לינוי בר גפן

קטנה ושחורה

החרדים שמתנגדים לאפלייה על רקע עדתי, ובצדק, לא ששים להתקומם נגד  אפליה על רקע מגדרי. נשים ספרדיות זוכות להגנת הפוליטיקאים בשל מוצאן, אבל אסור להן לקחת חלק באותה פוליטיקה עצמה. לינוי בר גפן, חצי שחורה, אבל גדולה

היו לחבר הכנסת יצחק כהן מש"ס סיבות טובות להתרעם על מכון האיתור שבודק מועמדים לתפקידי שופטים. אחד מהבודקים במכון כינה את אחת המועמדות לתפקיד שופטת "שחורה וקטנה". כהן, שכבר זכה בתואר "אביר איכות השלטון", זעם על האמירה הגזענית ומיהר להתלונן בפני הוועדה למינוי שופטים. כך ראוי. המועמדת, בסופו של דבר, לא נבחרה לתפקיד שופטת מה שעורר עוד יותר את החשד לאפליה עדתית.

עכשיו כשיש למועמדת שנפסלה זמן פנוי, מה יקרה אם היא תנצל אותו כדי להכנס לחיים הפוליטיים ולאור מודעותה לנחיתות המעמדית ממנה סובלים מזרחים בישראל תנסה להשתלב במפלגה שקמה כדי להלחם באפליה – ש"ס? מה יאמר אז ח"כ כהן?

אינני יודעת מה עמדותיו הפרטיות של ח"כ כהן בענייני מגדר, אבל אני מעריכה שהוא לא יצא נגד ההתנגדות הגורפת של ש"ס בפרט ושל מפלגות חרדיות בכלל להתמודדותן של נשים בבחירות. כך למעשה הוא תומך בפועל במחצית מהביטוי המעליב שנגדו יצא – הוא תומך ב"קטנה".

כן, ישלפו טיעוני קש על כבודן של הנשים והמקום שמסב להן את האושר הגדול ביותר ויצוטטו הלכות (כאילו שההלכה פסקה לגבי התמודדות של גברים יהודים במדינה דמוקרטית...), אבל כל אלה בסוף משאירים את אותה אישה מזרחית שכהן יצא להגנתה במרחב אפשרויות מוגבל למדי.

למעשה, כהן מקבל סוג מסוים של אפליה ומתנגד נחרצות לסוג אחר. ההבדל היחיד בין האפליות הוא יחסי הציבור שמעניקים להם לגיטימציה. במקרה של אפליה עדתית – יחסי הציבור בשפל. אבל גם במקרה של האפליה המגדרית חלה בחברה החרדית התקוממות נשית מעוררת התפעלות בכמה שדרות. באחת מהן אני גם חברה-תומכת – התקוממות העתונאיות החרדיות נגד האפליה נגדן במקום עבודתן.

מועצת שס
מפלגת ש"ס - התנגדות גורפת להשתתפותן של נשים (צילום: פלאש90)

הספרה הציבורית ובתוכה מקומות העבודה היא הזירה המרכזית למאבק גם בשדרות נוספות: כעת מתקוממות חרדיות, ובתוכן גם עתונאיות, נגד הצעת החוק של השר נפתלי בנט להענקת תמריצים לשילוב גברים חרדים בשוק העבודה. הנשים טוענות שהתוצאה תהיה פיטורי עובדות חרדיות בשכר נמוך לטובת קליטת גברים שתמורת העסקתם מקבל המעביד תמריץ מהממשלה. כל זאת אחרי ההשקעה האדירה מצידן של חרדיות לרכוש מקצוע במקביל לטיפול במשפחה גדולה. הן אולי לא אוהבות להשתמש בביטוי "קריירה" אבל אני יכולה להניח שלפחות חלקן אוהבות את עבודתן ורואות בה מימוש וסיפוק שאינן יכולות לקבל כעקרות בית.

מדוע ששוב יוקרבו הנשים על מזבח ההסכמה בין דתיים לחרדים? הרי כבר ברור שגם החילוניות יוקרבו במסגרת גיוס חרדים וימודרו מיחידות שונות, אז עכשיו תורן של החרדיות לשאת את התוצאות המאוד לא שוויוניות של "נטל השוויון"?

אם חה"כ כהן באמת כועס על אפלייתה של אישה מזרחית בקבלה לתפקיד, ראוי שהוא ורבים שכמותו שבוודאי רגזו ובצדק, ישימו לב להצעת החוק הזו ולמקרים נוספים שבהם בדרך להלחם באפליה אחת הם מקדמים אפליה אחרת.

מאמרים נוספים מאת לינוי בר גפן
״אמיתות״ על יכולות פיזיות, טראומות מלחמה, סכנות יחוד - הכל יראה מגוחך בעוד אי אילו שנים
מאמרים נוספים בנושאים דומים:

אני מחבב את התכנית "חתונה ממבט ראשון".

ד"ר גדי טאוב בוחר בהנרי קיסינג'ר: האיש שהפנה את המלחמה לנתיב שבו יתרונה של ארצות הברית יכול היה רק להתגבר, למרות חולשתה בשל ויטנאם.