רוצה ללמוד תורה? תשלמי!
עליזה לביא

רוצה ללמוד תורה? תשלמי!

הדרך אל בית המדרש לנשים עוברת דרך תקציב המדינה, וזה מעולם לא נקבע דרך משקפיים מגדריים. חה"כ עליזה לביא על אפליה בחסות המדינה אחרי שניצחה את האפליה בחסות הדת

זו כבר לא בשורה חדשה  - גם נשים לומדות תורה. לימוד התורה הוא כבר מזמן לא רק נחלת הגברים. למעלה מעשרים שנים נשים לומדות תורה לשמה במדרשות, במכינות ובבתי מדרש: מעיינות, חוקרות, מעמיקות, דורשות. מלמדות ומגדלות דור של ילדים וילדות, תלמידות ותלמידים מלאי חכמה ודעת. ויש ביניהן כאלו שהן גם פוסקות. שהחליטו לקחת את הידע הלאה. לעשייה, לשותפות בעולם העשייה וההלכה. אך בשונה מגברים, זמן לימוד התורה הארוך, של הלומדות, המתפרש על פני שנים רבות  - אינו מוכר, אינו מוערך. ואינו זוכה להיות מוכר וממומן על ידי המדינה.

במדינת ישראל רובם הגדול של בתי המדרש לנשים נתמכים כלכלית על ידי מקורות חיצוניים, ובעיקר מיהדות העולם האמידה. מקרנות פילנטרופיות, עזבונות או משפחות ששמו להן מטרה לקדם מוסדות שיכשירו נשים לעולם הידע, הדעת והמעשה התורני וההלכתי. ללא מסע שנור קבוע מידי שנה בשנה, בקהילות הגבירים והגבירות שמחוץ לגבולות ישראל  קשה לקיים בית מדרש לנשים. מימי הראשונים בכנסת קידמתי את הגברת לימוד התורה לנשים, ואת השתתפות המדינה בו כך שהמדינה תכיר באותן נשים ותסייע להן כספית. ואכן, בעקבות כך ובעזרת שיתוף הפעולה עם משרד החינוך, הוכרה בספטמבר האחרון זכותן של הנשים לזכות בתמיכה. אולם בדיון שערכנו בוועדה התברר כי בעוד הסף המזכה בתמיכה ממשלתית הוא לימוד של 24 שעות בשבוע, תוכניות הלימודים הקיימות כיום בשטח הן של20 שעות לימוד בלבד ועל כן הן לא זכאיות למימון. קיים פער בין השטח לבין התקנות. מחד, משרד החינוך מבקש להגדיל את שעות הלימוד ומאידך לא קיים תקציב לעשות כן. פער מגדרי נוסף שהתברר לנו במהלך הדיון בוועדה הוא כי בשונה מבחורים הלומדים במכינות קדם צבאיות ופטורים מתשלום ביטוח לאומי עד גיוסם, הבנות אשר לומדות במדרשות לפני שירות לאומי אינן זכאיות לאותו פטור וחייבות בתשלום.

האם קולה של היהדות בישראל צריך תמיד להיות קול גברי? האם אין מקום גם לקול נשי? בשנים האחרונות קם בישראל דור של נשים דתיות ודעתניות, מסורתיות ומשכילות – וכל אלו דרים אצלן בכפיפה אחת. הציונות הדתית, המקורית והמתונה, הוציאה ומוציאה מקרבה מאות ואלפי נשים המגיעות לצמרת האקדמיה והמשפט, החברה והמדע, החינוך והמחקר. ובכל זאת, במרחב הציבורי נשמע לרוב את הקול הגברי של הרבנים והמורים.

מקרים מסוג זה דרבנו אותי להובלת התקציב המגדרי. תקציב המדינה שונא נשים, לכן אחד הדברים שהספקתי בשנה וחצי האחרונות זה להעביר את תקציב המדינה כך שיתנהל תוך הרכבת משקפיים מגדריות. השנה היינו אמורים לעשות זאת בפעם הראשונה. כך היה משרד החינוך נדרש להציג נתונים ולהציג מציאות בה אחוזים בודדים הולכים לנשים והשאר לגברים. אולם במציאות הקיימת הנשים שוב נופלות בין הכיסאות. נוצר כאן עוול וזהו חוסר אחריות שמקבע את אי השוויון שיהיה פה לדורות. אסור לנו להמשיך להישען רק על תרומות, על המדינה להכיר ולממן את לימוד התורה לנשים. יש מקום לבחון מחדש את הסעיפים המעניקים מימון ללומדות התורה, שינויים בהם יאפשר העצמה ועשייה מבורכת.

מאמרים נוספים מאת עליזה לביא

"בימים ההם אין מלך בישראל, איש הישר בעיניו יעשה". כך נחתם ספר שופטים.

מאמרים נוספים בנושאים דומים:

עוד רגע קט בתי הספר יפתחו שוב את שעריהם ומאות אלפי תלמידים ישובו לשנת לימודים נוספת או יתחילו אותה לראשונה.

גלית דהן קרליבך

עם פתיחת השנה, אני בעניין של לבטל טרנדים חינוכיים: משרד החינוך נוקט בתהליכי "החלבה"- מסירת עובדות לתלמידים בדבר החובה לאכול 4-

תגובות

תקציב מגדרי מביא בדיוק להיפך משוויון. מה שצריך הוא להסיר את "המשקפיים המגדריות" ולתקצב מוסדות, אך לדרוש (ולפקח) שימוש בתקציב באופן שוויוני. אין תכנית לימוד לנשים? אין תקציב. אין עובדות נשים בארגון? אין תקציב! לתקצב מוסדות גבריים ואז כתיקון לדרוש לתקצב גם מוסדות נשיים? בשום אופן לא. זה לא שוויון.