ריקוד המכונה
גלית דהן קרליבך

ריקוד המכונה

פעם זה נשמע בדיוני: בני אדם שעיניהם מחוברות למסכים? אנשים שמובלים בדרכם ע"י אפליקציות? ילדים שלא יודעים לשחק תופסת? גלית דהן קרליבך מוכנה להיות ההורה הרשע שלא מרשה סמארטפון ובלבד שתציל את הילד


בוקר טוב לך פייסבוק, בוקר טוב גם לך, יאן קום, הטייקון שהמציא את וואטס-אפ, הצלחתם לעשות מה שממשלות ניסו ולא הצליחו- לסמם את האזרחים הקטנים והחפים מפשע, בעצם, אתם יכולים לחזור לישון בחיוך גדול וכשתקומו, עלו לקברו של ריי ברדבורי ופרגנו לו בלייק, אחרי הכול, הוא חזה את ההצלחה שלכם.

בשנת 1953 שלושה דברים משמעותיים קרו: סטאלין מת, הטלוויזיות הצבעוניות הוכנסו לשימוש באמריקה וריי ברדבורי כתב את ספרו המופתי "פרנהייט 451" שנחשב לספרות מדע בדיונית טהורה שכל קשר בינה לבין המציאות מקרי בהחלט:
בעולם של פרנהייט 451 האנשים לא צריכים להתעסק ברגשות, בכאב ובשמחה קיצונית. למשך עשרים וארבע שעות ביממה אוזניהם פקוקות בדבורים אלקטרוניות מזמזמות, קירות הבתים אינם אלא מסכי ענק המקרינים סרטים שהממשלה דואגת לטפש בהם את אזרחיה, וחוץ מזה יש כלי שבעזרתו ניתן למחות זיכרונות שונים. בעולם של פרנהייט יש מכבי אש- רק כדי לשרוף את החפץ המסמל אולי יותר מכל את האינדיבידואליזם- הספרים.


ועכשיו צאו מתוך העלילה ולכו לשוטט ברחובות ישראל. כמה אנשים חלפו על פניכם כשדבורים אלקטרוניות צמודות לאוזניהם? כמה מהם היו תקועים בתוך מסך? ספרו כמה פעמים ישבתם עם חבר בבית קפה והאייפון קטע את שיחתכם.

כעת, חצו את הכביש והציצו על הנהג שלא העניק לכם זכות קדימה, אל תדונו אותו לכף חובה, הוא רק הסתכל בבדיחה שרצה בוואטס אפ מזה שעתיים. חשוב לו להתעדכן. משם המשיכו ובקרו את הילד שלכם בבית הספר השכונתי. בית ספר קטן, פשוט, עממי, שהשוויון נר לרגליו בדמותה של חולצה אחידה. אז מה אם הסמארטפונים של ילדי הכתה עלו שלוש- ארבע משכורות? אז מה אם יש ילד בפינה שמבודד כבר שנתיים ואין לו עם מי לשחק? מדובר על ילד להורים פושעים שלא רכשו לו את המכשיר ושחושבים, בחוצפתם, שזמן איכות לא ניתן להוריד באפליקציה. המורים אובדי עצות, המנהלת כסוסת ציפורניים, אבל רוב זה רוב. ואם הרוב הצביע עבור קרינה, אפאטיות, וטיפוש המוח, הרוב, כנראה, יודע מה שהוא עושה.


בשנת 2015 יש טלוויזיות משוכללות וצבעוניות שכמותם עין לא חזתה. האח הגדול עומד בצד ומחכה לרגע בו כל האזרחים יוסיפו להסתמם, להרוג בכבישים, להתעלם ממי שאיננו חמוש בסמארטפון ולהפסיק לקרוא ספרים. הוא מחכה לרגע שבו ייכנס לעלילה ובו יקבל את האזרחים שלו על מגש אנדרואידי בעל קייס מהודר.

גלית דהן קרליבך היא סופרת ירושלמית.


מאמרים נוספים מאת גלית דהן קרליבך
גלית דהן קרליבך

עם פתיחת השנה, אני בעניין של לבטל טרנדים חינוכיים: משרד החינוך נוקט בתהליכי "החלבה"- מסירת עובדות לתלמידים בדבר החובה לאכול 4-

מאמרים נוספים בנושאים דומים:

אני מחבב את התכנית "חתונה ממבט ראשון".

ד"ר גדי טאוב בוחר בהנרי קיסינג'ר: האיש שהפנה את המלחמה לנתיב שבו יתרונה של ארצות הברית יכול היה רק להתגבר, למרות חולשתה בשל ויטנאם.

תגובות

כל כך נכון!!!

אז זהוא למרות הסמארטפון ולמרות הטרנדיות הנפלאה והמעוררת , החדשנית והאוונגרדית של לכתוב את ההיפך ממה שכולם עושים, אז כן , אנשים עדיין מרגישים וכואבים ושמחים ועצובים . באוזניות הנפלאות הם שומעים באיכות מדהימה ובחינם את כל היצירות שנכתבו אי פעם ואף אחד אחר לא שומע ומבקר ומחליט ושופט את מה שהם שומעים. ופתע פתאום האינדיוידואל הוא לא רק של האומן שפעם ממומן על ידי השליט ועושה כרצונו ופעם לא, אלה גם של השומע , צופה , מאזין , קורא ונהנה או סובל לבחירתו האישית , מתחיל מתי שרוצה ומסיים מתי שרוצה. וכן. נהגים ימשיכו לפגוע בכבישים ומנהיגים ינסו לשלוט על הבורים ומלחמות ואסונות ותקלות יציפו את העולם. ובתווך את מעמידה את ילדך ומתוך גחמות השליטה וקמצנות שלך מנתקת אותו מסביבתו הטיבעית ומיכולתו לדעת , לבחור להבין ולהשפיע. אלפי שעות על ספת בפסיכולוג לא יתקנו את העוול שנגרם לו מעצם היותו בנך. לפני עשרות שנים הבלשן גרשום שלם קרא לבנו "חמור" בטענה שזה שם עברי כמו "אריה " למשל . החמור כאן הוא לא הבן אלה האב , והמבין יבין. את אינך פורצת דרך , גם הטכנאים הנלוזים של ערוץ אחד סרבו לקבל טכנולוגיות חדשניות למען עצמם. הם פגעו בכל צופי הערוץ. את פוגעת אך ורק בבנך. ליבי עליו

אי של שפיות, יגיע היום ועוד הרבה יבינו בהצלחה

יש לחוקק חוק בכנסת האוסר שימוש מכירה ושרות למי שלא מלאו לו גיל 18 ואינו אחראי לעצמו ומעשיו כמו ההגבלה על מכירת אלכוהול שימוש ברכב מנועי רק כך תבא הגאולה מהצרה הזו

לא נולדתי בתקופת הסמרטפונית אבל אני אוהב אותה מאוד. תמיד אהבתי להסתכל ולצלם ציפורים לקרא ולצפות במדע בדיוני וללמוד גמרא לא שיחקתי תופסת - אותי זה שיעמם כשהלכתי לחברים העדפתי לקרא - החברים שיעממו אותי את עגנון עמוס עוז ויונה וולך לא סבלתי כסופרים לא אז ולא היום את ילדי לא לקחתי ללונה פארק - לא הייתי מסוגל לעמוד בשיעמום אלא לגן חיות כשהיו קטנים ואז לטבע... אז בואי נחזור ונגדיר שיש אנשים שהסמרטפונים אכן מזיקים להם אך יש אחרים וכדאי להבין את זה שהסמראטפונים עוזרים להם לחיות בטבע לזכור מקומות הרבה יותר מאחרים שסובלים מחסך טכנולוגים ומשתמשים בכסיל-ופונים

יש מין הצדק.

בלע סמארטפון ובלי אינטרנט, מישהו בכלל היה שם לב לכתבה ? שלא לדבר על לקרוא אותה ???

אני איתך מילה במילה, אתמול ראיתי מהחלון נערה שכמעט נדרסה כי חצתה את הכביש שפניה מהופנטות מהמסך הקטן מכווץ המוחות שבידה. ולפני חודש נהגתי והתפרץ לי לכביש נער עם אוזניות שבכלל לא הסתכל לפני שחצה, מזל שהספקתי לבלום. שלא לדבר על הנכות הרגשית שמפגינים בני העשרה אל מול הידע חסר התועלת שרץ להם במוח. נכון זה כיף , זה מהיר וזה ממכר. אבל תעצרו רגע, תסתכלו לאן זה לוקח אתכם, גם הוויז טועה לפעמים.

שכחו להזמין אותנו לחינה בגלל שאין לנו וואטסאפ, וגם ליום הולדת . אבל אנחנו לא נשתמש האפליקציה המטמטמת הזאת מכמה סיבות. 1 . אנחנו רואים מה זה עושה לאנשים סביבנו. 2. אנחנו מסרבים להיות עדר שמוחק את הזהות העצמית שלו בכדי לנהור עם כולם. זה בזבוז של חיים. וכל אוהבי הוואטסאפ למיניהם, אל תתאמצו להתנגד למילותייך, זה כבר ברור שאתם נלכדים בקורים ולא מצליחים לצאת מזה, אז אתם תשכנעו את עצמכם עד מחר שזה נותן לכם תועלת ואיכות חיים. עלי לא תצליחו לעבוד, לא קונה את הזבל המסחרי הזה, גם אם יושיבו אותי מולו עם קיסמיים על העיניים מול המסך. את תפוז המכני כבר ראיתם? אין צורך , אני בספק אם תבינו על מה מדובר.

, I grew up with vacuum tubes I am 50 years old, I have had to deal with your sort of stupidity from my father in the 1970's technophobe Learn to embrace technology instead of fearing it. the fact they still learn stupid Bible, with a notebook and have to write by hand instead of using a computer is shameful

יש להשתמש בטכנולוגיה בתבונה וככלי עזר גם בחינוך .

שטויות. ודאי שמרגישים, חולקים את השמחות, תומכים כשקשה, חולקים חוויות וכל זה עם מי, אם לא עם האנשים בחיים שאיכפת לנו מהם? זה לא בא להחליף זמן איכות פנים אל פנים, זה בא להחליף מכתבים/גלויות שהיה צריך להמתין להם פעם ימים! אז די לערבב את השימוש בכלי עם איזו תפיסת חיים...

שכויח!

גלית היקרה! אם תמנעי מילד להשתמש בסמארטפון, לא תלמדי אותו לכבות את המכשיר כשהוא רואה זאת לנכון. אם לא תתני לילד שלך לאכול שוקולד, לא תלמדי אותו להפסיק אכילה אחרי קובייה או שתיים, מחשש שיזלול שוקולד מהבוקר עד הערב. אם תמנעי מהילד שלך שימוש באינטרנט- כל מה שהוא יידע על העולם יהיה מהמורה שלו (שאת בעיות ההשכלה שלהם אנחנו מכירים היטב בארץ), וממך (שאת ייחודיות הדעות שלך אנחנו גם מרגישים). האתגר ההורי האמיתי טמון בללמד את הילד מידתיות, טעם טוב, בחינה ביקורתית של האינפורמציה שמגיעה אליו. אל תכריחי אותו לקרוא ספרים, אלא תעבירי לו את האהבה לספרים שיש לך. וזו משימה קשה- תצטרכי להקדיש זמן, להסביר, אפילו בבוא הזמן להיכנס איתו יחד לאתרים הרעים של האינטרנט כדי ללמד אותו על הטוב ועל הרע. אבל גם תרוויחי המון- במקום להיות הסוהרת השנואה של הילדות שלו- תיהי המורה והמלאך השומר וכוכב הצפון שלו בדרכו בחיים. והילד המבודד בכיתה שאף אחד לא משחק איתו היה גם בכיתה שלי לפני 30 שנה, וכנראה תמיד יהיה...

שמעתי שם נפלא לטלפון שאינו "סמארטפון" "כסילופון" !!!!

גלית צודקת בכל מילה שלה, היא מקצינה על מנת לחדד את הדברים. אני ראיתי ברכבת הקלה בי-ם בחור צעיר שהיה תקוע בסמארטפון שלו ועלתה אשה מבוגרת וביקשה ממנו שיתקף את הרב קו במכונה. והוא ענה לה בחיוך שהוא לא יודע איך עושים את זה... וחזר למקומו ליד מכונת התיקוף... חברים, זה הורס כל חלקה טובה ואת עליצות וחדוות החיים שהיית בעבר הלא כל כך רחוק. וכל אלה שטוענים שיש פה פגיעה בילדים זה ממש לא נכון ההפך הוא הנכון, אין סיבה להעמיס מידע על ילד בגיל כה צעיר וכן, מותר שכל הידע שלו תהיה מהמורה ומהספרים בגיל הזה. ואולי אפילו מומלץ שכך יהיה. העניין הוא שזה צריך להעשות בצורה קולקטיבית כמו לאסור - (כן לאסור ולא לפחד מהילדים שלך..) שימוש בסמארטפונים בשטח בית הספר. וזה רק בכח ההורים. תתעוררו ! אתם רוצים שבעוד 20 שנה כשתזדקנו הוא יהיה שם לצדכם נשוי עם משפחה בריאה ומסודר כלכלית ? אז זה הזמן להפסיק את החיבור למסארטפונים ולהתנתק קצת כי אחרת תגלו שגידלתם רובוטים חסרי חוט שדרה.

לאלכס תגובתך מיום 14.8.1 תגובה חכמה ורציונלית, אני הורה לילדים בוגרים וילדה מתבגרת, וילדים הם כמו ספוג שסופח איליו הכל, ולנו כהורים אין מה לעשות אלא לקבל את השינויים החברתיים כהוויתם וכל שנותר לנו לעשות הוא לכוון ולהנחות את הילדים לאפשר להם לזרום עם הכוונה נכונה לדרך בה ההורה מאמין כנכונה ביותר, כל התנגדות לזרם יכולה להועיל אך תומנת בחובה גם כשלונות רבים, ולכן דרך המלך היא ההכוונה כך יעשיר הילד את ידיעותיו יכיר כלים נוספים לטוב ולרע, כי בלי הרע לא נדע מהו הטוב וליהפך