תנו לגדול בשקט. ביחד
מיכל ורדיגר

תנו לגדול בשקט. ביחד

אם החשבון הוא אותו חשבון, ההסטוריה אותה היסטוריה, והעברית אותה עברית, למה בעצם ללמוד בנפרד? מיכל ורדיגר, אם לילדים בגן המשלב בבנימינה, מרגישה חלוצה. בצדק

נשות הכותל, תג מחיר, גיוס חרדים – האם שאלתם את עצמכם פעם איך תופעות אלו יוצרות עוד ועוד כותרות כשלמעשה, בשגרה, החבר הכי טוב שלך במילואים הוא למעשה דתי, ואת ״שומרת שבת״ שכמותך מבלה ימים שלמים עם חברים ״אוכלי שרצים״? כי האמת - שאולי מושכת פחות כותרות ורייטינג - היא שלרובנו פשוט מאוד טוב יחד.

הנחת היסוד הזו הביאה אותנו  - קבוצת הורים דתיים וחילונים מבנימינה - להאמין שאפשר ויותר מזה טבעי, גם אחרת.

אז נכון שכולנו גדלנו במערכות חינוך שהגדירו עצמן ״ממלכתיות״ או ״ממלכתיות דתיות״ וכולנו אוהבים להאמין שיצאנו בסדר אבל אם נעצור רגע ונשאל את עצמנו למה מראש הפרידו ביננו? הרי נבין שטבעי זה לא.

החשבון הוא הרי אותו חשבון, ההיסטוריה היא אותה היסטוריה העברית היא אותה עברית וגם היהדות היא אותה יהדות. אז האם העובדה שחלקנו שואפים לקיים את המצוות הלכה למעשה וחלקנו רואים בזה מרכיב מתוך הזהות הישראלית שלנו, האם זו סיבה ללמוד לגדול ולצמוח בנפרד?! 

אנחנו סבורים שלא.

וכך במשך שנה נפגשנו הורים דתיים וחילונים בליווי ארגון צו פיוס - למדנו, ביקרנו, חקרנו מודלים שונים בארץ העונים להגדרה ״חינוך משלב״. והתאהבנו. היה לנו מזל גדול שגם המועצה, תחילה בניצוחו של אורי דיסטניק ואח"כ בליווי פינקי זוארץ נרתמה לעניין. וכך השנה פתחנו את הגן המשלב הראשון בבנימינה שעתיד לצמוח לחינוך משלב גם בגילאי בית הספר.

אז מה זה בעצם אומר חינוך משלב?

הילדים שלנו באים כל בוקר לגן לפעילות משותפת. בשעה 9:00 הם מתפצלים לרגע קט אך משמעותי: כל קבוצה נפגשת עם קבוצת הזהות שלה: הדתיים מתפללים עם שושי הגננת הדתייה שמעבירה איתם תפילה באהבה ביצירתיות ובמסירות שמחזקת את החיבור שלהם להיותם דתיים, והחילונים נפגשים עם ענת הגננת החילונית שלנו, ולומדים בכל בוקר תוכן ערכי המחזק את תחושת השייכות למודל ולקבוצה שלהם. הקסם האמיתי מתרחש אח"כ בטבעיות. שתי הקבוצות מתערבבות, משחקות ומחליפות חוויות.

לא, אנחנו לא מספרים להם ש״כולנו אותו דבר״. כי זה פשוט לא נכון. אבל היופי והערך החינוכי הוא דווקא המקום של לאהוב ולהכיר מישהו שחי שונה ממך כשהמכנה המשותף, החברה הישראלית והזהות היהודית משותפת לכולנו. 

אנחנו מתרגשים מהסיפורים שלהם, להם זה מרגיש הכי טבעי שיש. לנו נותר לקוות שהילדים שלנו, הסובלניים שלנו, יגדלו ויצרו דור חדש שיספק כותרות חדשות – חיוביות יותר – לתקשורת.

מאמרים נוספים מאת מיכל ורדיגר
מאז שהחינוך משלב נכנס לחיי אני יודעת שמקום זה עניין של תפיסת עולם
מאמרים נוספים בנושאים דומים:

אני מחבב את התכנית "חתונה ממבט ראשון".

ד"ר גדי טאוב בוחר בהנרי קיסינג'ר: האיש שהפנה את המלחמה לנתיב שבו יתרונה של ארצות הברית יכול היה רק להתגבר, למרות חולשתה בשל ויטנאם.

תגובות

שטויות במיץ. הורים חילוניים צבועים שלא מאפשרים לילד להתפלל תפילת בוקר קצרה של ילדים. זה לא שילוב זו חינוך לכך שהחילוני לא שייך לתפילה. ההפך, הילד החילוני לומד שהוא ממש גוי. הוא מנודה מהחדר שבו מתקיים פולחן רוחני יהודי חיובי. זאת טעות בכל מישור ערכי שהוא.

קשקוש. הורים דתיים שלא נותנים בידי ילדם להגיע לאמונה ממקור טהור ונקי של בחינת כל האפשרויות,גורמים לו עוול משווע.

יששר כוח כל הכבוד ארץ ישראל היפה והנאורה

אם הייתם רוצים באמת ובתמים בחינוך משלב, מדוע להפריד? תחושת ההפרדה מתעצמת כשהיא מתבצעת בתוך קבוצה אחת - חלוקה לתת קבוצות/גיטאות/מחלקות.. מחק את המיותר תנו לילדים להתפצל כרצונם לפי פינות/חדרים/מקומות ישיבה,.. שוב: מחק את המיותר העיקר תנו להם לבחור מאיך שזה נראה כרגע, גם אתם, ההורים עדין מפורדים ומפוצלים.. עדין לא התחברתם.. וממתי תפילה או היעדר תפילה הפכו לגורם מאחד/מפריד? מה.. לא שמעתם על חילוני שמתפלל?

ההסתה נגד דתיים באה מקומץ קטן ועלוב שיודע לעשות הרבה רעש ומחפשים מלחמת אחים. המדינה היא קטנטונת וכמעט כל עם ישראל אחים.

הכותבת ממש לא דתיה היא מרמה את עצמה כל אחד היום עושה לו תורה משל עצמו זה שומר 20 מצוות זה שומר 30 זה שומר 50 ,צאי מהסרט שאת חושבת שאת דתיה.

גם אני. חרדי מבטן ומלידה. עשיתי שירות צבאי מלא ורוב חברי למילואים (כ 70%) אינם דתיים כלל. בכל חודשיים אנו מקיימים מפגש גיבוש ואני יכול לומר שזה אחד הדברים הטובים והיפים שראיתי

יישר כח! יש שיבקרו על דבר זה או אחר, אבל למעשה, אם לא מנסים - לא משתפרים. מדובר במעשה אמיץ ומשמעותי!

בהצלחה על הגן חחחחחח , לא קיים מושג חילוני זה מילה הגדרה שהמערביים המציאו כדי להרגיש טוב יותר עם הזהות הישראלית , אז די לחרטות יהודי זה יהודי , להיות יהודי זה מהות זה לא הגדרה

אני גדלתי בירושלים, כל מה שאני זוכר זה שהדתיים הם קצת יותר.. איך לומר זאת יפה.. רפי שכל. לכן אני אישית התרחקתי מזה מבחירה כבר בהיותי ילד. לא בגלל המשפחה החילונית מסורתית שלי. בחול הייתי כנראה יותר מחובר לדת