ידיו רב לו
משה ניסנבוים

ידיו רב לו

ציוני במובן הריאלי וירא ה' במובן האמוני. איך פיספס הציבור הישראלי את הרב ליכטנשטיין?

מאז הלך לעולמו הרב אהרון ליכטנשטיין זצ"ל, קראתי עשרות רבות של סיפורים מפעימים אודותיו. הם דיברו על האנושיות שבו, בקיאותו העצומה בכל מרחבי ים התלמוד והפוסקים וגם על הענווה הגדולה שלו. אך דווקא בגלל הסיפורים האלו שלאחר פטירתו, אני חש פספוס גדול. אני שואל את עצמי איך שוב החמיץ הציבור הישראלי הוגה מעמיק שכזה? רב בריסקאי חריף שמנתח סוגיות באופן למדני אך גם כזה שהכיר היטב את תפיסותיה של הפילוסופיה המערבית ולכן לא חשש להתכתב עימה; שעסק בספרות אנגלית ובספרות הגאונים, להבדיל; ושלמרות היותו רב בסדר גודל עצום ידע לרדת אל האנשים הפשוטים ולהורות להם הלכה.

חשוב להבין מדוע מדובר בחיבור שהיה אמור להיות מתבקש. באופן תדיר נשמעים טענות על ניתוקה של הרבנות הראשית מהציבוריות הישראלית המודרנית. לעומת זאת, הרב ליכטנשטיין היה ציוני במובן הריאלי: כמו מורו ורבו הרב יוסף דב סולוביצ'יק, הוא ראה במדינת ישראל סוג מסוים של גאולה ריבונית לאחר שנות הגלות הארוכות. הוא אהב את המדינה ואת החיילים. ומתוך כך, הוא שאף לחבר בין הקודש והחול בכל מערכות החיים במדינה ולכך חינך. ויעידו על כך תלמידיו הרבים שפזורים בשדות העשייה השונים.

סיבה אפשרית לחוסר ההיכרות הזו היא בשל יחסו השלילי של הרב ליכטנשטיין לחיבור בין רבנים ופוליטיקה. והיה בכך לטעמי צדק רב. לא פעם מתפרסמים בתקשורת סיפורים על שחיתויות של רבנים שנוגעות לכסף ולשוחד. הרב חשש מכך מאוד. הוא סבר שאת הפוליטיקה יש להפריד מהתורה בגלל אותם שחיתויות שנגרמות ובכך הוא ביקש למנוע חילול ה'. מאידך, הוא ראה כחלק מתפקידו של הרב גם מחויבות ליצור חיבור אל כל חלקי העם, והוא אף עסק בכך כפי שעולה מהסיפורים אודותיו.

התפיסה הכנה הזאת הותירה אותו כמעט אלמוני מחוץ לגבולות הציונות הדתית. אך בתוך הציבור הזה הוא היה נערץ. בגלל אהבת האדם ואהבת התורה; בשל תפיסותיו אודות לימוד התנ"ך שמחבר בין המדרש ובין המעשה- המציאות הארץ-ישראלית כפי שעולה מן המחקרים השונים; ובעיקר כך נדמה, בשל היותו גדול בתורה, אך ללא גינונים של עוזרים ומשמשים כפי שקיימים לעיתים בחצרות מסוימים.

כדוגמא לפשטות הזו, אני זוכר את שירתו על התורה והקב"ה. כשעיניו עצומות הוא היה שר בדביקות: "אשרי איש שלא ישכחך ובן אדם יתאמץ בך" הוא היה שר את הפסוקים מתהילים. וראיתי אז את הכנות הנדירה הזאת של מי שהתורה היא חלק ממנו. הוא לא רק דיבר על יראת ה' אלא חי את זה ודיבר על כך רבות.

הרב היה אוהב שלום ורודף שלום. ואם הציבור יהיה מתלמידיו של אהרון ויכיר באפשרות של חיבור בין המסורת ובין המודרניות, נדמה כי יהיה בכך כדי להמשיך את דרכו הייחודית.

מאמרים נוספים מאת משה ניסנבוים

בסרטון יוטיוב בשחור לבן, שצולם אחרי המהפך הגדול של בגין ב77, אומר מנחם בגין לנציגי מערך ההמומים מהתבוסה: "הדור הצעיר הפנה לכם עורף בבחירות הללו", הסביר ראש הממשלה מנח

מאמרים נוספים בנושאים דומים:

אני מחבב את התכנית "חתונה ממבט ראשון".

ד"ר גדי טאוב בוחר בהנרי קיסינג'ר: האיש שהפנה את המלחמה לנתיב שבו יתרונה של ארצות הברית יכול היה רק להתגבר, למרות חולשתה בשל ויטנאם.