתח את הדלת ליהודים שחפצים במזון כשר וסולדים ממונופול מפלגתי על הדת.

מאמרים נוספים מאת לינוי בר גפן
״אמיתות״ על יכולות פיזיות, טראומות מלחמה, סכנות יחוד - הכל יראה מגוחך בעוד אי אילו שנים
מאמרים נוספים בנושאים דומים:

אני מחבב את התכנית "חתונה ממבט ראשון".

ד"ר גדי טאוב בוחר בהנרי קיסינג'ר: האיש שהפנה את המלחמה לנתיב שבו יתרונה של ארצות הברית יכול היה רק להתגבר, למרות חולשתה בשל ויטנאם.