קרני אלדד
קרני אלדד

הכי שנויה במחלוקת

קרני אלדד בחרה באורח חיים דתי ובתיכון חילוני ושרדה את זה כדי לספר לעולם שהחינוך המשותף לדתיים וחילוניים הוא הדבר הנכון עבור עם ישראל. ציונות בלי מרכאות

יום אחד לקחתי טרמפיסטית מישוב דרומי כלשהו. בדרך היא סיפרה לי קצת על היישוב שלה. "זה יישוב מעורב", אמרה בגאווה. ואני, שהייתי פריקית של הז'אנר, התביישתי שמעולם לא שמעתי על החור הזה. "מה, באמת?" שאלתי בתדהמה, "כן", ענתה הריבה, "יש כאן גם מרוקאים וגם טוניסאים".

שנות בית הספר היסודי עברו עלי בחממה הנעימה של בית הספר מעורב. למדתי בכפר אדומים, ישוב מעורב לכלל ישראל, וע"פ ערכיו הוקם בית הספר. מי שרצה למד גמרא, מי שלא - למד על מלחמות ישראל. מי שרצה (או שהורו לו בבית), התפלל שחרית, ומי שלא – למד על השבר הסורי-אפריקאי. זה היה כל כך טבעי, שלא הבחנו בכיתה בין דתיים לחילוניים, יותר מששמנו לב שיש ספרדים ואשכנזים שיושבים בכפיפה אחת. יחד הברזנו מהכיתה, יחד עבדנו על המורה לערבית, בלי הבדל דת או גזע, או מין.

בערך בכיתה ז' חזרתי בתשובה. זה קורה בישובים מעורבים, התנודות האלו מקובלות. חילונים הופכים לדתיים ולהפך. בעולם בחוץ אומרים "חלילה", אצלנו לא. פשוט לא מתרגשים מזה. כשניסיתי להתקבל לתיכון דתי – לא קיבלו אותי כי באתי מרקע לא מספיק דתי, והייתי צריכה לבחור: ללכת לבית ספר דתי ברמה נמוכה יותר, או ללכת לבית ספר חילוני ברמה גבוהה.

סיימתי את החינוך המעורב של כפר אדומים בידיעה ברורה, אקסיומטית, שאין הבדל בין דתיים וחילונים. אלו מקיימים מצוות ואלו לא, זה הכל. ולכן בחרתי ללכת לתיכון החילוני. ואז קיבלתי את הכאפה של החיים שלי: השנאה, הבורות והתהום עוצרת הנשימה ביני לבין שאר התלמידים בתיכון, זוקקו לסיוט שנמשך ארבע שנים.

נודיתי. הייתי כל כך שונה וייצגתי את כל מה שהיה שנוא על התלמידים, המורים וההנהלה, שלא היו לי כמעט נקודות אור במוסד החינוכי ההוא. הייתי צריכה להאבק על כל דבר: לא להשתתף בהפגנות נגד חרדים אליהן לקחה אותנו המורה לאזרחות, לדרוש שיוציאו את בית הספר לתוכנית "גשר", לפגוש את העם שלנו שהם כל כך שונאים, לפני שהולכים להפגש עם ערבים בגבעת חביבה, אפילו שיהיו מזוזות בכיתות.

שני ילדים
ידיעה ברורה, אקסיומטית, שאין הבדל בין דתיים וחילונים (צילום: צביקה נבו)

אבל התהום האמיתית ביני לבינם לא היתה העובדה שאני הייתי דתיה והם אנטי, ושהם באמת לא ידעו כלום על יהדות או על דתיים, אלא שהם לא היו מוכנים להכיר בעובדה
שאנחנו עם אחד, ושאנחנו חייבים לאהוב אחד את השני. חייבים להיות ביחד, ככורח קיומי.

ועדיין, ולמרות, ואף על פי כן: הם טעו ואני צדקתי. אני עדיין מאמינה בכל ליבי שהדרך היחידה לאחד את העם הזה היא דרך חינוך משלב. רק אם אשב בכיתה ליד מישהו שונה ממני, אחטוף גול ממשהו שונה ממני, ואצבע את הפרצוף בטיול שנתי של מישהו שונה ממני – רק אז אני אדע בוודאות שהוא לא שונה ממני. בכלל. הוא רק מקיים יותר או פחות מצוות. זה כל השוני.

אני יודעת שיש מליון קשיים ובעיות בחינוך המשותף, שיש פחדים עצומים, משתקים, בעיקר בקרב ההורים. אותי משתק הפחד מההפך, ממה יקרה אם לא כולם ילכו לחינוך מעורב. הגטאות שנאה האלה ימשכו, תשאר הבורות משני הצדדים, ההתנשאות, ההבדלות.

מי שמתחנך בחינוך המשלב מגדיר את עצמו קודם כל חלק מעם ישראל, אח"כ חלק ממגזר בתוכו. וכך תחושת הזהות הפרטית שלו מתחזקת, וככל שיהיו יותר כמוהו – העם יהיה מאוחד יותר וחזק יותר.

יש דרכים להתמודד עם הפחד מהשילוב הזה, אבל תחשבו על זה כמו שאתם חושבים על אהבה: יש המון סכנות, אבל יש הרבה יותר מה להרוויח.

מאמרים נוספים בנושאים דומים:

אני מחבב את התכנית "חתונה ממבט ראשון".

ד"ר גדי טאוב בוחר בהנרי קיסינג'ר: האיש שהפנה את המלחמה לנתיב שבו יתרונה של ארצות הברית יכול היה רק להתגבר, למרות חולשתה בשל ויטנאם.

עוד רגע קט בתי הספר יפתחו שוב את שעריהם ומאות אלפי תלמידים ישובו לשנת לימודים נוספת או יתחילו אותה לראשונה.

תגובות

כתבת:״ניסיתי להתקבל לביה׳ס דתי,ולא קיבלו אותי,כי לא הייתי מספיק דתיה!!״כלומר,הדתיים לא נתנו לך צאנ׳ס בכלל להכנס לבית סיפרם,כשהביה׳ס החילוני קיבל אותך..כך שזה מבטא שבעולם הדתי,אין מקום למי ששונה מהם,הוא נחשב עבורם פחות ערך,אני מדברת מניסיון!אני גרושה,אמא לנער בן 14 כיום,סובל מאספרגר(לקות תקשורת קלה)ועברתי לאלעד,כי שם יש בביה׳ס כיתה המתאימה לשבצו שם.כשנפגשתי עם המנהל,מיד כששמע שאני גרושה,אמר שהוא מצטער,אין לו מקום בכיתה לבני.הגבתי:הרי ידעת את נתוני בני מראש,אז איך יתכן שכעת אין מקום?והבנתי שהעובדה שאני גרושה,גירשה אותי מבית סיפרו,כי אצל הדתיים להיות גרושה,זה אות קין!גם בבניין שגרתי,פנו אליי שכנות,וטענו,שיש וועדת אכלוס,שלא מקבלת נשים גרושות,רק משפחות ועדיף בעל אברך!הופתעתי ונדהמתי,ואמרתי:פנו לבעלי הבית שלי,שהרי הם ידעו זאת,ואני כלל לא ידעתי..היותי גרושה,לא מעידה על הרמה הרוחנית שלי..אישה נשואה,מצבה המשפחתי לא מעיד על מצב יראת השמיים שלה..שנה וחצי גרתי באלעד,אספתי עצמי ובני וברחתי,ממח׳ חינוך שביזתה אותנו,ולא דאגה למסגרת חינוך נאותה עבור בני היקר!רצו לשבץ אותו בביה׳ס לנוער נושר בבני ברק,שראיתי אותו נחרדתי מההזנחה הפושעת שהייתה שם,ומהיחס המנוכר כלפינו..זה לא יהדות,שמבוססת על הכלה,קבלה,ואהבת לרעך כמוך,זה בזיון,חידלון,שיגעון,של פינגווינים שמכנים עצמם דתיים..ברחתי מהעיר,אך לא מהבורא יתברך,שסמכתי ושמחתי בו,וידעתי שבמקום שבעלי תשובה עומדים,צדיקים גמורים לא עומדים.. והוכחתי בשכונה,צניעות,ענווה,יראה,שכשעזבתי השכנה לידי,רכשה לי מתנה,חיזקה את ידיי,ואמרה לי:את משכמך ומעלה,גדולה מהחיים..כן רצו להקטין אותי,כי יש אנשים שכשהם מאפסים את האחר,זה מציף אותם בעליונות,כי הם ממילא מרגישים אפסים בתוכם..החילונים הם מקסימים,אנושים,עם דרך ארץ שקדמה לתורה, ובלי הכללות,כל אדם נבחן בעצמו,במידות היושר שלו,השם יתברך יודע את האמת.. בראשי-ת בר-א אל קי-מ סופי המילים אותיות:א מ ת!! אתם מוזמנים להגיב לי: avital0712@walla.co.il

בית ספר מעורב זה מעולה. ממליץ בחום לרודפת השלום לשלוח את ילדיה לבתי הספר הדו לשוניים של "יד ביד: המרכז לחינוך יהודי ערבי בישראל".

מקומם בגטו או באוטונומיה וצריך לפתור את הבעיה כי "ביחד" עם חילונים זה לעולם לא יסתדר וכל צד לעולם לא ירגיש טוב עם הצד השני, אז למה לבזבז מאמצים על דבר שאף פעם לא יקרה בטבעיות?

צריך להקים הרבה מחוזות נפרדים בדואים, דרוזים, מוסלמים, נוצרים, יהודים חילונים, חרדים, מתנחלים, שמאלנים - שום דבר אחר לא יצלח כאן ועכשיו אפשר להבין מדוע חרב בית המקדש וגלות בית ראשון ושני - בהחלט ייתכן שאנחנו עומדים בפני חורבן בית שלישי - תביטו איך מתנהלים פה לבני, יחימוביץ, בוז'י הרצוג, לפיד, דרעי, לפיד, בנט..... נראה לכם שאפשר לשים את אלה בסיר אחד ושלא ייגרם פיצוץ? תגידו שלום למדינה כי עם ניגודים כאלה שלא קיימים בשום מדינה שבעולם אי אפשר לחיות ביחד ולקיים ממשלה יציבה בלי שמישהו מהגורמים הנ"ל יפעל להפלתה והחלפתה כדי לתפוס לעצמו מקום בכס המלכות....

כל מה שכתבת הוא נכון. אבל... הבעיה היא שאנחנו חיים במדינת ישראל. אשר בה יש פעילות מיסיונרית חרדית-דתית חזקה מידי. אנחנו החילונים מפחדים שאם ניתן פתח קטן לילדים שלנו להתקרב למשהו דתי הם עלולים "ליפול בפח" ולהתחיל תהליך של חזרה בתשובה, שסופו, לצערנו הרב, הוא סגידה לרבנים מוזרים ושפלים שלא דואגים לעם ישראל אלא רק לעצמם. אנחנו לא מפחדים מהיהדות אלא מהממסד החרדי-דתי שהשתלט על הציבור המסכן החרדי דתי וממרר את חייו במצוות שלא מהתורה ולא מחכמי היהדות אלא ממצוות לפי גחמותיהם כמו לא לתלוש נייר טואלט בשבת. זה שטויות ולא יהדות אמיתית. ומזה אנחנו מפחדים. הרבנים האלה גורמים לצאן מרעיתם לבזבז ולבטל את זמנם היקר בסגידה לכל מיני שטויות במקום לעבוד וללמוד, הופכים אותם לעניים ותלותיים ומסוגרים וצרי אופקים. מזה אנחנו מפחדים. אנחנו החילוניים מתגוננים על נפשנו, וזה לא קל, תאמיני לי. אם לא נעשה את זה הכלכלה של המדינה תהרס וכל המדינה תהרס. אילו היינו חיים בחו"ל, שם הפעילות המיסיונרית החרדית-דתית חלשה פחות, וגם ההשפעה של ממסד דתי-חרדי חלשה יותר, אז היינו פתוחים יותר להתקרב לדת. זה עצוב אבל זה האמת.

ומה עם התרומה שלך ל"אחדות"? למשל, לעזוב את ההתנחלות הלא חוקית שבה את מתגוררת ולחזור אל תוך גבולות מדינת ישראל? ולהפסיק לפרסם דברי בלע גזעניים בעיתונות? אחרי שתעשי את זה תדברי איתי על סובלנות, כי לגזענים אין ולא תהיה סובלנות.

כפר אדומים הוא בי"ס לטהורי הגזע בלבד. הילידים, שהם הפלסטינים, לא יכולים ללמוד בו.

התגובות פה מייצגות את כל מה שנאמר בכתבה. אני דתית, למדתי בבתי ספר דתיים אבל תמיד היו לי גם חברים חילונים. בעבודה יש לי כל השנים חברים מכל המגזרים ביניהם חילונים גמורים, ימניים ושמאלנים. החיים ביחד מלמדים את כולנו לכבד האחד את השני גם כשאנחנו חולקים לחלוטין האחד על הדעות של השני. אני יודעת שהרבה מהאנטי דתיים באזור יקפצו אם אגיד להם שחברים שלי שמזמינים את כל החברה ידאגו תמיד שיהיה בין הדברים בכיבוד גם משהו קנוי כשר, והרבה פעמים ידאגו לכלים חד פעמיים עבור הדתיים. כנ"ל לגבי הליכה למסעדה כשרה כשיש במקום חבר'ה - ולא רק דתיים ששומרים כשרות. זו לא כפייה דתית, זו חברות אמיתי בין בני אדם שנהנים להיות ביחד ושבמאמץ אפסי דואגים לכך שזה יקרה. הטענות על מסיונריות חרדית - אינני חלק מהחברה החרדית, אך בתור מי שחיה קבוע על התפר בין כל החוגים היהודיים, המסיונריות הקיימת היא לא של חרדים אלא של "חוזרים בתשובה". החרדים בד"כ לא מעונינים לצרף לשורותיהם כי במציאות של חייהם כל החברה שמקיפה אותם שהיא רוב החברה הישראלית , מהווה לחץ עצום על הילדים שלהם לעזוב את אורח החיים שלהם - כן, מסיונריות חילונית, גם אם אף אחד לא מגדיר את עצמו כמסיונר. כל אחד מאתנו רוצה שילדיו ילכו בדרכו וכפי שהכותב אומר בצדק שהוא פוחד שילדיו יתחרדו החרדים פוחדים שילדיהם יעזבו את דרכם. אשר להתנפלות הכל כך שונאת למתנחלים, כולנו מבכים עכשיו את מציאות חייהם של תושבי עוקף עזה. חלק מאותם קיבוצניקים שהיום חיים בצל הקסאמים חגגו את ההתנתקות ואת פינוי גוש קטיף. גוש שהוקם ע"י ממשלת ישראל, גוש שתושביו היוו חיץ בין הפצמר"ים שחוטפים היום תושבי עזה לבין דרום הארץ. את רב הפצמרים שהם חטפו התקשורת לא טרחה כלל להזכיר כמו שהיא לא טורחת היום להזכיר ארועים שוליים כמו בקבוקי תבערה וכו'. פינוי יהודה ושומרון יביא את הפצמרים לביתך ולביתי. הקיבוצים בעוטף עזה פירסמו בזמנו מצגת מרגשת שנקראת"צבע אדום", המצגת מראה את האסוציאציות של אנשים וילדים בעולם הנורמאלי כשהם חושבים על צבע אדום - פרחים שמלות לילדות ועל הילדים שלהם שצבע אדום בשבילם הוא ריצה לממ"ד. בסיום המצגת הם שואלים: אבל למה זה מגיע לנו, הרי אנחנו היינו בעד ההתנתקות? אתה לוחם על זכויות אנשים שמנסים להשמיד אותנו כבר למעלה ממאה שנה. אנשים שאומרים בריש גליי שאינם מעונינים בשלום שאתה מתעקש לתת להם אלא בהשמדת ישראל ועידת חרטום, עקרונות החמאס, הנאום של ערפאת לבוחריו אחרי הסכמי אוסלו שבו הסביר שההסכמים הם כמו ההסכם שכרת מוחמד עם אנשי חייבר - שבט יהודי שנועדו להקל על השמדתם. מבחינתך ליהודים אין זכות לגור בחברון למרות שגרו בה מאות שנים ועזבו רק בגלל שבמאורעות תרפ"ט הערבים רצחו את כל מי שיכלו ובכך קידשו את זכותם הבלעדית על חברון. גוש עציון היה רק יהודי, גם הוא הפך אצלך לקרקע "פלסטינאית" קדושה. העובדה שמעולם לא הייתה פה מדינה פלסטינאית כלל לא מענינת אותך. צר לי להודיע לך שהגזען האמיתי הוא אתה שכל כך שונא את אחיך היהודים. א

"ללמוד עם משהו שונה ממני" זה באמת יפה אבל יש לי שאלה זה כולל גם ערבים או שהשונה ממני מסתיים בגבול האתני?

זה כל כך נכון וכואב. אני דתיה אבל נורא קשה לזהות את זה חיצונית, כי אני עם מכנסים וכתפיות. רמות השנאה והתעוב, חוסר הרצון להכיר ולשמוע שאני פגשתי כשלמדתי בחברה חילונית באוניברסיטה מדהימה. למדתי בקבוצה בה הייתי הדתיה היחידה, אולם אף אחד לא ידע שאני כזאת. היו פעמים שחשתי שאם הם היו יודעים הם היו מכים אותי. הפה היה פתוח חופשי. כולנו אמורים היינו לחשוב אותו דבר. החרדים היו עלוקות, ג'וקים. "הרוג כל ג'וק השמד כל חרק, כל דתי ב- TNT", לא זה לא נכתב בדר שטרימר. זה נאמר על ידי חברי, אנשים שהגדירו את עצמם ליברלים, סובלניים, בניגוד לחשוכים ההם שם בבני ברק. כל כך קשה היה ועצום. נורא נורא נורא.

ביחד, חרדלים וחילוניים התנכלנו לערבים בעלי השטח האמיתיים והיברחנו אותם בחסות צבא הכיבוש

לא יכול להיות עם במקום שבו המיעוט דוחה שלום וכופה מלחמה על הרוב בדרך של החזקת ביצי הממשלה

היה לי חבר חילוני כמוני ובהחלט לא אנטי דת. מדינה חופשית, איש באמונתו יחיה. אותו חבר סח לי יום אחד כי בנו הגדול חזר בתשובה והפך להיות ממש חרד. ניחא אמרתי לו הרי אתה חינכת אותו שיאמין במה שהוא חושב לנכון. אכן כן ענה לי ידידי: אבל הוא אינו מאפשר לבנו/נכדי, את החופש הזה שהענקתי לו מינקות. חומר למחשבה!!!

תמיד יהיו חלוקי דעות בין היהודי המאמין לבין היהודי הלא מאמין או תסלחו לי על הציניות.. זה שאינו רוצה להאמין. תמיד יהיו אותם אנשים שידעו לגשר ולנהל יחסי אנוש טובים למרות השקפתם השונה כמזרח ממערב, כי הם טובים יותר במידות ודרך ארץ או אם תרצו אנושיות טבעית פשוטה. לעומת זאת תמיד יהיו אותם מסכנים שחרדתם מהשונה מהם מעבירה אותם על דעתם עד כדי שינאה עיוורת. אותם אפשר למצוא גם במחנה "החרדתיים הקדושים מקיימי המצוות" וגם במחנה "החילוניים יפיופי הנפש הצבועים" אין לזה קשר לדתי או חילוני.. אבל כן יש לזה קשר למעשים טובים או לא טובים..

אוהה ורציתי עוד להוסיף, שהמחלוקת האמתית בעם שלנו היא בין היהודי שרוצה לשמור על טוהר נשמתו היהודית הנצחית היקרה לו ביותר לבין אותו יהודי שיהדותו נחשבת בעיניו כאפס, וכלום קליפת השום או יותר מזה הוא מואס בה אפילו מתבייש בה ומתעב אותה ורוצה כ"כ להיות ככל העמים.. זה רוצה לחיות לפי תורת ישראל לעם ישראל בארץ ישראל והשני רוצה לחיות במדינה חופשיה מדת ולכל העמים. אותו יהודי חילוני תמיד ימצא עצמו מתבלבל, כי הוא עצמו מוכן לנער עצמו מכל סממן של דת ורוצה לקבל בני דת אחרת כשווים לו [עד כמה שהוא מסוגל לקבל זאת.. אני לא בטוחה שהוא לגמרי נטול צביעות..] אבל נתקל בבני דת אחרת שלא מוכנים כמוהו להתנער מדתם. בקיצור זה מה שקורה היום כמו תמיד ואולי יותר תמיד.. מלחמת דת. היא קיימת פה בארץ ישראל בין יהודים והיא קיימת בעולם בין כל הדתות big time !!

בתגובה לבי"ס משותף בין חילונים ודתיים. אני חושבת שאפשר לכבד אחד את השני גם אם לומדים בבתי ספר שונים. אין הכרח להתערבב בשביל לנהוג בכבוד הדדי. כאם שמחנכת ילדים נראה בעיני קצת מגוחך לקחת סיכון שילדיי בגילם הרך ודעתם שעדיין אינה מעוצבת יתבלבלו בדרך רק כדי ללמוד לכבד את השונה ממך. אפשר וצריך וחובה וטוב מאוד לכבד את השונה מבלי לסכן עקרונות חשובים לא פחות. זה אולי מתאים לאלה שחושבים שדת זה סתם עוד דרך לחיות את החיים, כמו עוד שיטת תזונה וזה בעצם לא משנה מה בחרת כל עוד אתה מכבד כל דרך אחרת. בשבילי יהדות, תורה, אלוקים, אמונה, מצוות, קדושה.. זה דבר נשגב. ואני לא מתנצלת על זה. יחד עם זה אין סתירה שתהיה בי יכולת להעניק כבוד, אהבה וחמלה לשונה ממני. ואני רוצה שגם ילדיי יתחנכו כך.

אין כזה דבר עם פלסטינאי. המדינה הזו הייתה 90% ביצות מדבר ושממה עד שעם ישראל החל לחזור אליה לפני כ 200 שנה. אין מצב שמקום גאוגרפי פורה כמו א"י שעברה בו דרך המשי. יהי כ"כ חרב 1,500 שנה ! והוא פתאום פורח עם חזרת היהודים לכאן... הערבים..רובם מהגרים שהיגרו לכאן ממצריים סוריה ועיראק עם העליות הראשונות... פשוט..אין מענה לזעקת הנשמה אל בוראה בקרב הרבה חילונים..אז מספקים לכם דת..השלום..ממש כמו פרס/רבין מסממים אתכם בסיסמאות נבובות ושקריות חסרות כל בסיס ונפשכם הזקוקה לאמונה קונה את זה.. השלום יבוא כשכל עם ישראל יהיה בכל ! ארצו באחוה ובהתקדמות רוחנית בדרך התורה והמצוות עד להקמת בית המקדש השלישי במהרה בימינו אמן !!

ביום שתופרד הדת מהמדינה הכל יהיה קל יותר , מי שיבחר בדת יצטרך לממן את הרצון שלו לחיות חיי דת לצד מדינה נאורה

אתם מטורפים? איך בכלל עולה בדעתכם ללמוד עם השונאים והרוצחים הגדולים שלנו? מה מצאתם בהם? למה אתם בכלל מתחברים אליהם? יום אחד הם "ידידים" ויום אחד הם רוצחים!!! תסתכלו להם בעיניים ותראו את השנאה שלהם כלפיכם. אל תעזו בכלל להיכנס ללמוד במוסדות איתם כדאי שתשמרו על חייכם הם יותר חשובים מהם!!!

עם זה קבוצה של אנשים שיש להם מכנה משותף היסטורי,מדיני,תרבותי,דתי או חברתי והם אלו שמחליטים לקרוא לעצמם עם. הם לא זקוקים לאישור של הרבנות או כל גורם אחר. עמים שונים קמים ומתהווים לאורך ההיסטוריה אפילו בימנו אנו באירופה,אפריקה ובדרום אמריקה.היהודים ברחבי העולם משתייכים לעמים המדיניים בהם הם חיים. אמריקה,אוסטרליה,צרפת ,מרוקו וכל היתר הם עמים שמכילים אנשים ממוצא דתי,תרבותי,אתני שונה לחלוטין.

עם ישראל "מפוזר ומפורד" מזה כשלושת אלפים שנה , כפי שכתוב במגילת אסתר שנכתבה בפרס , בגלות שלאחר חורבן ביית ראשון. כל נסיון להתרפק על "אחדות" ו"שותפות גורל" יישאר בגדר אוטופיה בשל אופיו המיוחד של עם ישראל. עצוב ומדכא ככל שיהיה , זהו גורלו המיוחד של עמנו.

קרני היקרה , עשית טעות קשה כשבחרת ללמוד בליידה. חבל שבחרת ללמוד דווקא בספינת הדגל של השמאל החילוני והסזון. כבעל רקע דומה קצת לשלך, אני בחרתי ללמוד בבויאר, שהוא בי"ס פלורליסטי וסובלני . לשמחתי לא עברתי מה שאת עברת, ולא הצטערתי על כך לרגע.

לדעתי כמעט כל ילדה דתייה שתלמד בבית ספר חילוני תצא חילונית, או לכל הפחות לא בתולה.

קרני יקרה תבדקי קמת מה קורה אצלכם בכפר אדומים ומה קורה בתקוע. בית הספר כולל דתיים וחילוניים . הוא מכריז למעשה שהתורה בכלל לא מחייבץ , היא מכסימום פולקלור שהיה פעם מקובל. זה למעשה חינוך אנטי דתי לידלים ממשפחות דתיות. זה אומר להם : תעזבו אתכם מתורה וממצוות זה סתם פולקלור. ולכן אם תבדקי תראי שלילדים ממשפחות דתייות ברצינות ולמשפחות זה מצב בלתי אפשרי ולכן הילדים ממשפחות דתיות ממש עוזבים מוקדם ככל האפשר את בית הספר בכפר אדומים או תקוע ועוברים לאולפנות ולישיבות תיכוניות. זו המציאות. חוץ מזה הסיפור שלא קיבלו אותך לאף תיכון דתי בגלל שלמדת בכפר אדומים ובגלל שמשפחתך לא דתית-מןוצהרת - הוא מוזר ותמוה. טרם נשמע סירוב שכזה.כדאי שתנסי לשחזר את הסיבות האמיתיות.

קרני יקרה תבדקי קמת מה קורה אצלכם בכפר אדומים ומה קורה בתקוע. בית הספר כולל דתיים וחילוניים . הוא מכריז למעשה שהתורה בכלל לא מחייבץ , היא מכסימום פולקלור שהיה פעם מקובל. זה למעשה חינוך אנטי דתי לידלים ממשפחות דתיות. זה אומר להם : תעזבו אתכם מתורה וממצוות זה סתם פולקלור. ולכן אם תבדקי תראי שלילדים ממשפחות דתייות ברצינות ולמשפחות זה מצב בלתי אפשרי ולכן הילדים ממשפחות דתיות ממש עוזבים מוקדם ככל האפשר את בית הספר בכפר אדומים או תקוע ועוברים לאולפנות ולישיבות תיכוניות. זו המציאות. חוץ מזה הסיפור שלא קיבלו אותך לאף תיכון דתי בגלל שלמדת בכפר אדומים ובגלל שמשפחתך לא דתית-מןוצהרת - הוא מוזר ותמוה. טרם נשמע סירוב שכזה.כדאי שתנסי לשחזר את הסיבות האמיתיות.

קראתי את דבריה של קרני מספר פעמים קודם לכן במאמרי דעה ואכן כפי שכתב אחד מקודמי היה ברור שקרני מונעת משנאה לערבים ושמאלנים ועוד ועוד, כל מי שאינו ימני כמוה זוכה לחרפות המעוותות את המציאות. אני חילוני שמאלני הנשוי למעלה משלושים שנה לדתיה ימנית מתונה. מניסיוננו, סובלנות היא הבסיס היחיד עליו אפשר לבנות חיים משותפים. אז קרני אלדד, למדי לקבל ולכבד את השונים ממך: השמאלנים והערבים ועוד ועוד. אם ברצונך לבנות חיים משותפים את מוזמנת להצטרף למאמץ אך לשם כך יהה עליך להתמתן. רק כך נוכל לבנות שיח משותף וחברה ישראלית יציבה לדורי דורות. ועוד דבר אחד, אם את קוראת את דברי, תתאפקי מלהגיב "אבל הם רוצים לגרש אותי מביתי, אבל הם תומכים בטרור" ועוד כאלו. אם תוותרי על ה"הם" ותביני שיש "אנחנו" נוכל להקים משהו שונה וזה כולל חילונים, דתיים וחרדים, ימנים, שמאלנים ומתנחלים וגם ערבים ויהודים. הדרך תהיה ארוכה וקשה אך כל אחד מאיתנו חייב לצעוד את הצעד הראשון בדרכו שלו.

קראתי בתשומת לב, והגעתי למשפט שמתאר, בין המאבקים שאת מפרטת ש"היית חייבת להיאבק על כל דבר", כדברייך: "לדרוש שיוציאו את בית הספר לתוכנית "גשר", לפגוש את העם שלנו שהם כל כך שונאים, לפני שהולכים להפגש עם ערבים בגבעת חביבה". המשפט הזה חושף הרבה. למה, לדעתך את חייבת להיאבק על כך שבית הספר ישתתף בתוכנית מפגשים עם חלקים מבני עמו **לפני** שהולכים להיפגש עם ערבים מגבעת חביבה? וכי אי אפשר לדחוף תוכנית גשר בלי קשר למפגש עם הערבים, במקביל לה, או אולי גם אחריה בלוח הזמנים? מאוד אופייני, הגישה המיתממת הזאת: "קודם תיפגשו עם יהודים XYZDJGOIGF, ורק אחר כך עם ערבים". במקום שתגידי בפרצוף שלא נראה לך זה שנפגשים עם ערבים בכלל. אגב, אם את חושבת שבבית הספר שונאים את העם שלנו ("את העם" בכללותו, כך כתבת. לא רק "|חלקים מהעם"|, למה הלכת ללמוד דווקא בבית ספר שהוא שונא-ישראל, לדעתך? כדי להכעיס? אין בתי ספר חילוניים שלא ממש שונאים את עם ישראל?

מאד בעיני שכך מתנהגים בבי"ס "חילוני". בבית ספר שבו אני למדתי לקחו את הילדים החילונים לסליחות, לא לקחו להפגנות מכל סוג שהוא ולא היתה חסרה שום מזוזה.

דתי הוא אדם המשתמש באמונות ורעיונות להשפיע על האחר או לגרום לו לחשוב כמוהו. זו ההגדרה למעשה. מדוע את צריכה להתבייש בדרך חייך? טכנית על אף שאין לי כיסוי ראש גם אני למעשה דתי רק בגלל שבתור אקטיביסט נניח או אומן אני בוחר בדרך של שלהוב האחר או השפעה עליו, גם אם תוקפנית ללא הכאה או הרמת יד... אקטיביזם גם הוא יכול להיות דתי מאד וגם הערצה של להקה או סגנון מוזיקה כלהוא... טכנית את כמוני בדיוק ואת בטח בן אדם ממש נאה וחזק ובעל השפעה... הבעייה שמעולם לא הגדרנו מהו אדם דתי באופן שיגרום לנו לחוש אמפתיה כלפי אוכלוסיה דתייה. הבעייה היא כאשר אוכלוסיה כזו מאיימת על מערך האמונות והרעיונות שלי כי היא מנסה לכפות עלי את דתה בניגוד לרצוני ואני מאבד חברים טובים שקודם היתה להם הערכה אלי אל חשיבה המסבה להם ולי צער כי הם מוכרחים להאמין בדבר שלא עשה להם טוב... אמנם לא הייתי מתעניין בכל מה שקשור להערצה של זמרים מסויימים או בזולת אם לא היו מנסים להחזיר אותי בתשובה כנראה! =)

עד מתי אתם פוסחים על 2 הסעיפים או לכאן או לכאן ראה תנך אליהו בהר הכרמל עים 250 נביאי הבעל השם הוא האלוקים בקרוב אצל כולכם קים