פיוס, יש חיה כזו?!

מתי היקר, אתה כנראה לא מבין משהו באופן בסיסי מאד.
מדינת ישראל איננה העם היהודי.
מליוני יהודים חיים טוב מאד גם בלי מדינת ישראל. חלקם אפילו לא מכירים במדינת ישראל.
מדינת ישראל היא מדינת העם היהודי משום שכל יהודי בעולם, גם הסאטמר הכי קיצוני, יכול למצוא בה מקלט לעת צרה.
מדינת ישראל היא גם מדינה יהודית, משום שהתרבות היסודית שלה (לוח שנה, שפה, תרבות) היא תרבות יהודית.
אני שמח שאתה עדיין חושב שהיהדות בכיס שלך ורק אתה יודע מה המשמעות להיות יהודי (ואני מצטט: "על היהודי החילוני להבין שיהודי - פירושו דתי. ואין שום משמעות ליהדות ללא שמירת אורח חיים נעים על פי התורה והמצוות") - תודה שהסברת. באמת לא ידעתי עד היום מה המשמעות להיות יהודי.
עוד לא הרגשת שמישהו כבר לפני יותר ממאה שנה גזר לך חור בכיס והוציא משם קצת יהדות. יהדות יוצרת, מגשימה, ערכית.
אולי בגלל זה נשארה לך בכיס רק היהדות החרדית, ללא יצירה משמעותית, וגם ללא ערכים למעט שמירת היהדות החרדית, ללא שום דרך ארץ.
אחלה ערך - שמירת היהדות החרדית - אגב.

אז בוא נסביר שוב, מהתחלה. תרשה לי לצטט בקצרה:
"בארץ-ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל-אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי. לאחר שהוגלה העם מארצו בכוח הזרוע שמר לה אמונים בכל ארצות פזוריו, ולא חדל מתפילה ומתקוה לשוב לארצו ולחדש בתוכה את חירותו המדינית...
ובדורות האחרונים שבו לארצם בהמונים, וחלוצים, מעפילים ומגינים הפריחו נשמות, החיו שפתם העברית, בנו כפרים וערים, והקימו ישוב גדל והולך השליט על משקו ותרבותו, שוחר שלום ומגן על עצמו, מביא ברכת הקידמה לכל תושבי הארץ ונושא נפשו לעצמאות ממלכתית...
זו זכותו הטבעית של העם היהודי להיות ככל עם ועם עומד ברשות עצמו במדינתו הריבונית...
מדינת ישראל תהא...מושתתה על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות...

נביאי ישראל - יש.
צדק ושוויון - יש.
חופש - יש.
שפה עברית - יש.
שמירת אורח החיים החרדי - אופס. חסר.
מוזר, לא?

טענתי בפוסט שהחרדים אינם מוכנים לפיוס עד שהחילוני לא יסכים שיהודי משמעותו שמירת אורח חיים יהודי כפי שהחרדים מציגים.

ואילו החילונים אינם מוכנים לפיוס עד שהחרדים לא יסכימו איתם שיהודי אין משמעותו אלא לאום (משמעות היסטורית) אבל אין ערך לחיי מצוות.

כעת אתה מייצג את החילוני בפוסט. תודה.
אך לאן זה מקדם אותנו?!

בניגוד לחרדי שקובע שאין משמעות ליהדות ללא מצוות, באופן גורף, החילוני לא אומר שהיהדות היא רק לאום. זו שטות לומר זאת. הרי יש מליוני יהודים שעבורם זה לא רק לאום. החילוני יגיד ש- *בשבילו* היהדות היא לאום. אבל יקבל שעבור אחרים ישנם ערכים אחרים או נוספים.

אילו החרדים יבינו, כמו החילונים, שיש כאלה שחושבים אחרת, ושזה לגיטימי - אז יהיה פיוס. שים לב - אני לא קורא לחרדים להסכים חו"ח עם הדעה החילונית, אלא רק לקבל שהיא קיימת ולגיטימית.

מילים אחרות: שמותר לטעות. מותר לאדם אחר להחזיק בדעות שגויות. אני חושב שהחרדי טועה, והחרדי חושב שאני טועה. ההבדל בינינו שלי לא איכפת שהחרדי טועה.
ולכן - אני בהחלט מוכן לפיוס עם חרדים. במדינתנו המשותפת הם לומדים (כנראה יותר מאי פעם בהיסטוריה!!), מקיימים את אורח חייהם ולמעט דרישות מינימליות, איש לא מפריע להם.

נכון, על הדרישות המועטות או הרבות האלה נמשיך לריב, אבל כל עוד אני כחילוני אמשיך לקבל אותך כטועה לגיטימי - "הריב" הזה לא יפגע בתחושת הפיוס הבסיסית.
אם החרדים לא יכולים לקבל את החילונים כטועים לגיטימים, וימשיכו לנסות לתקן לחילונים את טעויותיהם בכוח, צר לי על כך כי יקשה מאד להתפייס.

אני מסכים עם ההגדרות שלך ומשמעותן מההיבט החילוני או כל היבט לפיו אין תכלית לעולם שממילא ניתן לקבל כל דעה כ"טעות לגיטימית" ו"לא איכפת לי שאתה טועה".

אך החרדים טוענים שיש משמעות ותכלית וכי אלוקים משפיע לעמו לפי רמת קיום המצוות שלהם - וכיון שכך הם לא יכולים לקבל את הטועים כ"לגיטימים" שהרי הם פוגעים במצב העם ורמתו הרוחנית הרצוייה.

לפי דבריך - כדי להגיע לפיוס - על החרדים להחליט כלפי עצמם שהחילונים אינם עוד חלק מהעם היהודי - *לפי ההגדרה החרדית*, ולזנוח את התקוה שיום אחד החילונים יחזרו בתשובה.

נקודה מעניינת למחשבה.

עם זאת אני חושב שהחרדים חשים אחווה וקשר בל ינתק עם האחים החילונים, שמבחינתם "ישראל שחטא ישראל הוא" - כלומר יהודי לעולם ישאר יהודי ועליהם להחזירו למוטב. ומסופקני אם יתנו לעצמם לקבל את החילונים כמות שהם ודי.
משהו בסגנון הורים שאינם מסוגלים להשלים עם בעייה של הילד/ה.