האישה החכמה
קרני אלדד

האישה החכמה

כמו בכל קהילה, גם כזאת יותר הומוגנית מהתקועית, יש מריבות. ככה זה כשחיים יחד. אבל גם הדתיים מבינים שעדיף לחיות עם פסל מאשר עם פסל שבור, קהילה חצויה וריב סמיך באויר. קרני אלדד פנאטית לרעיון האחדות

תגובה לתומר פרסיקו: הפסל הפסול

"וַיִּשְׁלַח יוֹאָב תְּקוֹעָה וַיִּקַּח מִשָּׁם אִשָּׁה חֲכָמָה... וּבָאת אֶל-הַמֶּלֶךְ וְדִבַּרְתְּ אֵלָיו כַּדָּבָר הַזֶּה וַיָּשֶׂם יוֹאָב אֶת-הַדְּבָרִים בְּפִיהָ. ותֹּאמֶר הָאִשָּׁה הַתְּקֹעִית אֶל-הַמֶּלֶךְ וַתִּפֹּל עַל-אַפֶּיהָ אַרְצָה וַתִּשְׁתָּחוּ וַתֹּאמֶר הוֹשִׁעָה הַמֶּלֶךְ... לְשִׁפְחָתְךָ שְׁנֵי בָנִים וַיִּנָּצוּ שְׁנֵיהֶם בַּשָּׂדֶה וְאֵין מַצִּיל בֵּינֵיהֶם.." (שמואל ב יד)

הדיון בנוגע לפסל שהוצב ארבעה בתים מביתי שבתקוע ממשיך לעורר סערה. הכל התחיל לפני כמה ימים כשפסל לבן ויפיפה, של אישה שפלת מבט, הוצב בכיכר זנוחה בישוב. זוהי "האישה החכמה" מספר שמואל, והפסל הוצב ברחוב הקרוי על שמה. הרשת הישובית, שלרוב שומרת על נקיות שפתיים, על נימוס ודרך ארץ, התדרדרה למחוזות שלא הכרנו. פתאום יצא השד הדתי-חילוני מהבקבוק, וזה לא נראה יפה.

כמו בכל קהילה, גם כזאת יותר הומוגנית מהתקועית, יש מריבות. ככה זה כשחיים יחד. ותמיד יש כמה קולניים יותר, בוטים יותר, המלהיטים אותן. כך גם כאן: כמה מתנגדים, כמה תומכים, הרבה יצרים (לחילונים, לדתיים אין יצרים...) וקיבלנו ריב אמיתי, עמוק וחריף.

רוב חברי הישוב לא הצטרפו למהומה ברשת. אבל כשהפסל הושחת גם הדתיים ביותר התקוממו. כי גם הם יודעים שעדיף לחיות עם פסל מאשר עם פסל שבור, קהילה חצויה וריב סמיך באויר. מאז שמישהו שבר את הפסל, יש ניסיונות אמיתיים לגשר בין החילוניים והדתיים בישוב. יש שיח עמוק, ויוזמות מרגשות שמוכיחות שלושה דברים: כמה הקהילה הזאת חזקה ורוצה להשאר ביחד, כמה האנשים המרכיבים אותה מקסימים, וכמה העקרונות העומדים בבסיסה איתנים. מישהו אולי שבר לפסל את האף, אבל לא הצליח לחבל באחדות, ההפך, זה הוא שחזר לאחד את כולם.

לחיות ביחד זה לא קל. החילונים מרגישים שהם מוותרים כל הזמן, ושהם היחידים שמוותרים. הדתיים, לעומתם, ניצבים מול דילמות לא פשוטות מידי יום. החיים של אוכלוסיות מגוונות כל כך יחד מאוד מורכבים ודורשים סבלנות וקבלה ואהבת כלל ישראל כדרך חיים. אסור שבישוב מעורב יגורו אנשים שבאו אליו רק בגלל איכות החיים. לישוב כמו תקוע צריך לקבל רק אנשים פנאטים לרעיון האחדות. כאלה שמוכנים להקריב למענו, כי הם רואים את החשיבות שלו מול העיניים. כאלה שמבינים את המורכבות ושמחים לחיות איתה.

האישה החכמה מתקוע יכולה עכשיו לחייך קצת. שני הבנים שלה השלימו אחרי ריב מר, והאהבה שלהם עמוקה יותר, והקשר ביניהם חזק יותר בזכותה.

מאמרים נוספים בנושאים דומים:

אני מחבב את התכנית "חתונה ממבט ראשון".

ד"ר גדי טאוב בוחר בהנרי קיסינג'ר: האיש שהפנה את המלחמה לנתיב שבו יתרונה של ארצות הברית יכול היה רק להתגבר, למרות חולשתה בשל ויטנאם.

עוד רגע קט בתי הספר יפתחו שוב את שעריהם ומאות אלפי תלמידים ישובו לשנת לימודים נוספת או יתחילו אותה לראשונה.

תגובות

קרני, מה עם הטורים השבועיים בהארץ? אנו מתגעגעים לבידור הגרוטסקי בו הולעטנו במשך תקופה כה ארוכה! ׳פאנטים לרעיון האחדות׳? אני עוד זוכר את מנשר ׳צא מן המחנה!׳ לרב פרומן ההזוי לאחר שהלז נפגש עם אנשי חמאס. מנשר זה היה חתום ע״י ׳אנשי כהנא בתקוע׳. ממש אחדות.. ומי שמכיר קצת את כהנא הטמא יודע בדיוק עד כמה אפס זה היה סובלני. גם לא ממש פירטת בפני אילו דילמות ניצבים הדתיים..

אני חושבת ש א פ י ל ו הבעיה והסיכסוך לא נבע מהנושא חילוני דתי, אלא מי משהו הרבה יותר עמוק ופוגע לכולם: וזה שלא הודיעו, לא התייעצו ולא התריאו לקהילה בכלל שעומדים להעמיד פסל באחד הכיכרות, ןסידרה של פסלים בכמה נקודות. במקום זה העמידו אותה בצורה פתאומית, כהוכחה גמורה, ובצורה, הייתי אומרת, כפייתית. ממש דומה לארועים האחרונים ביישוב. לכפייתיות שבה מביאים " יועץ אירגוני" שכותב דוו'ח עם המלצות שלא נותנים לאף אחד ליראות, אבל כן,ןמהר, מנסים לממש אותם בצורה כפייתית, גם. האים זה אותם האנשים או בן אדם שנמצאים מאחורי הרעיון של הפסלים גם.? אותו ועד מנהל? או משהו מתוכו? אני מאמינה כל רגע שעובר יותר, ש ד ו ו ק ה במקום כמו תקוע, עם החיבור החילוני דתי והכבוד הדדי שאכן קיים, גם אם זה מפריע לכמה צרי עין, או זה מזיק לכמה הרסניים שהיו רוצים לראות את זה מפורק, דווקה בתקוע להעציב " עובדה גמוה " כזאת ברחוב, בלי להתייעץ ולשתף לכולם קודם, זה ממש לשים אבן בדרל על מנת להכשיל את ההולכים בה. אני תוהה מאוד באיזה כוונה זה נעשה, ועל ידי מי. הועד מנהל הזה ?

פסל זה אסור! תמונות של רבנים או של המשפחה מותר. זה שיש סתירות בדת עצמה זה סיפור אחד, אבל זה שגם כשכבר יש איסור ברור אנשים עוברים עליו ומוצאים הצדקות חסרות כל היגיון זה הזוי. אולי זה מה שאתם הדתיים, אנשים הזויים חסרי כל היגיון בריא. כשאני שואל דתי למה אסור פסל אבל תמונה מותר? שהרי גם תמונה היא "בצלם" (של מי שזה לא יהיה) הוא תמיד מתפתל ונותן תשובות של ילד בגן.

חסר לי משהו במאמר המיופייף: הפסל המשוקם הוחזר למקומו והופקדו משמרות משותפות של דתיים-חילוניים על שמירתו. ואם זה טרם נעשה, היכן דרישתה של הכותבת שכך ייעשה?