מפת ישראל
עדי רובינשטיין

אני אציל את הבית שלי

לאחד יש בית בניו יורק, ולשני בגוש קטיף. האחד מפחד מחורבן הבית והשני יודע בדיוק מה יציל את הבית שלו. מרוב העיסוק בשאלת הבית, שכחנו שהוא אמור לשרת אותנו ולא אנחנו אותו

ושוב הם באים לביקורים. החברים הללו, שעזבו לא מזמן לטובת עתיד טוב יותר להם או לילדיהם. "איך אתם חיים פה בחום הזה". יגיד הרווק. "אני הייתי חוזרת מחר, אבל הקריירה שלו מאד חשובה לו ואני לא יכולה למנוע את ההגשמה האישית שלו". תגיד הנשואה.  "ביום העצמאות הייתה הופעה של ירמי קפלן ושלומי שבת, היה מרגש. נהננו מאד, יש לנו שם כל מה שאנחנו צריכים ואנחנו באים לפה בחופשיים" יספר ההוא שכל קיץ מגיע לכאן לקפה השכונתי.  הביטחון שבהם יאמרו הדברים, ייחל להטיל בך ספק. אולי בכל זאת הם צודקים. אולי בכל זאת הילד שלי מקבל חינוך פחות טוב, אולי עם היכולות שלנו כזוג, יש מקום רחוק אחרי הים שם החול לבן. וגם שם נר שבת דולק על השולחן.

חודשי הקיץ ואז חשבון הנפש של החגים, ובכל פעם המחשבות על ההימצאות כאן במיוחד מול מי שעוזבים ולא עושים סימנים של חזרה רק הולכות וגדלות. "אולי בכל זאת צ'אנס קטן" אתה אומר לעצמך. "שנה, שנתיים ואז לחזור בחזרה".  ובבוקר המחשבה הזו חולפת. ואז במכולת השכונתית מספר ההוא שכבר קיבל כינוי אמריקאי והפך מיעקב לג'ק: "שבאמריקה זה שני דולר".

בחייהם של כל כך הרבה ישראלים בסביבה בה אני התחנכתי, המחשבה שלא תנסה לחיות את חייך ולו לתקופה אחת קצרה מעבר לים, היא בלתי מתקבלת על הדעת. יש שמגדילים ואומרים שמדובר בכישלון. שלהצליח כאן זה אולי לא באמת להצליח, ולגדל כאן את ילדך פירושו  להתפשר. הם גורמים לי כאדם, להתגעגע למקומות שמעולם לא ביקרתי בהם.

ביקרתי בחיי בניו יורק פעמים רבות יותר מאשר בגוש קטיף, ועדיין, השאלה אם בחרתי בישראל כביתי , התייתרה מאז שנולדו ילדיי. הסיבה שעבור רבים מקבוצת ההתייחסות שלי, הוא הופך זמני, רעוע,  היא העובדה שכשאנחנו מדברים על בית נדמה שכל עיסוקנו הוא פחד מפני החורבן השלישי שלו,  ובכך, הבית כבר מזמן פספס את מטרתו ולמעשה הפך מאמצעי לחיים טובים יותר, למקום שאתה רק רוצה להימלט לפני שיקרוס על יושביו.

יש לי בית ואני לא עסוק אובססיבית בשאלת הישארותו הבית שלי, כי הוא צריך לשרת אותי ולא אני אותו. אני חושב גם שלפעמים ניתן לעזוב את הבית לתקופה, וזה בסדר, כי זו התפתחות נורמלית אצל כולנו.

אבל מי שחפץ לחזק את היסודות שלו, ולעצב אותו בדמותו, לפי הערכים שנכונים לו, מוכרח לעשות יותר מאשר סטטוס בפייסבוק. ובטח שלא לנטוש את הבית.  כי לשנות כרגע זה אומר לדאוג לעתיד. להבטיח שלילדים שלנו יהיה בית איתן כשיגדלו את ילדיהם.

כשילדי הקטן אוחז בידי, ואנו צועדים יחד לחוף הקרוב לביתנו, הוא חווה את הבית שאני חוויתי. וזה בשבילי כבר הישג לא קטן. בשבילו "זה החוף מול הבית", ואני רוצה לקוות שכך זה יישאר לנצח. וזה ממש בסדר, אם אתם לדוגמא, מדמיינים את הבית שלכם אחרת לגמרי.

מאמרים נוספים מאת עדי רובינשטיין

" …על בית הספר להשיג יותר מאשר להימנע מלדחוף את תלמידיו להתאבדות.

מאמרים נוספים בנושאים דומים:

אני מחבב את התכנית "חתונה ממבט ראשון".

ד"ר גדי טאוב בוחר בהנרי קיסינג'ר: האיש שהפנה את המלחמה לנתיב שבו יתרונה של ארצות הברית יכול היה רק להתגבר, למרות חולשתה בשל ויטנאם.

תגובות

הטפות מטופשות. זה צו פיוס זה? חיי ותן לחיות!

הבעיה במדינת ישראל היא שהממשלה העדיפה את תושבי החוץ האמריקאים לאומת הישראלי שתרם למדינת ישראל 3 שנים בצבא. ובו אני יסביר. כאשר הייתי ישראלי והרווחתי 15K ש"ח ברוטו חודשי. שזה בנטו 10.5K שח חודשי. ואני הייתי צריך להתחרות מול איזה יהודי אמריקאי שמרוויח בארה"ב 150K דולר שנתי (שזה 47500 ש"ח ברוטו , ונטו בערך 34675 שח) על אותה דירה בישראל מול קבלן ישראלי. אז כמובן שאותו יהודי אמריקאי ניצח אותי בתחרות על אותה דירה. והממשלה ברוב חוצפתה במקום לקבוע חוקים שימנוע מאותו אמריקאי יהודי שלא תרם 3 שנים לצבא ולא משלם מיסים למדינת ישראל מהמשכורת שלו להתחרות איתי על אותה דירה. כאן השורש של הבעיה. ממשלת ישראל העדיפה את האמריקאי היהודי לאומת הישראלי שמרוויח 1/3 ממנו. היא העדיפה את האמריקאי היעודי לאומת הישראלי ששילם הרבה מאוד מיסים. אז כמו שאומרים. ביבי מאוד אוהב את אותם אמריקאים יהודים. אז פשוט מאוד גם אני הפכתי להיות אחד כזה. אחרי הכל בתור אחד שלא משלם מיסים למדינת ישראל. ועוד אוהבים אותך יותר מהישראלי שכן משלם מיסים. זה דבר שאין כמותו.

נשארנו שבטים מתקופת משה רבנו מנסים להפוך לעם הבעיות שהיו אז קיימות בימינו כמו שאומרים אותה גברת בשינוי אדרת. אבל כל עוד יש חיים יש תקווה

I respect your choice to live where you live, please respect my choice to live where I live. I think I am offering my children a better future abroad, I am thoroughly disappointed with Israel whose government no longer represents people like me. I prefer to raise my kids in a place with a little more democracy, diversity, pluralism, and with a little less coercive religion.

עונה לך מתוך האני מאמין שלי. מדינת ישראל הוקמה במטרה לתת מענה לעם, לעם ישראל ליהודים. להיות יהודי זה לא קל, לא נח, לא נאהב עי זרים. בניגוד לכל דת אחרת צריך לעבור תהליך מאוד מיגע בשביל להקרא יהודי. ככה זה. בכל זאת במדינה הזו, כמו בכל מדינה יש יתרונות ויש חסרונות. לא היית מעלה על דעתך לצאת ולספר לכל מי שאתה פוגש את חסרונות והפגמים של בני ביתך אישתך והילדים אבל על המדינה כן. זה ההבדל היחידי. לא תשמע בתקשורת של מדינות אחרות כל כך הרבה רפש על התנהלות הממשלה. את הממשלה שלנו קשה מאוד לנהל וזה ממש לא משנה מי שם. כל מי שיהיה שם יקבל קיטונות של רפש ואש וכולם רק חושבים איך אפשר להפיל אותו מהשלטון, לשים לו מלכודות ואף לבקש מהאוייבים לפוצץ את הבית בשם ההכרזה על הכשלון. אבל זאת המדינה שלי. רק כאן למרות הכל זה החופש האמיתי. באנרגיה של האדמה יש תחושה אחרת מכל מקום בעולם. כשעולים לירושלים יש תחושה אחרת בלב. זו האנרגיה המיוחדת שקיימת כאן, רק מי שבאמת חשובה לו המדינה ולא האגו, המחשבה מה אני נותנת למדינה ולא מה המדינה נותנת לי , מסוגל להשאר. לדעתי, אם זו לא האג'נדה, אז אין הבדל ביננו לעמים אחרים. מאחלת הצלחה רבה בכל דרך שתבחר

נראה לי שקצת התבלבת עדי. ניסית להראות שצריך להשאר במדינה בשביל להציל אותה ובאותה נשימה כתבת ששכחנו שהבית אמור לשרת אותנו ולא אנחנו אותו. איך זה בדיוק מסתדר יחד? הרי זו בדיוק הסיבה מדוע אנשים עוזבים! כי הבית לא משרת אותנו נאמנה, כי הבית מרמה אותנו, עושק אותנו, שם עלינו קצוץ. תכלס מי שחי במדינת ישראל ואין לו אפשרות להגר הוא מסכן והוא מוציא את מירמורו על אלה ששפר ידם לברוח מהארץ. ומי שיש לו אפשרות להגר ולא עושה זאת משיקולים אידיאולוגיים בלבד הוא מזוכיסט.

Home is where you are happy and can live a full life, not where you happen to be born. I have lived in New York for the past 18 years, not because of career, money or other materialistic considerations, but because people here are respectful, open-minded and civilized. Israel has long been deteriorating as a society, and is on the verge of becoming a fascist state. I much rather have my kids grow up as Americans than be part of the mess without a future that is Israel.

Koby, You couldn’t have said it better, I feel the same. My kids are American; I thought I would care more about the fact that they don’t speak Hebrew and their childhood is so much different than mine, but it turns up I am happy to see them grow and secure a better future in a modern, more sophisticated country that offers them so much more than Israel has ever offered me.

לנוטשים שלום כנראה שכחתם שרק לפני שבעים שנה רצו לעשות מאיתנו סבונים ואהילים היטלר בדק ארבע דורות אחורה ואז הפעיל את התנור ככה שלא היה מנוס כולי תקווה שאתם או ילדכם או נכדיכם לא תרגישו את אותה ההרגשה של להיות שונה או אחר אני מקווה שעד אז מדינת ישראל תתקיים בשביל להגיד לכם ברוכים הבאים לארץ היחידה שלכם אגב הגרמנים גם שהיה קשה והיה להם תקופות קשות לא עזבו לא ברחו ולא יללו דש

כמה דמגוגי להשתמש בשואה. הרבה ניצולי שואה נשארו באירופה, חזרו לאירופה או היגרו לארה״.ב ומדינות אחרות מיד אחרי המלחמה כמו חלק גדול ממשפחתי, לא כולם הגיעו ארצה. בקצב הנוכחי, ישראל לא תתקיים במתכונתה המקורית, לצערי. מדינה שהוקמה על ידי חילונים אידיאליסטים הופכת דתית וקיצונית. רוב יהודי העולם, והמצליחים מביניהם, לא גרים בישראל. יהודים סביבי מתביישים בישראל, לא רואים בה כאופציה ריאלית. רבים מיהודי רוסיה היגרו לגרמניה, רבים מיהודי צרפת מהגרים לקנדה, לא בהכרח לנתניה. פרנסה חשובה לא פחות מאידיאלים. תודה שאתה שומר לנו על המדינה ועל הדאגה, אבל עם השחיתות, הקיצוניות, חוסר הסובלנות וכל השאר לא נשאר מישראל שגדלתי בה כלום מאום.

הבית אכן אמור לשרת אותנו. ומכיוון שהוא רחוק מלשרת אותנו, ואנחנו מרגישים שהפכנו למשרתים שלו, מאסנו בשירות והעדפנו בית קצת פחות תובעני שנאמן לתכליתו המקורית במקום אחר, קצת יותר שקט.

To the bitter yordim only, one should not spit into the well that he drank out of. I grew up in Israel and served 5 years in Zahal. These were years that shaped me up to the challenges of living anywhere I wanted. They did not buy me a license to criticize Israel. While I love the US as much as I love Israel I recognize that it is not immunized against Antisemitism. Yes it is a choice between two wonderful options, no needs to come down on the greatest achieving country in the world aka startup-nation. What is wrong with you

Dear Ben - We don't need a license. In a democracy, you can choose to criticize as you please. The only bitter one is you. Do whatever you please, and we will do the same. There are amazing Israelis. Unfortunately, Israel is not as amazing as some of its inhabitants. Your start up nation people come here for money and exits. I know, I represent many of them.

My prediction is that in 20 to 30 years the country will become an extreme religious state. It will be dissolved in the middle east as another nut case state. I do not believe it can be stopped because of the demographic of the ultra orthodox and national religious. Time will tell but, the best is to be in US and watch it happens.

What upset me in Israel that most of the money is going to small amount of people with connection and a party that directly represents them I never figure out for example where is the American economy aid money is really going. There is no transparency. For example young men that drafted to the IDF do not get salary, while Keva men getting huge pension and benefit. The other issue is the settlers in west bank getting house for nothing while a non settler have to pay huge amount of money. A secular young man must go to IDF while others (Ultra ortodoxs, Arabs and also national religious ) serve short time The most, I am afraid of, is what will happen when the minorities become majority.

לצערי השואה זו לא דמגוגיה זו עובדה אם אחרי זמן כל כך קצר שוכחים את הלקח אז אתם באמת בבעיה מוסרית אם היו בישראל 12 מיליון יהודים אז היה לא פשוט אך החשש על אובדן הבית היה פוחת לכו חפשו את מזלכם ועושרכם במקום אחר תסתכלו מרחוק ותהנו מהחיים אבל בבקשה תפסיקו להגיב לכתבות מהארץ די לכו בסבבה תפסיקו לגרור אחרים יש גם סיכוי שאתם טועים

ואולי אתה טועה? אנטישמיות יש בכל מקום, גם בארץ. מדינת היהודים נכשלה, יהודים לא יודעים לנהל את עצמם, רק לריב ולהתאחד סביב משבר. לא מעודדים אף אחד, אין צורך.

The number of Jews in Israel will not determine the future of Israel but, the united Jews in Israel will. If you don't know how to handle construction criticize you should not reply . Sometimes you should stop looking at the past and try to see the future. Do you relay think that having many groups in Israel that only think about there narrow interests will lead the country to a better future ?

למה לא ללמוד מההיסטוריה? מי היה מאמין עד לפני עשר שנים שיהודי צרפת רק יחשבו לברוח משם לך בניס במרסיי וגם בלונדון מינכן ברלין מאלמו יהודים יכולים לחיות שם ?זוועה גם באמריקה שנפלו התאומים לא היה משהו פשוט שם שלחתם ילדים של אחרים להלחם עבורכם אם היו מגייסים את כולם כנראה שהייתם מדברים אחרת יש לנו ארץ טובה שגדלה המנופים ממלאים אותה הקניונים מלאים נתבג מפוצץ משפחות שמטיילות בעולם יש כוס מלאה וכוס ריקה אנחנו פשוט בחרנו במלאה ואתם.....

הבעיה בצרפת זה ערבים, לא צרפתים ובקרוב גם הם ירגישו את הבעיה. גם שוודים לא יכולים לחיות במאלמו. המצב בארץ לא ממש טוב, משכורות נמוכות, ערסים מעלימי מס בעלי בסטות בשוק, משטרה פשטה רגל. לא מחכה לראות את ערמות הדוסים הולכים לקלפי עוד 10 שנים.

איזה עתיד יהיה לילדים שלי בארץ? נשארה רק מדינת תל אביב. אני רוצה בית, לא שיכון ארעי.

ראיתם את הכותרות הבוקר? עוד כסף לאוכלי החינם הבטלנים, הפרזיטים והנצלנים. אני צריך לדאוג להם לרמת חיים סבירה אחרי שהשריצו עשרה ילדים בטלנים ונבערים? מדינה יהודית קנה על עבודה וערכים, לא בשביל לדאוג לישבן החיוור של החרדים. תשמרו על הגחלת לבד, אני אצפה מרחוק ולא אצטער לרגע.

בניגוד לכמה מכם, אני לא בוגד חלשלוש שבורח מהארץ ומרגיע את עצמו בזה שהוא עשה שלוש שנים צבא. להיות ישראלי זה לדבוק בארץ ובמדינה בטוב וברגע, גם כשלא הכי כיף, ולא לנטוש. לשלם מיסים. כ"כ בסיסי. ואל תתפלאו למה אנחנו מסתכלים עליכם מלמעלה. כי אתם חלשים, חסרי עמוד שדרה ובוגרים.

*וברע

תסתכל עלי מלמעלה כמה שתרצה, אתה חושב שאתה מעניין אותי? אל תוציא את התסכול עלי, חלשלושים אנחנו בטח לא. לא אומר לך מה לעשות, ואל תאמר לי. לא בוגד, פשוט משום שלא חייב לכם כלום. חיה עת החיים שלך, ותן לאחרים לחיות את החיים שלהם, חוצפן ישראלי מצוי. דבק באלוהים שלך ועזוב אותנו לנפשנו. ממן את ש״ס ואגודה ותמשיך לחשוב שיורד עליך גשם, חובש כיפה מתנשא.

תעשה אתה צבא ותגן על אינטרסים צרים של ממשלה קיצונית שלוקחת אתכם לאבדון. בלי שלום אין עתיד למדינה נקודה. ישראל מזמן לא מעניינת אף אחד.

לצערי צריך להפריד בין המושג הנעלה ארץ ישראל מדינתו האהובה. לבין מנהליה מדינה שמתנהלת על ידי כוחות עלומים זרים החפצים בריצוי אינטרסים זרים ואישיים להם. ללא דמוקרטיית אמת . שכל בנייתה הושתתה על הפלייה שחיתות ושנאת הזר להם /הדתי והשונה להם וכן אם יש לי האפשרות לחיות תחת מנהיג גוי ובסוף לההרג עדיף מאשר לעולם לא לחיות. ציני אבל אמיתי. בואו נודה התנהלות המדינה מגוכחת ואבסורדית , תאמר את דעותיך הימניות ותעצר, תבגוד בעמך ע״י דעותיך השמאלניות ותהיה אליטה. סוררי חפשו פראיירים אחרים להתעלל בהם לא אני. כל המרחם על אכזרים סופו שיתאכזר על רחמנים . לא הבנתי משפט זה עד שהתעמקתי בהתנהלות הכושלת של ארצי האהובה. רחמנים בני רחמנים אנו וערב רב תמיד יהיה בינינו. כואב את כאבך מולדתי האהובה

When the Israeli "leaders " will figure out what they are doing it will be too late. "The country is divided to different sectors which are manipulating by their "leade" . There is no transparency what so ever. The issue will start 20 years from now and only time will tell what is the damage these leaders did ... In the meantime we can only say Cry my beloved country

Cry, The beloved country Nothing to add

האמת? אין לי בעיה עם אף אחד ואף מגזר, כל עוד אני לא מממן את זה וכל עוד מכבדים אותי ואת דעותי. הבעיה, שאת החילוני אף אחד לא מכבד. אני חייב להתכופף בפני הרבנות והממסד, לממן מגזרים נצלניים ואת קולי אף אחד לא שומע. לא יכול להיות שאני אעבוד קשה כדי לממן פרזיטים בישיבות שגם יגידו לי מה לאכול ואיך להתחתן ולמות. פשוט לא רוצה. בארהב כולם חיים יחד, וכל אחד יכול להיות כמה יהודי שהוא רוצה. בביתך תהיה מה שתרצה, ובחוץ כבד את כולם ואל תכפה את דעתך. זכותי לאכול ביום כיפור ולנסוע בשבת, אבל אני מכבד את חברי הדתיים שדעתם שונה, והם מקבלים אותי, לפחות כאן, בחול. בתחתית אף חרדי לא יאמר לאף אשה לעבור אחורה או לזוז כי הוא יחטוף סטירה מצלצלת, וכך צריך להיות. ילדי סופגים כאן ערכים יותר נכונים של הומניות וקבלת האחר, ואנחנו לא חייבים לדבוק במנהגים דתיים שזרים לדרך החילונית בה חונכתי.