הרבה יותר חשוב לראות את האחר מאשר להסכים איתו. בגלל זה שי צ'רקה עושה קומיקס. גם בגלל זה.
אמנות או פייסנות - פרויקט באווירת אלול. עוד בפרויקט:
ידידיה מאיר | נדב אבקסיס | אודי ליאון | חמי רודנר
בתרבות המערב הפיוס הנכסף הוא בעצם הסינתזה שבין תזה לאנטיתזה, הרמוניה. פיוס כזה, סינתטי, הוא פיוס שעלול לחנוק יצירתיות, כי היצירה זקוקה לחופש וכנות, גם במחיר ליבוי מחלוקת.
ביהדות, במיוחד התלמודית, הפיוס הוא מצב של מחלוקת כנה, עניינית, לשם שמיים: תזה - אנטיתזה - אנטיתזה - אנטיתזה... לצורך השגת פיוס כזה- היצירה היא כלי מפתח, כי אין כמוה לבטא צד במחלוקת בצורה הכנה והנקייה ביותר.
בקומיקס שלי "מעבר לקו" שגיבורו הוא קריקטוריסט החי בהתנחלות, אני נוגע בקונפליקטים העוטפים את החברה הישראלית כמו ערבים-יהודים, חילונים-דתיים, שמאל-ימין, כל זה, כמובן, מתוך העמדה הסובייקטיבית והכנה שלי.
אחת התגובות לסדרה הזו שחזרו על עצמן אמרה: "לא הסכמתי עם העמדה אבל זה גרם לי להסתכל על הצד שלך באופן שונה". התגובה הזו, שנאמרה בנוסחים שונים, היא זו ששמחה אותי ביותר. הרבה יותר חשוב לי שיראו אותי כפי שאני מאמין שאני, מאשר שיסכימו איתי.

















אני מניחה שגם את התנ"ך היית מצנזר.
יפה אבל לא צנוע....
אפשר להפסיק לצרוח את עמדותינו
אחת הברכות בעמדה שאתה מציג היא שאולי כך נלמד להפסיק לצרוח את דעותינו, אפשר יהיה לנהל שיח פחות צעקני בידיעה שבני שיחנו ,כולל אנחנו עצמינו, נכונים להקשיב או לכל הפחות לשמוע עמדה שמנוגדת לשלנו - תרבות השיחה היום היא עצבנית, אלימה, קצרת רוח ומדכאת ולצערי גם אני נגועה בה...
צ'רקה אתה גדול!
ובהחלט אתה גורם לי לראות את הצד שלך באופן שונה
כתוב תגובה