נוער הנרות צילום רענן כהן
עדי רובינשטיין

שימי נר על החלון

עדי רובינשטיין היה חלק מנוער הנרות ובכה בכיכר כאשר הוריו, בני הדור הקודם, הניחו לקיצוניים והאלימים להשתלט והביאו את הדברים למצב השביר בו הם נמצאים היום

אני הייתי נוער הנרות. הייתי בכתה י'. גרתי ברחוב אבן גבירול, נטיות פוליטיות לכיוון שמאל. החברים והחברות שלי ישבו בכיכר והדליקו נרות. בכינו וחשבנו שאביב גפן הוא אשכרה הדבר האמיתי. חשבנו שנוכל לכבוש את העולם, חשבנו שעכשיו הכל תלוי בנו. היינו גם מאד רזים, ויפים ומאוהבים ואמרנו שלא ניתן שתלך לנו המדינה, כי תפקידנו להציל אותה. לא הספקנו לעשות הכל, אבל ילדים הולדנו. הלחיים שלי מספרות, שיותר מדי ג'אנק אכלנו. נוער הנרות כבר לא מסתובב עם קוקו אלא עם תספורת הלוואה וחיסכון.

האנשים שהובילו אותנו ברובם, גרים בשכונות יפות, עם אישה יפה כלב וג'יפ. הם חברים של אנשי כנסת, ויועצים לאנשים מדושני עונג. האחרים, אם לשפוט על פי גילם, כותבים בפייסבוק שהם שונאים ערבים וקוראים לרצוח אותם. חלק אחר, אם לשפוט לפי פגישות המחזור, בכלל מתגורר מעבר לים ולא מתכוון לחזור לכיכר רבין בזמן הקרוב. הנרות מזמן כבו, וליד הכיכר אני עובר כל יום כדי לשמוע שוב ושוב איך המדריכה של 'תגלית' נואמת את אותם הנאומים על מה שקרה כאן. האמריקאים שעומדים מולי, בכלל לא נולדו כשזה קרה.

אולי ביקשו שנהיה נוער הנרות כדי שיוכלו לאחד אותנו. אולי ביקשו זאת בשביל שניתן תקווה למבוגרים, אולי התפללו שנוער הנרות הזה יציל את המדינה. את מה שהיה ואיננו. חתיכת אחריות הייתי אומר על כתפיים אנשים שזה עתה החלו להתגלח וקנו את החזייה הראשונה שלהם. מדינה שלמה על סף תהום, ונוער הנרות נקרא להציל את הדגל.

הולדתם באותו ערב בכיכר דור של אינדיבדאוליסטים. כאלה שמחפשים את האקזיט, כאלה שמחפשים איכות חיים באיזה מושב ירוק, כאלו שמספרים "שהם מצאו דיל חבל על הזמן לרודוס עם המשפחה". יצרתם כאן דור שנוהג בברוטליות בכבישים, נולד כאן דור ששונא כל מה שהוא לא הוא.

כי אנחנו לא אשמים שנתתם לכל החיים כאן לקרוס. 20 שנה אחרי, אולי מוטב שנחדל קצת מהכתבות הללו של מה קרה ל"נוער הנרות". לא קרה לו כלום, אבל הוא בטח לא צלח בלשמור על המדינה הזו כפי שביקשתם או רציתם. זה אתם שאיבדתם אותה, ונתתם לקיצונים להשתלט עליה, בטח לא אנחנו. אנחנו רצינו לשחק כדורגל, לאבד את הבתולים שלנו ואם אפשר להאמין לשמועות מעבר לים שיש דבר כזה שנקרא אינטרנט. זהו, אבל אתם רציתם שנהיה נוער הנרות ואתם עדיין מחפשים את הנוער הזה. האמת שגם אנחנו.

מאמרים נוספים מאת עדי רובינשטיין

" …על בית הספר להשיג יותר מאשר להימנע מלדחוף את תלמידיו להתאבדות.

מאמרים נוספים בנושאים דומים:

אני מחבב את התכנית "חתונה ממבט ראשון".

ד"ר גדי טאוב בוחר בהנרי קיסינג'ר: האיש שהפנה את המלחמה לנתיב שבו יתרונה של ארצות הברית יכול היה רק להתגבר, למרות חולשתה בשל ויטנאם.