הרוצח השקט של המוסר
יונתן יבין

הרוצח השקט של המוסר

בלילה ההוא הפכנו למדינה שבה מותר לרצוח ראש ממשלה, ומדינה שמעשה כזה מותר בה, היא מדינה שמותר בה הכל. יונתן יבין

 

אני לא רוצה לבכות לכם. נגמרו לי הדמעות. השמאל השפוי פתח חייץ סטרילי (סליחה על האירוניה), בינו ובין רגשות לאומיים כלשהם. הוגלנו מהפטריוטיות, הותירו לנו רק את אהבת המולדת מהסוג הנחות ביותר, זו של קיטורים טרחניים ושמחים לאיד, תוקפניים-סבילים-פולניים כאלה, בסגנון "נו, מה ציפיתם שיקרה?"

איני רוצה לכתוב על רצח רבין כי זה לא אקטואלי, הרי מחבלים משתוללים ברחובות, יש דברים בוערים יותר. דא עקא, שהגפרור שהצית אותם נדלק אז, בכיכר. בלילה ההוא הנורא, נעה פרדיגמת המוסר שלנו כלפי מטה, ובמרוצת השנים המותר והאסור פה השתנו ללא היכר. מה שהיה בגדר שיקוץ, הפך ללגיטימי, והאירוניה היא שבימים שאחרי הרצח, התבכיין פה ציבור שלם (ודי אשם) שעושים לו "דה-לגיטימציה".

בלילה ההוא הפכנו למדינה שבה מותר לרצוח ראש ממשלה, ומדינה שמעשה כזה מותר בה, היא מדינה שמותר בה הכל. בלילה ההוא הפסקנו להיות ישראל, והפכנו לישראל 2.0, מדינה שמאמינה בכוח הזרוע, ב"חינוך" והשפלת שכנינו במקום במציאת פתרון משותף.  השיטה הזו שבה ונכשלה לאורך ההיסטוריה, וראו זה פלא: היא ממשיכה להיכשל. היא נוסתה בווייטנאם ובלבנון ואפילו בפלשתינה הקטנה, ובסופה תמיד ניצב ילד בן 13 עם סכין או אר.פי.ג'י.

ההידרדרות לא קרתה בבת אחת, לא באותו ערב. כך לא מתגנבת הידרדרות מוסרית, היא מזדחלת אט אט, בעורמה של גנבי סוסים, כרסומים-כרסומים, לובשת אצטלה צדקנית של אידיאולוגיה, נוקטת ניצול ציני של ערכים נעלים. אבל היא הצליחה, היא ניצחה. והיא הביאה עמה שתי ידידות כעורות שהולכות יד ביד: חדלון אישים ממסדי, ופשיעה בממדים חסרי תקדים.

אבן השתייה של עמנו בביתו הלאומי - סלע קיומנו האמתי - היא המוסר היהודי. הוא התבטא בשלטון החוק, בצביונו המוסרי של צה"ל, בקדושת הדמוקרטיה, באחדות העם ובאלמנטים חיוניים נוספים. כולם הפכו מאז רצח רבין למטרות, לאויבים. למשל: "צריך לעלות על בג"צ עם דחפורים" או "מותר להרביץ לחיילים", או "להרוג את כל השמאלנים". שלטון החוק והמוסר סומנו כפטנטים שנועדו לבצר אשכנזים בעמדות מפתח.

מי שחשב כך ופעל נגד המדינה וסמליה, קיבל ממשל מאובן ומפקיר בכל התחומים, סכינים ברחובות, ולינץ' שיאה לפוגרומיסטים גויים. כל אלה הם הדי הירייה ההיא, והם ממשיכים להתפשט, משודרים שקטים ועקשניים כמו אות שטני מתחנת רדיו נטושה.

מאמרים נוספים מאת יונתן יבין

אני מחבב את התכנית "חתונה ממבט ראשון".

מאמרים נוספים בנושאים דומים:

ד"ר גדי טאוב בוחר בהנרי קיסינג'ר: האיש שהפנה את המלחמה לנתיב שבו יתרונה של ארצות הברית יכול היה רק להתגבר, למרות חולשתה בשל ויטנאם.

עוד רגע קט בתי הספר יפתחו שוב את שעריהם ומאות אלפי תלמידים ישובו לשנת לימודים נוספת או יתחילו אותה לראשונה.