זו מצווה וזה שכרה

רקע: כשאני הולכת עם הקטנה במרכז העיר לדוגמה, אנחנו נתקלות פה ושם בקבצנים מושטי יד. אני תמיד שולפת איזה שקל או שנים ונותנת לה, שתשים ביד או בכוס. למה? אין לי ממש מושג, אבל זה כנראה קשור לרפלקס יהודי עתיק שאולי המילה חינוך לגמילות חסדים מרחפת מעליו באיזשהו אופן.

בכל מקרה, היא בדר"כ שואלת למה אנחנו נותנים לאיש כסף, ואני מסבירה שאין לו כ"כ, אז אנחנו עוזרים לו קצת. זה קרה בפעם האחרונה לפני שבועיים – שלושה.

אמש אנחנו הולכות בסופר, היא יושבת בעגלה ופיה אינו חדל מלמלל – אמא תקני את זה ואת זה ואת זה. אז הסברתי לה שאין לנו מספיק כסף כדי לקנות הכל. היא חושבת רגע ואז אומרת:

"אמא, זה בגלל שנתנו את כל הכסף לאנשים שישבו עם היד ככה (מדגימה את היד המושטת) אז לא נשאר לנו בשבילנו.
אמא, למה את צוחקת?"