משוחררים - תגידו שלום למיתוס. תפתיעו את עצמכם. פסח תשע"ה
אבישי עברי

משוחררים - תגידו שלום למיתוס. תפתיעו את עצמכם. פסח תשע"ה

מי שמיטיב לקרוא את התנ"ך מבחין מייד שאין פה סיפור התקוממות של עם גאה, אלא מופע של אל יחיד שתכנן ורקם את כל מהלך יציאת מצריים. "שלח את עמי ויעבדוני". לא שלח את עמי לחופשי. אבישי עברי חושב שהגיע הזמן להשתחרר ממיתוסים

פרדוקסלי, אבל מאבק השחרור המפורסם ביותר בהסטוריה, יציאתם של העבדים העברים מממלכת מצרים אותה אנו חוגגים עד היום בפסח, איננו כלל סיפור על מאבק לחירות. הסיפור העניק אמנם תקוה והשראה למליארדי בני אדם מעמים שונים ולגדולי המנהיגים לאורך ההסטוריה, אבל כשקוראים את הסיפור המקורי בלי פילטר של ידע מוקדם, אין זה סיפור על מאבק לחירות כלל וכלל.

ספר שמות מספר על אדם אחד מן העברים שאלהים נגלה אליו, מודיע לו על כוונתו להוציא את בני ישראל ממצרים, מצווה עליו ללכת ולבצע את המשימה הזאת ואז דואג שהיא תצליח. זה פחות או יותר הכל. שום מאבק שחרור, שום שאיפה לחירות, שום התקוממות מאורגנת של חלשים מול חזקים, בטח לא שאיפה לשוויון בין עמים או בין בני אדם וכו וכו. אפילו המשפט המפורסם LET MY PEOPLE GO הוא רק ציטוט חלקי של הפסוק המקורי "שלח את עמי ויעבדוני".

כן, מה לעשות, הגיבור של התנ"ך הוא אלהי ישראל וזה הסיפור שלו, לא של העבדים המסכנים במצרים. לא של פרעה המלך הרשע ועונשו. אפילו לא של משה. אם לא התחלתם לעקוב מהעונה השניה אתם בטח יודעים שכבר בספר בראשית יש פרומו די מפורט לכל סיפור יציאת מצרים (כך שאתם לא אמורים להיות כל כך מופתעים). בפרק 15 מתגלה אלהים לפני אברם, אבי האומה העברית, בסיטואציה סוריאליסטית משהו בין מספר חיות מבותרות, ומודיע לו במפורש: "ידוע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום ועינו אותם ארבע מאות שנה וגם את הגוי אשר יעבדו דן אנכי ואחרי כן יצאו ברכוש גדול". וזה, פחות או יותר, מה שקורה בספר שמות. כך שלא רק שאין כאן מאבק הירואי לשחרור של עם עבדים, אין כאן גם יותר מדי סיפור על קיסר רשע המשעבד עם שלם. איזו ברירה היתה לו? הרי מחבר הספר הצהיר מראש שלשם הסיפור הולך.

בעצם רוב הזמן בני ישראל לא ממש מתאמצים לסייע למשה במבצע היציאה. ממה שמסופר בספר שמות אין גם סיבה מיוחדת לשאוף להוציא אותם ממצרים או לשחרר דווקא אותם מעבודת המלך פרעה. גם את משה הם מקבלים בטונות של חוסר התלהבות וחשדנות (שמאוחר יותר בהמשך הספר מתפתחות למרד אלים של ממש) כך שכל סיפור יציאת מצרים הוא לא בדיוק מה שחונכנו להאמין שהוא.

שזה מצוין, כי חג החירות הוא זמן מצוין להשתחרר מכל מה שמגביל אותנו, בראש ובראשונה ממה שמגביל אותנו יותר מכל: התפיסות המקובעות שלנו. ביחס לעצמנו, לזולת או למושגי היסוד הבסיסיים ביותר של החשיבה שלנו או למיתוסים המקובלים כיסודות התרבות שלנו. כמו סיפור יציאת מצרים.

אז צאו לחופשי. תשתחררו. תבריזו לאמא ואבא מהסדר המשפחתי, קנו כמה בירות וסעו לים המלח לישון סביב מדורה עם כמה טרמפיסטים שתאספו בדרך. תפתיעו את עצמכם. או בדיוק להיפך. סעו להורים ואפילו צאו מוקדם כדי להגיע לפני הזמן כמו שאמא אוהבת. פשוט, קשה לדעת מה באמת נחשב חירותי יותר בעיני האל.

מאמרים נוספים מאת אבישי עברי

חוק המרכולים. שבוע שלם עסקה התקשורת אך ורק בחוק מוזר שנראה כל כך חשוב עד שחברי כנסת הוזעקו מביתם באמצע שבעת ימי אבלם על מנת להעביר אותו (או להתנגד להעברתו).

מאמרים נוספים בנושאים דומים:

אני מחבב את התכנית "חתונה ממבט ראשון".

ד"ר גדי טאוב בוחר בהנרי קיסינג'ר: האיש שהפנה את המלחמה לנתיב שבו יתרונה של ארצות הברית יכול היה רק להתגבר, למרות חולשתה בשל ויטנאם.

תגובות

תגובה פוגענית נמחקה

אם התמונה היא של הכותב אין פלא שזה מה שהוא חושב כי אפילו הוא לא יודע את זהותו האמיתית, אז לא כולם כמו הכותב יש כאלה שלא צריכים סיבה כדי לחגוג ורק כדי להימצא בחברה טובה כדאי להצטרף לחגיגה. אני מאחל לכותב שירבו ימיו כבודד ושולי בחברה .לא חסרים אדיוטים כמוה שיורקים לתוך הצלחת של אבא ואמא .

מדוייק לחלוטין את העם שלנו גררו לחירות ׳סיר הבשר וכו״ זה היה דור עבדים עלובים שלא היה ראוי למעמד הר סיני

עם דפוק מאז ועד היום

מצער מאוד שבתגובות הקודמות נגררים להתייחסות למראה חיצוני ולכינויים ותארים לא ראויים המבטאים שיפוטיות (שרוטים, לא יודע את זהותו האמיתית, אידיוטים, עבדים עלובים וכו') במקום לנהל דיון תרבותי עמוק ענייני ומהותי בנושא המדובר, מתוך שמירה על כבודם של המשתתפים בו... ''העבדים העלובים'' במצרים החלו את דרכם כבניו וכבני משפחתו של יעקב אבינו אבי האומה !!! ובברית בין הבתרים הקב''ה ''הודיע'' לאברהם אבינו על הגלות והעבדות במצרים, לא כעונש על חטא עץ הדעת בגן עדן, בו אדם וחוה לא צייתו להוראותיו של הקב''ה, אלא כתיקון לחטא... וכמו שבימינו, הנוער החי בעולם החומרי, מושפע מהיבוא של התרבות הקלוקלת מארה''ב - התסרוקות,האופנה, המוסיקה הרועשת, הקולניות והגסות, היריקות ברחוב על המדרכות, השחתת רכוש ציבורי, השפה העילגת והגסה, הקללות והדקירות ומעשי האונס, חוסר הצניעות, כולם נספגים מסרטי הטלויזיה, מהאינטרנט,ממגאזינים של זימה, פרסומות וכו' .... בדיוק כך ,לאורך שנות העבדות במצרים, הושפעו העבדים העבריים מהתרבות המצרית הקלוקלת והתרחקו מזהותם האמיתית. בעזרת משה רבנו, הקב''ה מבקש להזכיר להם מי הם באמת, ולהחזירם אל מהותם המקורית... קודם הם זוכים לשחרור הפיזי מעבדות, ואת רוב עבודת השחרור עושה הקב''ה. וכדי שבני ישראל יזכו לכך, עליהם להקריב קורבן זבח לה', חלקם בשחרור...ורק אח''כ יגיע השחרור הרוחני ,לו נדרש מסע בן 40 שנה במדבר...כי העבדות המנטאלית, הרגשית והרוחנית טבועה ומוטמעת עמוק בנפש, וההשתחררות מכבלים אלה מורכבת וקשה הרבה יותר... בספרד של המאה ה-12, כתב המשורר היהודי רבי יהודה הלוי (ריה''ל) : עבדי הזמן, עבדי עבדים הם - עבד אדונ-י הוא לבד חופשי: על כן בבקש כל אנוש חלקו ''חלקי אדונ-י !'' אמרה נפשי. בני ישראל במצרים, וכמותם אלה בדורנו המושפעים מתרבות החומר, ההנאה הרגעית, וההתמכרויות למיניהן, הם עבדי הזמן - מכורים ומשועבדים לרגעי והחולף שבחיים, לשטחי , לחיצוני ול''נוצץ'' , לייצרי , ל''בא לי'' או ''לא בא לי'', לאגו של עצמם, לצילומי ה''סלפי'' , לגאוותנות השחצנית, לכוחנות,לרברבנות,לסיפור המוחצן של פרטי חייהם האינטימיים ביותר לכל העולם בפייס בוק...וכו'. מכורים להתרגשויות ולסערות הלב ללא שיקול דעת. הם עבדים של עצמם, עובדים את עצמם, לא מכירים תודה לאף אחד על כלום, שהרי הם מלאים את עצמם עם עצמם, כמו פרעה שהיה משוכנע שהוא מלך העולם (''כל ממזר מלך...") , שהוא ברא את עצמו והוא ברא את הנילוס שמימיו פרנסו את המצרים ונתנו להם חיים... הם חיים ללא נוכחות הקב''ה ,לא בתודעתם ולא בחיי היום יום שלהם. הכל ממוקד ומתרכז בעצמם. חיים באשלייה שיש להם שליטה על חייהם ועל אחרים, שוגים בדמיונות שהם אלה הקובעים הכל... מתעלמים ממגבלות זמן החיים העומד לרשותם ומוקצב להם ע''י הקב''ה... המשורר מכנה אותם ''עבדי עבדים'' כי הם עובדים את הזמן שנברא ע''י הקב''ה, הם עובדים את החומר שנברא ע''י הקב''ה, את התענוגות שנבראו ע''י הקב''ה. הם אנשים המבקשים רק את חלקם בעולם החומרי, הזמני, החולף... כל מה שהקב''ה ברא, הוא עבד של הקב''ה. הוא כפוף לשליטת הקב''ה. הזמן הוא עבד, והאדם המכור לזמן, עושה את הזמן לאדון שלו, והאדם הופך להיות עבד של אדון שהוא עבד... אדם מכור ומשועבד, מאבד את יכולת הבחירה שלו. הוא כבר לא שולט בדבר, אלא הדבר שולט בו ! אך לעומת עבד של עבד, קיים עבד מסוג אחר : עבד של השם, של האדון האמיתי והיחיד... החיים היהודיים סובבים כל רגע ורגע במשך היום, בתחומי החיים השונים, סביב נוכחות השם, והדבר בא לבטוי בתפילה, בברכה , בשבח ובהודייה להשם, על כל דבר ודבר. השם נוכח בחיי היהודי מרגע שמתעורר בבוקר ומודה להשם שהחזיר לו את נשמתו אחרי הלילה, ועד ללכתו בלילה לישון כשקריאת ''שמע'' על שפתיו... ובין לבין, במשך היום, מברך על נטילת ידיים, על האוכל, לפני ואחרי הארוחה, ועוד ועוד... השם נמצא עם היהודי בכל עשייה . איך, אם כך ,אומר המשורר שעבד השם הוא לבד חופשי? רק עבד ה' חופשי? לא יתכן. כל כך הרבה תפילות וברכות , זה חופש? או שהוא עבד או שהוא חופשי ! היהודי הוא עבד השם, עובד אותו מסביב לשעון, אבל מתוך כח הבחירה, מרצון, בשיקול דעת,מתוך אמונה בו. באהבה וביראה המכירות בגדלות השם, בתלות בו, ובהזדקקות אליו. עבד השם לא מבקש את חלקו בעולם הזה החומרי. הוא אומר ''חלקי ה' '' הוא מרגיש חלק מהשם ושייך להשם... אפשר להיות עבד בנשמה במדינה דמוקרטית-חופשית ואפשר להיות בן חורין בנשמה, במדינה של דיקטטורה טוטאליטארית... ''ידיד נפש אב הרחמן משוך עבדך אל רצונך ירוץ עבדך כמו אייל ישתחווה אל מול הדרך'' שנזכה כולנו להיות חופשיים באמת !!!

אתה מאשים ביבוא אמריקאי.בלעדיו איפו היינו. בימי שלמה המלך המעצמה שישראל נשענה אמריקה של אז היתה מיצרים . צא ולמד

התשובה היא שכולם ידו שהניסים נעשו עי בורא עולם ולא עי ידי אדם ״ אין עוד מלבדו ״

האם יש לנו בחירה חופשית או האם אנחנו רק עבדים לכוחות גדולים מאיתנו - כלכליים, תרבותיים, גנטיים, פיזיקיליים? ההיסטוריה מלמדת אותנו שבני האדם פשוט מחליפים אדון אחד באחר מדי תקופה- היינו עבדים לטבע עד שהפכנו להיות עבדים למלך ולאחר מכן עבדים לאלוהים ולאחר מכן עבדים ללאום ואחר מכן עבדים למערכת הקפיטליסטית ובעתיד עבדים למידע ושיתוף. באופן אישי אני מעדיף לעבוד את אלוהים מאשר את מארק צוקרברג או את הבוס שלי או את טים קוק שמנסה לגרום לי לחשוב שהאייפון ווטש זה בדיוק הדבר שהיה חסר לי בשביל שהחיים שלי יהפכו להיות מושלמים. אנחנו לא יכולים להחליט אם להיות עבדים או לא אבל אנחנו יכולים לבחור למי להיות עבדים. לסיכום: ראיינו פעם עורך של עיתון סאטירי מפורסם שחזר בתשובה ושאלו אותו איך זה שדווקא הוא שהיה חופשי וצחק על כל המבנים החברתיים החליט לחזור בתשובה ולקבל על עצמו גזירות לא רציונאליות. תשובתו הייתה שעל מנת להיות חופשי ולהנות מהאוקיינוס ראשית עליך להיות עבד למצפן. חג שמח!

מרד העבדים הגדול קרה ברגע בו האמינו בני ישראל באלוקים אמונה ללא סייג. כששמעו לציוויו לקחת את אלוהי מצרים ולקושרו בחדר המיטות. ולאחר מכן לשוחטו לנוכח אדוניהם. זה מרד!! זה עוז אומץ ונחישות הנובעים מאמונה בכל יכול.

במשפט אחד, נסה לקרוא בין השורות, ובכמה משפטים, תבין שעבד שבורח מאדוניו הוא לא דבר ברור מאליו, בטח לא כשסבא של סבא שלו גם היה עבד, סיפור הגבורה הוא היציאה המחשבתית ממצרים.

בכול דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים !

תגובה פוגענית נמחקה

צו פיוס ??? זה נראה הטפה לעזיבת הדת, בירה בפסח? חמץ גמור.

אלהים חכם על חלשים! נתחיל בזה שהוא נתן לעם היהודי לסבול במשך 400 שנה, ולא התערב אח"כ, במופע יחיד נגד פרעה המסכן, הוא הוכיח שהוא הגדול מכולם, מה הפלא, האם זה יכל בכלל יכול להגמר אחרת ? בקיצור, אלהים הוא אגו מניאק, רוצח ילדים, וחסר לב

Israel Kreskas Israel Kreskas 7 אפריל 13:05 מי שחושב שאלוהימ בנה בניין ..כדי לגור במקלט....הוא פסיכופט...סלחו לי אההה אבל ...העולם של אלוהים...לא מדינה ...יא ערבים ישראל זאת אוטופיה עולמית מכרו לכמ מדינה של עבדימ במקום עולם מתוקן... הכותב צודק במידה אבל הסיפור בכל מקרה משל עתיק יומין על לב ומח ...שלא מסתדרימ ... המח חי מציאות ..הלב חי תקווה ... סוג אחר של הווי ה .

לכל הפלספנים למיניהם "זה מה יש"... האמונה זה הדבר החזק ביותר ןאתם שיושבים פה בארצנו ?על סיר הבשר" ומהנים מהחופש ומהמדינה שיש לנו.... תמיד למישהוא כואב על עצם קיומינו פה... והחופש שיש לו אז... מהשעמום.... ומהזמן והחופש שיש לו מתפלסף בכל מיני מאמרים ופירושים... {אני המבין מכולם} אתם לא יוןדעים.... יש אלהים אין אלהים יש פסח שחרור מעבדות לחירות... זה מה יש "עובדה"........ העולם כולו אם תרצו או לא "מתבסס על סיפורי התנ"ך..... נכון או לא נכון..... זה מה יש...... ושבו בשקט כל "הפאלצנים " למיניהם....היה משה היה פרעה היה שחרור לא היה שחרור....... "עובדה"..... אנחנו קיימים חיים עובדים נלחמים אוהבים שונאים....{למעט שנאה עצמית} שיש לכמה מאיתנו...."שכואב להם שנולדו יהודים עבריים"......

בתור חילוני שלא מאמין שיציאת מצרים הייתה אירוע היסטורי, אני עדיין חושב שהכותב טעה בפרשנותו את הסיפור (הבדיוני) המופיע בספר 'שמות'. "ממה שמסופר בספר שמות אין גם סיבה מיוחדת לשאוף להוציא אותם ממצרים או לשחרר דווקא אותם מעבודת המלך פרעה" -- באמת? "כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו" זו לא סיבה מספיק טובה בעיניך? פרעה היה משמיד את עם ישראל! רק בגלל זה צריך היה לצאת ממצרים. שוב, לצורך העניין זה לא משנה אם האירוע באמת התרחש או לא -- אנחנו מדברים על פרשנות הסיפור כפי שסופר. ובסיפור הזה, לעם ישראל נשקפה סכנה אמיתית. הסופר המקראי לא המציא סיפור כל כך מטופש שבו עם ישראל עוזב את "סיר הבשר" במצרים סתם ככה כי משה ואלוהים אמרו. בנקודות אחרות, הכותב צודק: העם לא באמת יצא לחופשי (ואלוהים הרג לא פחות מבני ישראל -- סביר שהרבה יותר -- מכפי שהרג פרעה, ומסיבות שנוגעות לכבודו-שלו כאלוהים, מה שגורם לו להיראות רצחני וקטנוני כאחד); הכל באמת נסוב סביב אלוהים, שאפילו דאג לכך שפרעה יסרב תחילה לשחרר את בני ישראל; גם בעיניי, אלוהים כפי שתיאר אותו הסופר המקראי אינו דמות מעוררת כבוד, אלא רק מעוררת פחד מעורב בקבס. אבל עדיין, לטעון שהסופר המקראי לא סיפק סיבה טובה להשתחרר מעבדות מצרים זו גוזמה פראית.

אוסף מיתוסים, אגדות עם, פולקלור עממי + אידיולוגיה פולחנית בני אדם מכל תרבויות העולם סוגדים לעץ ולאבן

יש המוצאים תחושת חרות דוקא מתוך מסירות לדת או להומניזם. יש שתחושת החרות מחייבת לחפור לאמת פנימית ואישית בלעדית. יש כנראה הרוב,מטבעם שואפים לחפש חרות בנוחיות .

אני מברך אותו שיכנס לישיבה תורנית וילמד באמת מי הוא ומה כוחותיו ומה התורה הקדושה שזה לא סיפור סינדרלה מאמין אני שדעתו תשתנה

מר אבישי עברי היקר כדאי שתלמד יהדות נטו-בלי להיות דתי ואחרי שתהיה בעל ידע ביהדות כתוב שוב את דעתך בעניין החופש

שאין שמחת חיים לכותב הוא מקרר ומצנן הכל הוא כותב ים בירות מנסה לברוח לשתות בירה משהו שיפיג לו את העצבות הנוראה בה הוא שרוי,והמרחם ירחם עם עמוסים

סיפור יציאת מצרים לא עומד במבחן הסיפורת הסבירה אפילו אם מוותרים בנוגע לניסים ומכות מצרים תחת הכותרת חופש אומנתי. מה שאמור היה למנוע הוצאה לאור של הרומן "שמות" על פי שיפוט של עורך בן זמננו הוא הרעיון המטורף שרועה צואן פרוע מגיע מהמדבר, משכנע את הכהן הגדול של העברים לסדר לו ראיון אישי עם פרעה,ואז מעז לדרוש מהקיסר שנחשב לאל לאפשר לאחת הקהילות הגדולות של פועלי הממלכה לצאת למדבר כדי לעבוד אל זר. הגיוני בערך כמו הסיפור שאבישי עברי מצליח להכנס לבית הלבן, ואז בחדר הסגלגל מאלץ את אובמה להפציץ את איראן. אז מה מקור הסיפור של יציאת מצרים? זה הסיפור של יציאת משפחת הכהנים בני עמרם - ואיתם "ערב רב" שהפך במדבר ל"שבט לוי" - ממצרים שנעשתה מקום עויין לרעיון המונותאיסטי, והגירתה לארץ כנען המיושבת בחלקה בשבטים עבריים. "הלוויים" שלא הייתה להם נחלה טריטוריאלית ולא חשק לעבוד בחקלאות, התפזרו בכנען בתור "אליטה פולחנית" ועסקו בהפצת הדת בתמורה לתרומות ומעשרות. הם סיפקו שירותי דת שונים, לפי צורך העניין, החל בטיהור טמאים באפר פרה אדומה, דרך זיהוי נשים בוגדות באמצעות המים המרים וכלה בתחזוקת ערי המקלט לנמלטים מנקמת דם. סיפור יציאת מצרים הוא הנרטיב שנועד להסביר לפלחים הפשוטים מה נותן לקבוצה הזאת סמכות אלוהית לכהן בקודש ולהתפרנס ממס דתי המוטל על שאר האוכלוסיה. מאוחר יותר, כאשר מלך יהודה נזקק ללגיטימציה של שלשלת בית דוד, הלוויים מצאו עבורו את המסמכים הדרושים - בתנאי שהוא יקבע בחוק הממלכה שרק המקדש שלהם בירושלים הוא מקום פולחן חוקי, חובה להרוס את המקדשים המתחרים ולוודא שכל התרומות והקורבנות מגיעים למקדש בירושלים. סיפור יציאת מצרים הוא "המבוא" לחוקה של המלך יאשיהו, שהיא התשתית של "תורת משה". יש להניח שכאשר היא התפרסמה לראשונה לא היו רבים שהאמינו בה כהיסטוריה אמיתית, אבל מאתיים שנים מאוחר יותר, כאשר עזרא ניסח מחדש את החוקה של מדינת שבי ציון, המוטיבים המיתולוגיים לא נחשבו לבעיתיים במיוחד, והסיפור שולב בהצלחה באפוס הגדול של התנ"ך. בכל מקרה, המטרה לא הייתה להחדיר לעם ערכים של חופש מעבדות, אלא של ייעוד לעשות את מצוות האל מתוך תחושה של שיכנוע פנימי, אמונה ולא כפייה משפטית.

סיפור יציאת מצרים לא עומד במבחן הסיפורת הסבירה אפילו אם מוותרים בנוגע לניסים ומכות מצרים תחת הכותרת חופש אומנתי. מה שאמור היה למנוע הוצאה לאור של הרומן "שמות" על פי שיפוט של עורך בן זמננו הוא הרעיון המטורף שרועה צואן פרוע מגיע מהמדבר, משכנע את הכהן הגדול של העברים לסדר לו ראיון אישי עם פרעה,ואז מעז לדרוש מהקיסר שנחשב לאל לאפשר לאחת הקהילות הגדולות של פועלי הממלכה לצאת למדבר כדי לעבוד אל זר. הגיוני בערך כמו הסיפור שאבישי עברי מצליח להכנס לבית הלבן, ואז בחדר הסגלגל מאלץ את אובמה להפציץ את איראן. אז מה מקור הסיפור של יציאת מצרים? זה הסיפור של יציאת משפחת הכהנים בני עמרם - ואיתם "ערב רב" שהפך במדבר ל"שבט לוי" - ממצרים שנעשתה מקום עויין לרעיון המונותאיסטי, והגירתה לארץ כנען המיושבת בחלקה בשבטים עבריים. "הלוויים" שלא הייתה להם נחלה טריטוריאלית ולא חשק לעבוד בחקלאות, התפזרו בכנען בתור "אליטה פולחנית" ועסקו בהפצת הדת בתמורה לתרומות ומעשרות. הם סיפקו שירותי דת שונים, לפי צורך העניין, החל בטיהור טמאים באפר פרה אדומה, דרך זיהוי נשים בוגדות באמצעות המים המרים וכלה בתחזוקת ערי המקלט לנמלטים מנקמת דם. סיפור יציאת מצרים הוא הנרטיב שנועד להסביר לפלחים הפשוטים מה נותן לקבוצה הזאת סמכות אלוהית לכהן בקודש ולהתפרנס ממס דתי המוטל על שאר האוכלוסיה. מאוחר יותר, כאשר מלך יהודה נזקק ללגיטימציה של שלשלת בית דוד, הלוויים מצאו עבורו את המסמכים הדרושים - בתנאי שהוא יקבע בחוק הממלכה שרק המקדש שלהם בירושלים הוא מקום פולחן חוקי, חובה להרוס את המקדשים המתחרים ולוודא שכל התרומות והקורבנות מגיעים למקדש בירושלים. סיפור יציאת מצרים הוא "המבוא" לחוקה של המלך יאשיהו, שהיא התשתית של "תורת משה". יש להניח שכאשר היא התפרסמה לראשונה לא היו רבים שהאמינו בה כהיסטוריה אמיתית, אבל מאתיים שנים מאוחר יותר, כאשר עזרא ניסח מחדש את החוקה של מדינת שבי ציון, המוטיבים המיתולוגיים לא נחשבו לבעיתיים במיוחד, והסיפור שולב בהצלחה באפוס הגדול של התנ"ך. בכל מקרה, המטרה לא הייתה להחדיר לעם ערכים של חופש מעבדות, אלא של ייעוד לעשות את מצוות האל מתוך תחושה של שיכנוע פנימי, אמונה ולא כפייה משפטית.

קראת את "מאין באנו" של קנוהל, כל הכבוד , אבל לפחות תן לו את הקרדיט.

ממש לא משנה אם הספור המקראי קרה או לא קרה. הנקודה החשובה היא האמונה באל אחד ללא פסל וללא תמונה. האל הוא תמידי היה מבריאת העולם ויהיה גם לאחר סוף העולם. בגלל שיש אלוהים אחד וכולנו נוצרנו מדמותו כלנו שוים ואין שום יצור אנוש לא פרעה ולא האמפרור של סין או יפן שכלנו נתינים או עבדים שלו. את זה אמר משה לפני למעלה מ3000 שנה. ואת זה הסכים העם היהודי לקבל וזה בדיוק מה שאומרת החוקה האמריקאית שהיא ראשית הדמוקרטיה העולמית. מי שלא מבין את זה לא מבין דבר.

אני חושב שבדתות בכללותן תמיד אפשר להתווכח ואין דרך לשכנע המאמין את האטאיסט וכן להפך אבל!!!!!!!! סיפור יציאת מצרים זה אמת לאמיתה שלא ניתן להתווכח על כך,,, הסבר,,, כתוב בהגדה שיש דין שכל אב מספר לבנו את סיפור יציאת מצרים בליל הסדר ( שנאמר והגדת לבנך ביום ההוא) כך עשו עם ישראל בכל דור ודור מיציאת מצרים ועד לדורנו אנו יושבים אלפי משפחות והאבא מספר לילדיו את הניסים שהיו מהדור שלנו ועד הדור עצמו שיצא ממצרים,,,,,,, עכשיו אשאל אותכם שאלה, ראיתם פעם אב שמשקר את בנו??? תשובה,,,,, ודאי שלא אז בטח ובטח לא אלפי אבות לאלפי בנים בכל הדורות

הסיפור האמיתי הוא שאת הביצה הקשה שהיא על צלחת הסדר מסמלת,כאשר בני ישראל יצאו ממצרים וחצו את ים סוף,מי הים הגיעו עד גובה הביצים

קודם כל , המאמר בתחילתו כותב דברים ידועים ומוסכמים . יהודים לא דיברו בכלל על איזה מרד למען חרות האדם לפי מה שכתץב איזה לאומן גוי. הכל מרוכז סביר מעשה ה' שהוציאני כהמשך קיום ההבטחה לאברהם אבינו ף וכמימוש ראיית עם ישראל כ"זרעך" ( גר יהיה זרעך וכו' ) ולא שום עם אחר . לא ישמעאלים לא אדומים וכו'. אבל אבישי עברי כותב באתר של "צו פיוס" שכל כוונתו היא תעמולה נגד יהדות ונגד שמירת התורה . כשהכל במסווה טהרני .

נראה לי כי הפתיחה של המאמר נכונה, אך מראש הכותב כוון לתוצאה שאליה הגיעה כלומר לא הייתה שאיפה לחרות של העבדים. האם הכותב היה פעם עבד ומבין את המשמעות של חופש , אין לשכוח שמצרים הייתה מעצמת על האם שש מאות אלף עבדים יכלו להתמרד התוצאה הייתה כיליון, אותו הדבר היום אומרים לגבי היהודים בתקופת השואה למה לא התמרדו האם יכלו? אולי כן במחיר השמדה טוטאלית, גרמניה הנאצית בעלת צבא אדיר שנלחמה במיליוני חיילים הן במזרח והן במערב ובקושי נוצחה דווקא הנשים הילדים והזקנים היהודים היו גוברים עליה? לסיום התוצאה הסופית קובעת הן יוצא מצרים והן שארית הפליטה מהשואה הקימו מדינה ואני גם מאמין ללא עזרת אלוהים זה לא היה קורה.