הבית היהודי והמודל היהודי
אבישי עברי

הבית היהודי והמודל היהודי

למה כולם נרעשים ממה שקורה במפגלת "הבית היהודי"? יכול להיות שהם רוצים מודל חדש לישראליות שלהם? ואולי ענייניו הפנימיים של המגזר כבר לא ככ פנימיים?

הרבה מילים נשפכו על הרשימה שבחרו מתפקדי "הבית היהודי" בשבוע שעבר, בעיקר מילות ביקורת ואכזבה. ובצדק, הרשימה אכן נושאת משמעות רבה, אבל כשמבינים בדיוק כמה משמעות, הביקורת מקבלת את מקומה הראוי.

רוב המבקרים התאכזבו מהרשימה שנבחרה בגלל המקום הרב שניתן בה לפוליטיקאים המאופיינים יותר מכל במגזריותם, כלומר בדאגה לחלוקת תקציבים מוגברת לבני הציונות הדתית, מוסדותיהם, ישוביהם וכו'. הבאזז החזק סביב המפלגה, הסקרים החיוביים ומעל לכל, הפנים שהוצגו בקמפיין האינטנסיבי והמאוד מוצלח של המפלגה והעומד בראשה. פנים צעירות, מגניבות, תל אביביות ועוד מילים שמשרדי פרסום אוהבים לכלול בתיאורי קמפיין (אבל הפעם, כאמור, זה באמת עבד). אותו הבאזז הביא לכך שיותר מארבעים איש הצטרפו למרוץ על מעט המקומות הפנויים ברשימת המפלגה לכנסת.  

הרשימה הייתה ללא ספק המגוונת ביותר שנראתה אי פעם במפלגת הציונות הדתית, מפלגה אפורה וקשישה שעד לפני שנתיים שלוש זוהתה בעיקר עם שפמים וחולצות פלנל. היו שם ליכודניק חילוני חובב כדורגל מהשומרון  וכוכבן ריאליטי, מנהיג תנועת הסטודנטים הגדולה בישראל וערביה מוסלמית אם לשני חיילים קרביים בצה"ל. אנשי אקדמיה ותקשורת ופעילות חברתיות בולטות ממגוון תחומים וממקומות רחוקים מאוד זה מזה על פני הספקטרום הדתי.

בפועל כאמור נדחקו רוב הדמויות המגוונות ומעוררות העניין מפני הח"כים המכהנים, אנשים פחות או יותר חיוביים ברובם אבל בהחלט כאלה המזוהים עם המגזר ולא עם שאיפות להנהגה לאומית. את הדי האכזבה (והשמחה לאיד מצד שני) יכולת לשמוע בימים שאחרי הבחירות בכל רחבי הרשת. אבל רגע, מה קרה כאן? מדוע העובדה שהמפלגה הדתית לאומית בחרה לה רשימה, ובכן - דתית לאומית - לכנסת, מהווה אכזבה גדולה כל כך לרבים מתומכיה וממלאת את מתנגדיה שמחה (לאיד)?

אולי זה קורה כי ענייניו הפנימיים של המגזר הדתי לאומי בכל זאת כבר לא כל כך פנימיים. אולי רבים רבים מחכים להפצעתו של דגם יהודי חדש שיצליח במה שהציונות הדתית מדברת עליו כבר כל כך הרבה זמן: דגם של חיים מסורתיים אבל מודרניים, הלכתיים אבל סובלניים ופתוחים. עלייתה של מפלגת הציונות הדתית בסקרים לא נובעת רק מסלידה מבנימין נתניהו או התפכחות מ"תהליך השלום" אלא גם מציפייה אותנטית לדגם מסוים של ישראליות שהציונות הדתית מסמלת.

ניתן לומר כי ההתעניינות התקשורתית הרבה בהרכב רשימת הבית היהודי היא סיפור יותר גדול מהרכב הרשימה שנבחר. כמובן שאם ימשיכו בציונות הדתית לבחור פוליטיקאים שמתעניינים יותר בהזרמת תקציבים לאנשי שלומנו מאשר ביצירת ישראליות יהודית (או יהדות ישראלית) חדשה, יתכן שהשינוי התרבותי המיוחל הזה יתעכב, או יצטרך למצוא לו אפיקים אחרים לפרוץ דרכם.

מאמרים נוספים מאת אבישי עברי

חוק המרכולים. שבוע שלם עסקה התקשורת אך ורק בחוק מוזר שנראה כל כך חשוב עד שחברי כנסת הוזעקו מביתם באמצע שבעת ימי אבלם על מנת להעביר אותו (או להתנגד להעברתו).

מאמרים נוספים בנושאים דומים:

אני מחבב את התכנית "חתונה ממבט ראשון".

ד"ר גדי טאוב בוחר בהנרי קיסינג'ר: האיש שהפנה את המלחמה לנתיב שבו יתרונה של ארצות הברית יכול היה רק להתגבר, למרות חולשתה בשל ויטנאם.

תגובות

התעניינו בהם כי נפתלי בנט הוא פירומן שמאיים לגרור את כולנו למלחמה. השמחה לאיד היא כי לא נבחרו עלי תאנה.

ואולי כדי שהציונות הדתית תוכל להמשיך לעבוד על הדגם המשופר לחיים טובים, יהיה זה נכון מבחינתם להשקיע כסף במעבדה המגזרית, איפה שמתרחש כל המו"פ.

אני בחרתי בכם לי לעם מכל העמים ואתם בחרתם בחוכמי חלם ובקבוקים רקים...מעתה לא יקרא שימכם ״עם בחירה״ כי אם ״עם בחרא״!

מדובר ב"שבתאים," מודל שנות האלפים. מאחורי החיוכים והאחוקים מסתתרים בוני בית המקדש החדש ,רק שהפעם כולנו נהיה הקורבנות .

בנט הוא פירומן והבית היהודי . המפלגה החשוכה שלו. תהרוס את החברה והמדינה