השאירו פרטים ונחזור אליכם...

פרטים נוספים

הורים וחניכים ממליצים על המחנה המשותף

הורים וחניכים ממליצים על המחנה

אני מאוד מרוצה שהיא השתתפה במחנה המשותף, אין מה להתלבט בין מחנות אחרים, החוויה היא יוצאת מהכלל עבור הילדים שלנו. לא שמעתי על ילד שלא יצא מרוצה מהמחנה המשותף. הילדים רק מחכים לפעילויות ההמשך של המחנה. זה ממשיך את האתוס החינוכי שאנחנו רוצים להקנות לילדים שלנו ,של לחיות ולחנך יחד. נוצר פה גרעין חברתי מאוד משמעותי וזה הדבר העיקרי שחן לקחה מהמחנה הזה... משהו בגאווה שלה בהשתתפות בחינוך המשלב (התחזק), בכך שהיא רואה שיש גם ילדים ממקומות אחרים שהיא יכולה ליצור איתם קשר ויכולים לחלוק חוויות יחד ואני חושב שזה מאוד חשוב לה.

החברויות שהבת שלי יצרה שם זה לא חברויות שהיו לה קודם, אלה חברויות שגם היום, חצי שנה אחרי היא בקשר כמעט יום יומי עם חלק מהחניכים. זה ייחודי. זה לא סתם להעביר חלק מהחופשה. חוץ מזה, המסרים שמעבירים להם במחנה הם שלא חשוב מה אתה ומי אתה, אתה עדיין יכול להיות חבר של מישהו ששונה ממך. 

המחנה זה משהו שפתח אותי לכל מיני דברים אחרים ופרץ לי כל מיני גבולות, מה שלא יכולתי לעשות סתם בקיץ רגיל...

הוא פגש הרבה ילדים, הוא נחשף לכל מיני שיחות ודיונים גם עם המדריכים וגם על הילדים. כל מיני דיונים על כל מיני נושאים שאני לא חושבת שהוא דן בהם בעבר, על איפה אני בחברה? מה התפקיד שלי? ומה מצפים ממני? כל מיני דברים שנגעו בו. המחנה המשותף יחסית ארוך, במובן הטוב, ויש זמן לעכל דברים וגם לחוות אותם וגם מדברים על תכנים ערכיים, חברתיים, חינוכיים וגם עושים דברים שהם כיפיים וגיבושיים. המחנה הוא הזדמנות טובה להיחשף במינון נכון, בהשגחה ועם שליטה וזה מאוד חשוב בגילאים האלה. הכול מאוד בשליטה אז זו בעיני הזדמנות מצוינת.

אני חושבת שלקחתי משהו את הדבר הזה שנקרא אומץ. אומץ להכיר ולנסות...אני חושבת שהכרתי המון אנשים ואני עדיין בקשר איתם...ואני חושבת שלמדנו המון אחד מהשני, אנחנו מאוד משפיעים אחד על השני בחיים ומבחינתי זה אומר שתרמתי במשהו. הצלחתי ללמד אחרים דברים שאני יודעת והם לימדו אותי דברים שלא ידעתי וזה ממש נחמד.

יש למחנה יתרונות בפן החברתי והערכי. האינטנסיביות בלהיות 10 ימים מחוץ לבית ורק עם חברים זה פשוט כיף גדול... הבן שלי אמר, הייתי רוצה עוד שבועיים. כשהוא חזר הביתה מהמחנה הוא קודם כל רקד לנו איזה ריקוד שהם רקדו שם, עם עוד איזה שיר שהם שרו, הוא ממש התלהב מההווי החברתי. אני מרגישה שהבן שלי התבגר יותר, למד להכיר את האחר וזה שימח אותו ואתנו כהורים מאוד.

זה היה באמת כאילו קמים לתוך כיף. הרגשתי באמת כמו שלא הרגשתי בחיים. הרגשתי שהאנשים מדהימים ושהפעילויות ממש כיפיות והכול ביחד עשה אווירה כל כך כיפית שכיף לקום אליה בבוקר. גם בלי קשר לפעילויות, האנשים והצוות, שהיה שם, היו מדהימים. כל פעילויות הגיבוש שעשו לנו והחוגים, הכול היה כיף. האמת שבגלל שגדלתי כבר בתוך כל הרעיון של המחנה של שותפות אז זה לא חידש לי יותר ממה שידעתי לפני, אבל זה באמת חשוב ופתח אותי גם לאנשים אחרים, אנשים שלא נמצאים בתוך זה. אני רואה אנשים שלא יכלו לחיות בכזה שיתוף אבל הם באמת השקיעו וזה עושה אותי אופטימית לגבי החברה הישראלית.

המחנה איפשר לילדים להכיר ולקבל את הקשת המגוונת של אורחות החיים מסביבם. סומכים עליהם שידעו מה לעשות, בהתאם לאורח החיים שלהם. הכל נעשה ללא כפייה ומי שהגיע דתי נשאר דתי גם בסוף המחנה, מי שהגיע חילוני נשאר חילוני. הילדים שלי היו מוקפים בצוות הדרכה מצוין שניתב אותם לכיוון ערכי שתואם את הערכים בבית. לשמחתנו הרבה ולשמחתם - כל אחד מהם בנפרד, עבר בדרכו שלו, חוויה נפלא, מעצימה ומאתגרת, שאפשרה לו ולה צמיחה אישית מיוחדת במינה. הילדים שלי למדו איך לבנות תקנון שבת ביחד עם ילדים חילונים ומתוך זה, אני מאמינה, גם צמחו מאור בתפישה, בפתיחות, בהשקפה לגבי אורח חיים אישי עתידי והבנה לגבי אפשרויות של עשייה משותפת. חוויה מיוחדת כזו יכולה הייתה להתקיים רק בזכות החשיבה המוקדמת והכוללניות, הארגון המוקפד והתכנון הראוי של מחנה מורכב שכזה.

היו הרבה ילדים שזה היה להם שונה כל העניין של השבת, כי הם לא באים מבית דתי שומר שבת ויש כאלה שזה היה רגיל להם אבל עדיין זה היה טיפה שונה. אתה פתאום רואה ילד בשבת שמנגן בגיטרה ולמרות שאתה לא רגיל לזה, אתה מקבל את זה.

אני מאמינה שהמחנה הוא חלק מהדברים שיוביל את הבן שלי בעתיד לסובלנות או דברים כאלה... עצם זה שכל המחנה הוא על דילמות וקונפליקטים, זה נתן כלים לחשיבה לטווח הארוך לא רק לאותו רגע. זה נתן כלי לחיים ששואלים איפה אתה סובלני? איפה אתה מקבל את האחר? איפה אני נמצא? איפה אני ממתג את עצמי? זאת המטרה שלי שיהיה לבן שלי ראש פתוח, שלא יתייג אנשים, שידע לקבל כל אדם באשר הוא. יכול להיות שהייתי שולחת אותו לקאמפ באנגלית שהיו שם דתיים וחילוניים אבל זו לא הייתה שיחה על זה.

הרגשתי שאני מתבגר יותר, כאילו אני וחברים שוכרים דירה...התנדבנו במקום של ילדים עם צרכים מיוחדים, זה היה מאוד יפה כי הרגשתי שאני תורם. וזה שזכיתי להיות עם חברים שלי המון זמן זה היה בשבילי הכי כיף.

המחנה הוא משהו אחר עם שילוב גם של תוכן, גם של פעילויות אקסטרימיות ויש בו גם תוכן אחר והמון ערכיות. הם לא רק יושבים ולומדים ומדברים ומתדיינים כל היום אלא יש גם את החלק החוויתי...נותנים לילדים לבחור את מה הם עושים שם ולמה הם נכנסים לפעילויות ולמה כן ישתתפו ולמה לא ישתתפו למשהו מסוים.